מבחן רכב: 100 אלף סיבות להמר על פיז'ו 2008

כך תהיה מאושר: בשעה חמש וחצי בבוקר, כמה רגעים לפני שהשמש זורחת ורוכבי האופניים יוצאים לכביש, התייצב בכניסה ליער בן שמן. לימינך תמצא חורשה, לשמאלך תמצא מישור ענק זרוע חרציות וכלניות, מולך שביל עפר ארוך. השביל ממשיך לתוך היער עד מצפה מודיעין. שלב הילוך ראשון, שחרר מצמד. כן, יש כאן מצמד. המצמד גמור, מישהו לא היה נחמד לפיז'ו הזאת. לא אתה. אתה בסדר. אתה יותר קרוב לגיל 40 מאשר לגיל 30. אתה לא משוגע. לא משתולל בכביש. אתה מעדיף להשתולל ביער.

לרוב מצמד גמור הוא סימן טוב - מישהו נהנה עם המכונית. גם אתה הולך ליהנות. עם רגע שחרור המצמד ייתכן שתיזכר בגיל 17. שיעור נהיגה ראשון, גם למורה היתה פיז'ו. 405. צבע לבן, דפיקה מאחור, שלא אתה גרמת. קראו לו מוט'קה. להרבה מורים לנהיגה בחיפה קראו מוט'קה. אולי זה בכלל לא היה השם האמיתי שלו. הוא הרשה לך לנסוע 40 קמ"ש בעלייה לחיפה כבר בשיעור הראשון. כל הכבוד, גם הוא אמר שנולדת לנהוג.

פיז'ו 2008 ביער בן שמן. מתמרנת היטב על החצץ בשטח

פיז'ו 2008 מאיצה על חתיכת האספלט האחרונה שנותרה לפני היער. היא ידנית. ברור שידנית. הכי כיף ידני. גם הכי זול. ב־100 אלף שקל אפשר לקנות פיז'ו 2008 ידנית. ג'יפון במחיר של מכונית סופר־מיני, אז למה לשלם יותר? באמת חבל על הכסף. הילוך שני, חלון פתוח, ליער בן שמן יש בבוקר ריח מיוחד: קצת אגזוזים של משאיות, המון עלים, עצים, כלניות, מצמד שרוף.

בתוך שלוש שניות האספלט עומד להסתיים ופיז'ו 2008 תוטח אל העפר. המכה מגיעה, הסל"ד מזנק, ברוך הבא למירוץ של משתתף אחד. השמש עולה מאחור, ואתה קולט שבשני הצדדים של שביל העפר יש שדה ירוק, עשב בגובה 30 סנטימטר בדיוק, טבע מאוד מסודר. לחיצה חזקה על המצמד, הילוך שלישי, פיז'ו 2008 כבר נוסעת במהירות בין־עירונית, על שביל, באמצע יער בן שמן. ביער יש בכלל מגבלה על מהירות חוקית? מצלמת מהירות מאחורי כל אורן? נראה שלא. אפשר ללחוץ חזק.

החלקה מלאת חן ביחס לג'יפון המצוי

מי בכלל רוצה לבוא עם ג'יפון ליער בן שמן? ג'יפונים זה לעיר. אבל פיז'ו 2008 שונה. היא מבוססת על פיז'ו 208, אבל המתלים שלה מוגבהים, מוקשחים, מעודנים ברמות מפתיעות. סיבוב חד ימינה מתקרב והפיז'ו שואבת את השביל. הרבה כוח אמנם אין לה - זה מנוע פצפון, 1.2 ליטרים בלבד, אבל הגיר הידני מפצה. היא גם נשמעת טוב, יודעת לגרגר. לנהגי מירוצים יש תמרון כזה, שבו הם מטיחים את המכונית בכיוון ההפוך מן הפנייה ואז מסובבים את ההגה בחריפות בכיוון שלה.

המכונית מתבלבלת, יוצאת משיווי משקל ומחליקה לרוחב הפנייה. יותר מדי מהר בשביל להאט בכל מקרה, והמורה לנהיגה כבר אמר בגיל 17 שייצא ממך שומאכר. אבל שומאכר שוכב בבית חולים, נפצע בתאונת סקי. אתה בכלל בבן שמן ואין כאן שלג. אז אתה מסובב את ההגה לשמאל והפיז'ו דוהרת בכיוון של הנוף שבצד של השביל, אבל אז אתה מסובב את ההגה לימין והפיז'ו מחליקה. היא מחליקה כל כך יפה, כל כך מפתיע בשביל ג'יפון. החלקה מלאה בחן.

אתה מרגיש את השלדה דרך המושב, את החצץ מתחת לגלגלים, וכשהפיז'ו מחליקה והנוף עובר בחלון הימני בהילוך אטי אתה נזכר בגיל 25, כשהיתה לך פיז'ו 106 ראלי בצבע לבן שאפשר היה להרגיש את השלדה שלה דרך המושב. היית יוצא איתה מהבית רק בלילות, כשהמשטרה לא נראתה בסביבה. פעם נתיבי איילון נעצרו בגלילות וההמשך עד הרצליה היה אתר בנייה ענקי. היית מגיע בכל לילה ל־10 קילומטרים של אספלט נטוש כדי להתאוורר. היום יש שם כביש ופרסומות ענק לשעונים, וודקה ומטבחים.

פיז'ו 2008 יוצאת מהפנייה כמו גיבורה. אתה נראה נפלא, חבל שאין כאן אף אחד שיצלם לפייסבוק, שאנשים לא יחשבו שאיבדת את זה, שיהיו בטוחים שאלה החיים המרתקים שלך - מירוצי מכוניות כל יום ביער בן שמן.

2008 שוברת את מחסום המהירות החוקית בכיוון מצפה מודיעין. רגל ימין מתנגשת כל הזמן בקונסולה של ההילוכים. לפיז'ו 2008 יש חסרונות. תא הנוסעים שלה מאוד דומה לזה של פיז'ו 208, כלומר הוא איכותי מאוד וגם ישנו הגימיק הזה של ההגה הזעיר והשעונים שממוקמים רחוק רחוק מעליו, אבל עדיין מדובר בתא צפוף, במיוחד למי שיושב מקדימה.

לוותר על הגרסה האוטומטית

כשהרגל דופקת על הקונסולה אתה נזכר בגיל 30. היית 9 ק"ג פחות. רואים בתמונות. היתה לך פיז'ו 306 מהדגם הספורטיבי, בצבע שחור, עם חלון בגג שלפעמים עבד ולרוב דלף. המזגן שלה היה עובד בחורף, לרוב בלי שיבקשו ממנו. קנית אותה אחרי שהתחתנת, אבל אתה כבר ידעת שזה לא זה. משהו נדפק, כנראה ברגע שחתמת על המשכנתא. להשתולל בכבישים אחרי חצות נראה לך קצת מוגזם לאדם מיושב בגילך, ובסוף שכנעת את עצמך שכיסא של תינוקת בכל מקרה לא יכול להיכנס במכונית עם שלוש דלתות ומזגן קפריזי. אז מכרת לילד עם רגל כבדה וללא משכנתא. כאב לך פחות מהפעם שמכרת את המכונית בגיל 25.

התברגנת, חביבי. שש וחצי בבוקר. פיז'ו 2008 חוזרת לתל אביב. אני אוהב את פיז'ו 2008. במיוחד בגרסה הידנית. עזבו אתכם מהגרסה האוטומטית, אתם לא רוצים עוד ג'יפון ב־130 אלף שקל שעומד בתוך עדר ג'יפונים ברמזור. אתם רוצים רכב עם ערך מוסף, כזה שתהיו מרוצים שרכשתם. 2008 בגרסה הבסיסית היא בפירוש מכונית כזו: היא מהנה, בעלת יכולת לא רעה בשטח גם בגרסתה הבסיסית והמחיר הופך את החסרונות שלה, תא נוסעים צפוף ומחסור בכוח מנוע, לכאלה שבהחלט ניתן לעכל.