"אנחנו מייצרים מדורת שבט לענף הביומד"
תוכנית MBA משותפת של המכללה למינהל ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב מנסה למלא את החלל בין תוכניות מינהל העסקים ועולם הביומד הייחודי. משלחת ראשונה של התוכנית יצאה כדי להפוך את הפיתוח המבטיח להצלחה עסקית
התבוננות בקמפוס האדיר של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שמסביבו בטבעת מהודקת יותר מ־350 חברות ביומד וביוטק, מעלה סימני שאלה רבים לגבי היתרון הנתפס של מדינת ישראל בתחום, על "המוח היהודי" שמקנה לנו יתרון תחרותי והיכולת להתמודד מבחינה מחקרית עם המוחות הבולטים בתעשייה האמריקאית.
קראו עוד בכלכליסט
"שוק הביומד בישראל קטן"
ד"ר ירון דניאלי / ראש מסלול MBA עם התמחות בביומד
אחד הסטודנטים בתוכנית מספר כי הגיע לג'ונס הופקינס כדי לשלב בין הביומד לעולם העסקים. "האינטראקציה שיש לנו עם סטודנטים שמגיעים מרחבי העולם היא משהו שמלמד גם על עולם העסקים, ועל הצורך לגשר בין תרבויות שונות כדי להצליח ולבנות חברות גלובליות אמיתיות, כפי שיש בעולם הביומד".
ד"ר ירון דניאלי, שמכהן במקביל לתפקידו כראש המסלול גם כמנכ"ל חברת אלקוברה - הנמצאת בדרכה לניסוי בשלב 3 בתרופה לטיפול בהפרעות קשב ונסחרת לפי שווי של יותר מ־200 מיליון דולר בנאסד"ק - הצטרף לסטודנטיות לתחילת הקורס. דניאלי הדגיש את הצורך בתוכנית כזו בעולם משתנה: "אני עשיתי את ה־MBA שלי במקביל לפוסט־דוקטורט. חשבתי שההשכלה הגבוהה במדעים לא באמת פותחת את העולם אלא מצמצמת אותו. זה טוב לאנשים שרואים את העתיד שלהם באקדמיה, אבל לאנשים שרוצים משהו אחר זה חוסם. היו מסגרות שפעלו אחר הצהריים ואני עשיתי את המסלול בטכניון. זו היתה תוכנית ארוכה ואינטנסיבית ומאוד נהניתי, ברמה החברתית והאקדמית, ובעיקר הרגשתי שהתואר העשיר אותי בזמן העשייה שלו. עבדתי במקביל ללמידה, ויישמתי בבוקר את הדברים שלמדתי בערב. זה הוציא אותי מהאפלוליות של העבודה ושם אותי בעולם העסקים והתקשורת. כשסיימתי את ה־MBA והמשכתי לעבוד בגמידה סל, היה חסר לי ההקשר של עולם הביומד. ללמוד שיווק ומערכות מידע בלי עולם הביומד היה מעשיר, אבל יש דברים שמיוחדים לעולם שלנו שהיו חסרים לי. ב־2010, כשפנה אליי פרופ' אבי קרסיק, הוא סיפר שהוא רצה להקים תוכנית שמתמחה בביומד והיתה לנו כימיה טובה. למה דווקא ג'ונס הופקינס?"עולם הביומד בישראל הוא יחסית קטן. קשה למצוא חברות ישראליות שמגדירות את הפעילות שלהן בישראל מבחינת שוק היעד. חשבנו שצריך להסתכל גלובלית, והתוכנית עצמה נבנתה בדומה לתוכניות שנעשות בעולם. אחרי שהתוכנית עמדה על הרגליים, התחלנו לחפש שיתופי פעולה. ג'ונס הופקינס היא אוניברסיטה ממוקדת מדעי החיים. בהופקינס הבינו את היתרונות שבשיתוף פעולה בינלאומי בין סטודנטים. זה לא היה פשוט לחבר מוסד אקדמי ישראלי עם מוסד ענק כמו ג'ונס הופקינס, אבל התעקשנו וזה עבד".
מהו היתרון הגדול ביותר עבור סטודנטים במסלול לימודים זה?"קשרים אישיים. המון מההתקדמות בתחום הזה היא בעזרת קשרים אישיים. אנשים שחשבו שהם בעולם המחקר והפיתוח, פתאום מצאו את עצמם בעולם השיווק. אנשים עושים שינויים במסלול עצמו, ואין לי ספק שהקשרים שנוצרים אצלנו תורמים לכולם".
מי מגיע ללמוד בתוכנית?"היום יש יותר מ־100 סטודנטים שעברו את המסלול, כל סטודנט הוא הראשון ממקום העבודה שלו אבל הוא לא יהיה האחרון. מחברת קובידיאן למשל יש לנו כבר שלושה סטודנטים שעברו, לא מכיוון שהיינו שם אלא מפני שהמסלול מדבר בעד עצמו. יותר משליש מהסטודנטים אצלנו הם בעלי תואר שני ומעלה והם בעלי ניסיון בתעשייה. אנחנו לא מלמדים ביומד, אלא מלמדים את הקורסים הרגילים של MBA, אבל הדוגמאות הן מעולם הביומד".
יש גם קשיים?"אף שאני משוכנע בצורך בתוכנית ובתרומה שלה, יש שני קשיים: להגיע לקהל היעד - עדיין אין מדורת שבט לביומד. אני לא מרגיש שיש דיאלוג והתארגנות חזקה של התעשייה, שבה אפשר לקדם בצורה ברורה וממוקדת את החשיבות של התוכנית. אז מה שקורה הוא שאנחנו מייצרים את המדורה, כבר עברו אצלנו יותר מ־100 איש.
"הדבר השני הוא שבניגוד לארה"ב, שם מקדמים את ההשכלה של העובדים ומכירים בחשיבות שלה, מעסיקים בישראל מתנגדים להכיר בחשיבות של תוכנית כזו ובתרומה שלה, ולא הסכימו שנשתמש במקום העבודה כפלטפורמה להציג את התוכנית. אני לא מבין את זה. למה לא להשקיע בעובדים שלך?".
"העולם שטוח, כולנו צריכים לעבוד יחד"
לין ג'ונסן לנגר / מנהלת תוכניות המדע, ג'ונס הופקינס
לין ג'ונסון לנגר, מנהלת תוכניות המדע בג'ונס הופקינס, אומרת כי "כשירון פנה אליי, מיד ראיתי את היתרונות בשיתוף פעולה בין־אקדמי. ירון חיפש תוכנית בינלאומית, ואנחנו האמנו שקורס שיש בו גם סטודנטים מישראל וגם סטודנטים מקומיים יתרום לשני הצדדים. כמו כן, זה הניסיון הראשון שלנו לעשות תוכנית שהיא גם מקוונת וגם דורשת נוכחות פיזית. עד עכשיו תוכניות הלימוד שלנו היו אחד מהשתיים: בקמפוס או מקוונות, אבל אף פעם לא שילבנו את שני הרבדים האלה, אז גם בשבילנו זה ניסיון חדש. אנחנו מקווים ששיתוף הפעולה זה יימשך בעתיד". טוענים כי סטודנטים מתקשים לסיים תארים מרחוק בלבד, זה קורה אצלכם?"זו בהחלט אחת הבעיות בתוכניות שהן מקוונות בלבד, ולכן אנחנו מנסים להתמודד עם זה באמצעות תוכניות לימוד משולבות, שבהן חלק מהקורסים מקוונים. צריך לזכור שגם נלסון מנדלה סיים את התואר הראשון שלו במשפטים בלימודים מרחוק, אבל אולי אצלו זה היה אפשרי כי הוא עשה את זה בתקופה שהוא היה בכלא". באשר לסטודנטים הישראלים אמרה לנגר כי "אני מאמינה שהעולם שטוח וכולנו צריכים לעבוד יחד".
"לחזור בגיל 50 לבית של אמא"
ד"ר גליה גנות / שותפה מייסדת אופטיקל דיאגנוסטיקה
הקבוצה הצעירה מהמכללה למנהל היא לא הנציגות הישראלית היחידה בג'ונס הופקינס. ובתיאום לאימרת השפר הידועה: לא משנה לאן תגיע בעולם - תמצא שם ישראלים. כך גם במרילנד, ארה"ב, כשאל חדר ישיבות שכוח אל בג'ונס הופקינס, בשיאה של סופת שלג, נכנסת לחדר ד"ר גליה גנות מלווה בבעלה, פרופ' ישראל גנות. השניים הקימו את הסטארט־אפ הישראלי אופטיקל דיאגנוסטיקס (Optical Diagnostics), שנועד לקצר את משך הזמן הנדרש בפענוח תרביות שנלקחות מחולים הסובלים מבעיות עיניים, ונתמך בחממת ד"ר שמעון אקהויז מסינרון וחממת ון־ליר. בשנה האחרונה העבירו השניים את מרבית פעילות החברה להחברת־בת, שמיקמה את עצמה במרילנד. גנות מספרת על מסלול התלאות שהם עברו. "ישראל, בעלי", מספרת גנות, "נאלץ בגיל 50 לחזור לגור בבית אמו לתקופה מסוימת. קשה מאוד להקים סטארט־אפ. משתדלים לחסוך כל שקל כדי להשקיע אותו בפיתוח. גם המשרדים החדשים שלקחנו בג'ונס הופקינס יותר יקרים מהמשרדים הקודמים שהיו לנו באזור, אבל המשרדים הקודמים נסגרו כי הם החליטו להקים שם חממת סייבר". קשה שלא להתחבר לדבריה של גנות, מהזווית הישראלית. לכאורה, התחושה בישראל היא שרק פה זיהו את שתי המגמות הבולטות בשנה האחרונה בשוק ההנפקות בנאסד"ק, ביומד וסייבר. אך גם במרילנד זיהו את שתי המגמות שנאבקות על מקומן ומצמיחות חממות רבות.הכותב היה אורח המכללה למינהל
לפרטים על תוכנית ה-MBA המשותפת של המכללה למינהל ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס לחצו כאן
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה