הגל הנוכחי הוא רק ההתחלה: 164 ישראליות בשלות להנפקה

מדינת סטארט־אפ — אבל לא רק: 164 חברות טכנולוגיה ישראליות, המעסיקות יותר מ־100 עובדים בממוצע, בשלות לבצע הנפקות ורכישות ומבקשות להתפתח כחברות שאינן מועמדות למכירה בנזיד עדשים. 

ממחקר שערכה חברת המחקר IVC, ל"כלכליסט" עולה כי מתוך 2.3 מיליארד דולר שהושקעו בחברות טכנולוגיה בשנת 2013, כמיליארד דולר הושקעו בחברות בצמיחה. זאת בסבבים של לפחות 20 מיליון דולר. בכל אחד משני הרבעונים האחרונים של השנה נרשמו 12 סבבים של מעל ל־20 מיליון דולר — יותר מבכל רבעון אחר מאז 2009.

החברות שמגיעות לשלבי מכירות מתקדמים מוגדרות בתעשייה הטכנולוגית כחברות בשלבי צמיחה (Growth). על פי רוב, הן מוכרות ב־20–25 מיליון דולר לכל הפחות, או שהן מובילות בתחומן. חברות הפעילות בתעשיית הענן או התוכנה כשירות (SAAS), למשל, מציגות מספר רב של משתמשים משלמים. הן בדרך כלל נמצאות לפני סבבי גיוס אחרונים, לרוב גבוהים מאוד.

"בישראל להשקעה בחברות בשלבים מוקדמים יש הרבה כסף, אבל אין מספיק הון להשקעה בחברות בשלבים מתקדמים", אומר קובי שימנה, מנכ"ל IVC. "ישנה התעוררות בתחום וקרנות רבות מתחילות לגייס כספים. זו השקעה שיכולה להגדיל משמעותית את תעשיית ההייטק בארץ".

מתקשות לגייס כספים

בשנה האחרונה החלו לפעול בישראל כמה קרנות שמכסות את ההשקעות בשלבים מאוחרים. לרוב השקעות אלה עומדות על יותר מ־15 מיליון דולר, והן משמשות את החברות לרכישה של חברות אחרות או להאצה של פעילות השיווק והמכירות בעולם. עם הקרנות שפועלות בתחום נמנות פורטיסימו של יובל כהן, פימי של ישי דוידי, IGP, הקרן החדשה של חיים שני ומשה ליכטמן שגייסה 250 מיליון דולר, קרן הפרייבט אקוויטי ויולה, קרנות זרות דוגמת פרנסיסקו פרטנרס שרכשה לאחרונה בישראל נתח משמעותי מחברת NSO, קרן ססקואנה האמריקאית ועוד. למרות פעילות זו, חברות רבות שמגיעות לשלב הצמיחה עדיין נתקלות לעתים בקשיים לבצע גיוס משמעותי, ולכן נאלצות להימכר בסכומים נמוכים.

שימנה מציין כי נוצר חלון הזדמנויות עבור חברות אלה בישראל. "רוב החברות כאן לא חותרות לאקזיט מהיר אלא מבקשות לצמוח ולגדול. להערכתנו, כ־30% מהחברות בשלות לרכישה, או קיבלו הצעה כזו וסירבו לה. בחברות רבות חושבים שניתן להציף ערך בחברה ולא למהר ולקבל הצעות רכישה, ומשקיעים רבים למדו לוותר על הצעות שאינן מספיק אטרקטיביות", הוא מדגיש.

הכי מושך: מגזר האינטרנט

מרבית החברות הבשלות בישראל ממוקמות, באופן לא מפתיע, באזור המרכז. כ־142 מתוך 164 החברות יושבות באזור תל אביב רבתי ובאזור השרון, ומיעוט קטן מאוד של החברות נמצא בירושלים, בצפון ובדרום, שם יש חברה אחת בלבד בסדר גודל כזה. מאגר העובדים באזור המרכז והשרון קורץ לחברות הגדולות, המעסיקות ברובן יותר מ־100 עובדים וזקוקות לריכוז העובדים במרכז הארץ.

הסקטור הקורץ ביותר כיום למשקיעים בישראל הוא האינטרנט, שמציע למשקיעים השקעה קטנה. על פי הסקר, 43 חברות אינטרנט בשלבי צמיחה מתקדמים קיימות בישראל. בממוצע, הזמן שנדרש לחברות אלו להגיע לשלבי הצמיחה הוא כתשע שנים, מספר העובדים המועסק בהן הוא כ־140 עובדים והן גייסו 27.5 מיליון דולר בלבד. לעומתן חברות המשתייכות לסקטור השבבים למחצה, שהיה בעבר הבולט בישראל והביא לאקזיטים רבים, מגיעות לבשלות רק אחרי 13 שנה בערך וסכום הכסף שהן מגייסות בממוצע לאורך חייהן הוא 74 מיליון דולר. לכן לא מפתיעה כי בישראל יש רק שמונה חברות בשלות בתחום, שבעבר היה לב לבה של התעשייה המקומית. אלטייר ווילוסיטי הן דוגמה לחברות בשלות ובולטות.

ישי דוידי | צילום: יונתן בלום

לדברי שימנה, משקיעים נוטים להדיר רגליהם ממגזר זה לאחר שהבינו שקשה מאוד עד בלתי אפשרי להגיע בו לאקזיט מהיר. המשקיעים נוטים להתעלם גם מתעשיית הקלינטק, שאמנם זכתה להשקעות כספיות רבות, אבל לא הסבה להם נחת. גם בתחום זה נמנו שמונה חברות בשלות בלבד.

מדעי החיים, תחום שהביא לישראל אקזיטים רבים בשנה האחרונה, כולל מספר מועט של חברות — 14 בלבד. כ־15 שנה נדרשות להן בממוצע כדי להגיע לבשלות. הסיבה לכך היא התארכות התהליכים הרגולטוריים בעולם לקבלת אישורים למכשור ולתרופות שמפתחות החברות. כתוצאה מהתארכות זמן ההגעה לבשלות של חברות במגזר זה, רבות מהן נמכרות בשלבים מאוד מוקדמים. תעשייה בולטת נוספת היא התוכנה והמחשוב, שבה 50 חברות בשלבי צמיחה. אלה מעסיקות כ־137 עובדים בממוצע ולוקח להן כ־12.4 שנים להגיע לשלבי בשלות.

שאלה של תזמון

הראל בית און, שותף בקרן ויולה פרייבט אקוויטי, אמר ל"כלכליסט": "הרבה יותר חברות בישראל יכולות להיות בשלבי צמיחה. ישנן מאות חברות עם מכירות של מעל ל־15 מיליון דולר, ומספרן גדל במידה ניכרת בשנים הקרובות".

"חברה שרוצה להנפיק בנאסד"ק צריכה לעשות זאת בזמן נכון", הוסיף בית און. "כשחברות הגיעו לשוק הציבורי מוקדם מדי, הן איבדו את עניין הציבור והפכו לחברות שנסחרות בשוויים נמוכים. זהו מצב שהמוצא ממנו מאוד קשה. כאשר חברה היא קטנה מדי ולא מעניינת את המשקיעים, היא לא מעניקה נזילות לבעלי המניות וגם לא אפשרות לפתח את העסק. התזמון של הנפקה בנאסד"ק מאוד חשוב ואסור לעשות את המהלך הזה מוקדם מדי, ולכן משקיעים יכולים לעזור לחברה לבנות עצמה מבחינה ניהולית וארגונית ולהתכונן לשלב הבא — מכירה או הנפקה".