אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכנ"ר דוד האן דורש: כיסוי חוב לנושים קודם לשכר טרחה לנאמן צילום: אוראל כהן

הכנ"ר דוד האן דורש: כיסוי חוב לנושים קודם לשכר טרחה לנאמן

עו"ד ממשרד ליפא מאיר קיבל שכר הגבוה ב־169% מהחוב שחילק לנושים של ארבעה חקלאים. הכנ"ר דורש מביהמ"ש לעצור את תוספת השכר האחרונה

23.03.2014, 08:51 | ענת רואה

כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן ביקש משופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יעקב פרסקי לעכב תשלום שכר טרחה שאישר לעו"ד דוד וינשטיין ממשרד ליפא מאיר, עד לכיסוי הגירעון שנוצר בקופת פשיטת הרגל. הבקשה באה על רקע העובדה שהשופט אישר עד היום לעו"ד וינשטיין שכר טרחה בסכום כפול כמעט מהסכום שחילק לנושים.

קראו עוד בכלכליסט

עו"ד וינשטיין משמש כנאמן של ארבעה חקלאים, ובראשם דוד מוניץ, שנקלעו לחובות של 115 מיליון שקל. הוא התמנה לתפקידו במרץ 2009, ומאז חילק לנושים 1.8 מיליון שקל וקיבל שכר טרחה בסך 2.3 מיליון שקל. בינואר האחרון אישר השופט פרסקי את בקשת משרד ליפא מאיר, והגדיל את שכר הטרחה ב־740 אלף שקל לפני מע"מ.

הכנ"ר התנגד לפסיקה באמצעות עו"ד ליאור גפן, וטען שהבקשה אינה סבירה וכי לא ייתכן שבעל תפקיד יקבל שכר כפול כמעט (169%, לאחר אישור התוספת של השופט פרסקי) ממה שחילק לנושים. הכנ"ר אף הוסיף וטען כי בתקופת ניהולו של וינשטיין נוצר גירעון משמעותי של 2.5 מיליון שקל בקופת הנושים, וכי לא ברור לו כיצד הנאמן מתנכר לחובות ההפעלה ומעדיף את עניינו האישי. אלא שלמרות העמדה התקיפה של האן, השופט פרסקי אישר את התוספת לשכר הטרחה.

הכנ"ר דוד האן. הנושים תחילה, צילום: אוראל כהן הכנ"ר דוד האן. הנושים תחילה | צילום: אוראל כהן הכנ"ר דוד האן. הנושים תחילה, צילום: אוראל כהן

בשבועות האחרונים פנה הכנ"ר בשנית לשופט פרסקי וביקש להורות כי התוספת לשכר הטרחה (740 אלף שקל ומע"מ) לא תשולם עד שיכוסה הגירעון בקופת הנושים. הכנ"ר טען כי מושכלות ראשונים הם שהוצאות ההליך קודמות לתשלום שכר טרחה, והדבר אף בא לידי ביטוי בחקיקה ובפסיקת בית המשפט העליון.

לדברי הכנ"ר, לא יעלה על הדעת שהנאמן ייטול לעצמו שכר טרחה מקופת הסדר הנושים, שעה שטרם פרע את הגירעון שנוצר בתקופת ניהולו. לדבריו, במצב כזה מועדף האינטרס האישי של הנאמן על פני אינטרס הנושים, דבר ש"אינו עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות המוטלת על נאמן בהיותו פקיד בית המשפט".

לפיכך, ותוך שהכנ"ר מזכיר כי וינשטיין כבר קיבל 2.3 מיליון שקל, ביקש הכנ"ר להורות שהנאמן יפרע את מלוא התחייבויותיו טרם פסיקת שכרו ויסיר את הגירעון שנוצר בתקופת ניהולו.

על כך הגיש וינשטיין תגובה שבה טען: "למרבה הצער, נקלע בא כוח הכנ"ר בזו הפעם לטעות כפולה". לדבריו, אין לכרוך בין ניהול שוטף לבין זכותו של בעל התפקיד להשבת הוצאותיו ותשלום שכרו. לטענתו, לעמדת הכנ"ר אין בסיס ממשי בחקיקה ואין לה גם סימוכין או אפילו חיזוק בפסיקה.

עו"ד ליפא מאיר. "אמירות משתלחות", צילום: יובל חן עו"ד ליפא מאיר. "אמירות משתלחות" | צילום: יובל חן עו"ד ליפא מאיר. "אמירות משתלחות", צילום: יובל חן

וינשטיין טען עוד כי ועדת הביקורת של ההסדר אישרה את שכרו, ולא יעלה על הדעת כי אושרה רק "הזכאות לשכר אך לא עצם תשלום השכר". לעניין הטענה שלפיה חובת ההגינות מחייבת שקודם ייפרע הגירעון, טען וינשטיין כי צר לו על כך שהכנ"ר אינו מצליח לגמול את עצמו מאמירות משתלחות ומופרכות אלה.

הכנ"ר הגיב לדברים בהודעה קצרה שבה טען כי הנאמן לא פירט ולו טעם משפטי אחד לדחיית בקשתו, אלא שהפרשנות של הכנ"ר אינה נכונה, אם כי אינו מציג תזה משפטית חלופית כלשהי.

לדברי הכנ"ר, הנאמן בחר שלא להתמודד עם הוראות סעיף 77 לפקודת פשיטת הרגל, הקובעת במפורש כי הוצאות הניהול של נכסי פושט הרגל יהיו שעבוד ראשון ויש לשלמן לפני כל חוב אחר. לדברי הכנ"ר, הסעיף לא קובע כי שכרו של הנאמן יהיה שעבוד ראשון, אלא "הוצאות הניהול" בלבד.

טרם ניתנה החלטת בית המשפט לפניית הכנ"ר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות