אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עליית המכונות: עשירית מהמידע הדיגיטלי ב-2020 יווצר מאינטרנט הדברים

עליית המכונות: עשירית מהמידע הדיגיטלי ב-2020 יווצר מאינטרנט הדברים

מחקר היקום הדיגיטלי של IDC ו-EMC מצביע על המגמות העיקריות בעולם התקשורת האינטרנטית. החידוש העיקרי הוא עליית אינטרנט הדברים שיהווה כ-10% מתעבורת הרשת עד שנת 2020

09.04.2014, 15:50 | רפאל קאהאן

עד שנת 2020 כמות המידע הדיגיטלי תגדל פי 10וכעשירית מהמידע ב-2020 ייווצר על ידי חיישנים כפועל יוצא ממגמת אינטרנט הדברים. אלה הממצאים העיקריים שנחשפו היום (ד') במחקר היקום הדיגיטלי שבוצע על ידי חברת IDC בשיתוף עם חברת האחסון EMC.

קראו עוד בכלכליסט

על פי המחקר, הופעת הטכנולוגיות האלחוטיות, המוצרים החכמים והעסקים מבוססי התוכנה, משחקים תפקיד מרכזי בהגדלת נפח המידע הדיגיטלי בעולם. בין השאר, אינטרנט הדברים יהיה אחראי לכך שהמרחב הדיגיטלי מכפיל את גודלו מדי שנתיים, ויגדל פי 10 בין 2013 ל-2020, מ-4.4 טריליון ג'יגהבייט ל-44 טריליון ג'יגהבייט.

בקרוב גם מכונות הכביסה שלכם ישתתפו ביצירת המידע הדיגיטלי ברשת, צילום: שאטרסטוק בקרוב גם מכונות הכביסה שלכם ישתתפו ביצירת המידע הדיגיטלי ברשת | צילום: שאטרסטוק בקרוב גם מכונות הכביסה שלכם ישתתפו ביצירת המידע הדיגיטלי ברשת, צילום: שאטרסטוק

אם נשמור את כל המידע הדיגיטלי בעולם על גבי טאבלטים כגון אייפד אייר,  ונסדר אותם בערימה זה על גבי זה, גובהה יגיע לשני שלישים הדרך לירח (253,704 ק״מ). משפחה ממוצעת, מייצרת כיום מספיק נתונים על מנת למלא 65 מכשירי סמארטפון מדי שנה. בשנת 2020 המספר יגדל ל-318 מכשירים. לשם המחשה, אם בייט של מידע דיגיטלי היה שקול ל-3.5 ליטרים של מים (גלון), היו נדרשות רק עשר שניות כדי למלא בית ממוצע בכמות המידע הנוצרת כיום.

החפצים מדברים ביניהם

אינטרנט הדברים מורכב ממיליארדי חפצים הנמצאים סביבנו, אשר מצוידים בחיישנים המסוגלים לשמור, לשדר ולקבל מידע דיגיטלי באופן אוטומטי. למשל, חיישן שיותקן בנעל יוכל לעקוב אחר מהירות ריצה ומחלף תנועה יוכל לעקוב אחרי דפוסי נסיעה של רכבים החולפים בו.

לפי IDC , מספר ההתקנים או החפצים שניתן לחברם לאינטרנט מתקרב כיום ל-200 מיליארד, כאשר 7% (או 14 מיליארד) מהם כבר מחוברים ומתקשרים באמצעות הרשת. המידע הדיגיטלי שמכשירים אלו מייצרים מייצג רק 2% מכלל הנתונים הקיימים כיום בעולם. אולם המחקר צופה שעד שנת 2020 יגדל מספר המכשירים המחוברים ל-32 מיליארד, שיהיו אחראים ליצירת כ-10% מהמידע הדיגיטלי בעולם.

המכשירים הניידים מייצרים חלק ניכר מהמידע הדיגיטלי, צילום: רויטרס המכשירים הניידים מייצרים חלק ניכר מהמידע הדיגיטלי | צילום: רויטרס המכשירים הניידים מייצרים חלק ניכר מהמידע הדיגיטלי, צילום: רויטרס

ההתפתחות המואצת של אינטרנט הדברים תשפיע גם על הכמות האדירה של נתונים שימושיים במרחב הדיגיטלי, כלומר מידע שניתן לנתח אותו. בשנת 2013 רק 22% מהמידע הדיגיטלי בעולם נחשב למידע שימושי שניתן לנתחו, כאשר פחות מ-5% מהנתונים השימושיים אכן מנותחים בפועל. כלומר, כמות אדירה של נתונים נותרת לא מנותחת, כמעין "חומר אפל" של היקום הדיגיטלי.

עד שנת 2020, צופה המחקר, יותר מ-35% מכלל הנתונים יחשבו כנתונים מועילים, הודות לגידול המידע שמקורו באינטרנט הדברים. יחד עם זאת זה יהיה תלוי במידה בה ארגונים ועסקים יבחרו להשתמש בנתונים אלו ולנתחם. הערכת המחקר היא, כי-40% מהנתונים ביקום הדיגיטלי דורשים כיום רמה מסוימת של הגנה, אולם רק מחצית מהמידע - 20% בלבד - מוגן בפועל.

סין, הודו, מקסיקו, ברזיל ורוסיה ייצרו את מרבית המידע הדיגיטלי

באופן מפתיע שווקים מתפתחים ייצרו יותר נתונים: נכון להיום 60% מייצור הנתונים ביקום הדיגיטלי מיוחס לשווקים מפותחים כמו גרמניה, יפן וארה״ב. אולם, עד שנת 2020 צפוי מהפך, כאשר השווקים המתפתחים כדוגמת ברזיל, סין, הודו, מקסיקו ורוסיה, יהיו אחראים ליצירת מרבית הנתונים הדיגיטליים.

 

עד 2020 רוב המידע הדיגיטלי ייוצר במדינות כגון סין, הודו ורוסיה, צילום: בלומברג עד 2020 רוב המידע הדיגיטלי ייוצר במדינות כגון סין, הודו ורוסיה | צילום: בלומברג עד 2020 רוב המידע הדיגיטלי ייוצר במדינות כגון סין, הודו ורוסיה, צילום: בלומברג

בנוסף, נפח האחסון הזמין בעולם (כלומר, בייטים שאינם נמצאים בשימוש) בכל סוגי המדיה הקיימים, גדל בקצב איטי יותר מאשר המידע הדיגיטלי. בשנת 2013 נפח האחסון הזמין יכול היה לאחסן 33% מהמידע הדיגיטלי. עד 2020 הוא יוכל לאחסן פחות מ-15%. למרבה המזל, מרבית הנתונים הדיגיטליים הם ברי חלוף ואינם דורשים שום אחסון כמו למשל הזרמת מדיה מאתרי אינטרנט, אינטראקציות מרשתות משחקי וידאו או טלוויזיה דיגיטלית.

הנתונים המגיעים לענן יוכפלו: בשנת 2013 הענן אחסן או עיבד פחות מ-20% מהנתונים. עד 2020 השיעור יוכפל ויגיע ל-40%. צרכנים יוצרים את המידע הדיגיטלי, אבל התאגידים הם שאחראים עליו. שני שלישים מהמידע נוצר או נשמר על ידי צרכנים ועובדים, אולם הארגונים הם בעלי האחריות על 85% מהמידע הדיגיטלי.

המידע כמקור כוח וחיזוי העתיד

בשיחה עם "כלכליסט", הסביר ד"ר אלון גרובשטיין, מומחה במדעי נתונים מ-EMC ישראל כי: "הרעיון של עיבוד מידע מסיבי (ביג דאטה) הופך ליותר ויותר שימושי בעולם כיום. ניתן לראות שייצור תובנות מתוך ניתוח המידע המועבר כיום יכול לספק שירות רב ערך. ניתן למשל להגיע למצב בו נוכל לחזות התנהגות של בני אדם או מכונות".

גרובשטיין מוסיף: "נוכל להשתמש במידע למשל באיתור תקלות בשרתים או בבחירה של מועמדים לתפקידים ציבוריים - כמו בדוגמה הידועה של צוות ניתוח המידע של ברק אובמה (במהלך הבחירות האחרונות, ביסס אובמה במידה רבה את אסטרטגיית הבחירות שלו על ניתוח נתונים ברשתות החברתיות. מה שאפשר לו לזהות מגמות ואיזורים בהם נדרשו ממנו יותר מאמצי שכנוע למשל. ר"ק)."

"ניתוח המידע מעלה תובנות מעניינות על ידי בניית מודלים", מסביר גרובשטיין, "בסופו של דבר הרעיון הוא לספק למי שזקוק לו את המידע הרלבנטי. אנחנו יכולים לספק ממשקים שונים לניהול כוח אדם, לניהול של ציוד או לאחסון של מידע. התוצאה היא שאנחנו יכולים לשפר מוצרים, להוריד עלויות ולארגן בצורה יותר יעילה את הפעילות שלנו."  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות