הבנק הקואופרטיבי: להסיר את החסמים להקמתו

בתחילת אפריל הושק רשמית אופק - הבנק הקואופרטיבי הראשון שאמור לקום בישראל. בנק ללא מטרות רווח, המצוי בבעלות הלקוחות שלו, כאשר מטרתו המוצהרת של הבנק היא לדאוג לרווחת הלקוחות ולספק להם שירותים בנקאים במחירים מוזלים.

עם הקמת הבנק תצטרף ישראל לשורה ארוכה של מדינות בהן כבר פועלים בנקים קואופרטיביים בהצלחה רבה. באירופה לבדה יש לבנקים הקואופרטיביים 216 מיליון לקוחות. הם מעסיקים כ- 860 אלף עובדים ושולטים בממוצע על כ-20% מהפעילות הבנקאית ביבשת. בארה"ב תופסים הבנקים הקואופרטיביים (credit unions) כ-43% מכלל הפעילות הבנקאית במדינה, שיעור דומה בקנדה, ובאוסטרליה כ-30%.

עם נתונים אלה לא ניתן להתווכח. הנוסחה של בנק אשר שם במקום הראשון את טובת הלקוחות, צומח מתוך הקהילה, ופועל על פי ערכים של דמוקרטיה, שקיפות, ומחוייבות חברתית, היא נוסחה של הצלחה. מכאן החשיבות של הקמת בנק קואופרטיבי גם בישראל.

יש להסיר שורה של חסמים

בשנה האחרונה בשלו התנאים להקמת בנק קואופרטיבי בישראל, וזאת בשל צירוף שלושה גורמים חשובים: תמיכה ציבורית רחבה שהובילה רבים למהר ולרכוש מניית חברות באופק עוד לפני ההשקה הפורמלית; הצטרפות וסיוע (על בסיס התנדבותי) של מומחים בעלי שם ומובילי דיעה המאמינים ברעיון; נכונות של הרגולטורים להכיר בבנק קואופרטיבי ולסייע להקמתו.

כך למשל, בהחלטה תקדימית פטרה רשות ני"ע את אופק מפרסום תשקיף בגין הצעת מניות החברות שלה לציבור. המפקח על הבנקים הצהיר על נכונותו להכיר בבנקים קואופרטיביים בישראל כבר בקיץ 2012, עם פרסום טיוטת דו"ח הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית. המפקח אמור לפרסם בקרוב את מסמך ההנחיות (צ'רטר) המפרט את תהליך הרישוי והתנאים הנדרשים להקמת בנק קואופרטיבי בישראל.

דודו זקן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל | צילום: ענר גרין

אולם כל המהלכים האלה אינם מספיקים. כדי שיקום בנק קואופרטיבי בישראל יש להסיר שורה של חסמים המונעים הקמה של בנק חדש בישראל, ובהם:

1. חסמי הקמה המציבים בפני בנק חדש דרישות מחמירות של הון עצמי. דו"ח הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, אשר פירט את התנאים להקמת בנק וירטואלי (אינטרנטי) בישראל, דרש מבנק כזה הון עצמי שלא יפחת מ- 100 מיליון דולר לאחר הוצאות הקמה. יש להניח שסכום דומה יידרש להקמת בנק קואופרטיבי. אולם, ספק אם ראוי להחיל דין זהה על בנק קואופרטיבי, שכן לבנק הקואופרטיבי אין בעל שליטה המסוגל להשקיע את ההון הראשוני הנדרש.

בנוסף, יש לזכור שהבנק הקואופרטיבי הוא מוסד שאינו למטרת רווח, ויש לקחת בחשבון גם את המשמעות החברתית החשובה שלו.

2. חסמי מידע. בישראל לא קיים מנגנון אפקטיבי של שיתוף בנתוני אשראי (מידע אודות היסטוריית האשראי של הלקוח ועמידותו בהתחייבויותיו). כתוצאה מכך, לבנקים הקיימים (ובמיוחד לשני הבנקים הגדולים) יש יתרון משמעותי על פני בנקים חדשים, שכן הם מכירים את היסטוריית האשראי של הלקוחות שלהם ויכולים להציע ללקוחות הטובים אשראי בתנאים מועדפים.

פער המידע מסייע לבנקים הגדולים לשמר את לקוחותיהם ומסכל תחרות בין הבנקים. כדי להתמודד עם בעיה זו הועלה הרעיון של "תעודת הזהות הבנקאית": מסמך מפורט שכל בנק יחוייב להנפיק ללקוח שלו ובו פירוט פעילותו של הלקוח בבנק והסטוריית האשראי שלו. אולם לאור התנגדות הבנקים הגדולים למהלך, לא ברור האם רעיון זה אכן ייצא אל הפועל.

3. חסמי מעבר המקשים על העברת חשבון לבנק החדש. בנושא זה פרסם לאחרונה המפקח על הבנקים טיוטת חוזר העוסק בפתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט. על פי החוזר, לקוחות יוכלו לעבור לבנק חדש מבלי שיצטרכו להתייצב בבנק החדש בפועל, כשהם מבצעים את הליכי המעבר באמצעות האינטרנט. אולם החוזר מטיל מגבלות כמותיות על החשבון החדש, כגון יתרה שלא תעלה על 300 אלף שקל, או מסגרת לכרטיס חיוב/אשראי שלא תעלה על 50 אלף שקל. כמו כן לא ברור אם ניתן יהיה לפתוח חשבונות משותפים. אם המטרה היא לעודד פתיחת חשבונות חדשים, יש להשוות

את התנאים של החשבונות החדשים לאלה הקיימים ולא להטיל מגבלות שירתיעו לקוחות ממעבר לבנק החדש.

4. ביטוח פקדונות. הסדר חשוב העשוי לעודד לקוחות להעביר את חסכונותיהם לבנק חדש הוא ביטוח פקדונות, המגן על כספי הלקוחות המופקדים בבנק במקרים של פשיטת רגל בנקאית. ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם המערבי ללא ביטוח פקדונות. בעבר, במקרים של פשיטות רגל בנקאיות ובהיעדר ביטוח פקדונות פורמלי, המדינה פיצתה את המפקידים והשיבה להם את כספם למרות שמבחינה משפטית לא היתה עליה כל חובה לעשות כך. מנגנון של ביטוח פקדונות אמור להחליף את שיטת הפיצוי הממשלתי שהתפתחה בארץ, ולהגן על כספי הלקוחות בצורה מוסדרת. כדי להעניק יתרון לבנק חדש אשר עלול להתקשות במימון הביטוח עבור לקוחותיו, ראוי לשקול סיוע ממשלתי לבנק בעניין זה.

סיכומו של דבר, הגברת המודעות הציבורית ופעילות נחושה של הרגולטורים הם תנאי הכרחי להצלחתו של הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל.

הכותבת היא פרופ', ראש המרכז לדיני בנקאות, המכללה האקדמית נתניה