שרי השיכון והאוצר יחתמו על הסכם הגג בקרית ביאליק

שרי האוצר והשיכון, ביחד עם מנהל רשות מקרקעי ישראל, צפויים לחתום על הסכם גג בהיקף של 7,200 יחידות דיור עם עיריית קרית ביאליק ביום רביעי הקרוב, וזאת, חרף התנגדות אגף התקציבים במשרד האוצר. כך נודע ל"כלכליסט". בעיריית קריית ביאליק אישרו את הפרטים וציינו שטקס החתימה נקבע ל־30 באפריל בשעה 12:00.

בסוף השבוע האחרון לא היה ברור אם הטקס יוכל להתקיים כסדרו, על רקע מכתב חריף ששיגר סגן הממונה על התקציבים באוצר, ערן ניצן, למנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, ובו המליץ ללבן את המחלוקות סביב תכנית מחיר מטרה ולדחות את טקס חתימת ההסכם. במסגרת הסכם הגג עם עיריית קרית ביאליק, על המדינה להעניק מימון לפיתוח ותשתיות להקמת שכונת מגורים חדשה בת 7,200 יח"ד, כאמור, אך ממכתבו של ניצן עולה כי טרם סוכמו מקורות המימון להסכם זה.

ל"כלכליסט" נודע כי המחלוקת סביב מכרזי מחיר מטרה צפויה להידון בימים הקרובים, וייתכן כי ההסכם בקרית ביאליק ייחתם ורק אז יתבררו פרטי תוכנית מחיר מטרה. גורמים במשרדי השיכון והאוצר אמרו ל"כלכליסט" כי התוכנית עדיין על השולחן, אך לא ברור מה יהיה היקפה.

שר בינוי והשיכון, אורי אריאל | צילום: חורחה נובומינסקי

כזכור, באגף התקציבים באוצר הציעו בעבר למשרד השיכון לקיים מכרזים לכ־5,000 יחידות דיור בשנה במסגרת מכרזי מחיר מטרה, בעלות של כחצי מיליארד שקל למדינה. במשרד השיכון סברו שכמות זו אינה מספיקה כדי להשפיע על מחירי הדירות בשוק, ודרשו 10,000-7,500 יח"ד בשנה, מספר שעשוי להביא את העלות לעד 1.5 מיליארד שקל.

רק ביום שישי האחרון השתתפו שר האוצר יאיר לפיד וראש עיריית ראשון לציון דב צור בכנס המועדון הכלכלי־מסחרי של העיר, והודיעו שעיריית ראשון לציון תחתום על הסכם גג בהיקף של כ־11 אלף יח"ד. אך הרוח המנשבת מכיוון אגף התקציבים מעידה על כך שעתידם של הסכמי גג נוספים לא ברור, מאחר שטרם נמצאו מקורות שיענו על היקפי המימון הנדרשים לקיום מכרזי "מחיר מטרה" בערים שיקבלו גם מימון לפיתוח תשתיות במסגרת הסכמי הגג. לכן, משרד האוצר דורש שמכרזי מחיר מטרה לא יתפרסמו בערים עמן נחתם או ייחתם הסכם גג - באוצר חוששים שהמדינה לא תצליח לממן את הפיתוח וגם לספוג את המחירים הנמוכים שיציעו קבלנים על קרקעות במכרזים הללו.

במסגרת תוכנית מחיר מטרה שמקדם שר השיכון אריאל, הקבלנים שייגשו למכרזי הרשות יתחייבו כי 80% מהדירות בפרויקט יימכרו לצרכנים במחירים הנמוכים ב־20% ממחירי השוק (לפי הגדרות השמאי הממשלתי), ויתחרו ביניהם על המחיר שיציעו על הקרקע. במכרזים אלו צפויה המדינה לספוג הפסדי הכנסות הן משום שקבלנים יציעו מחירים נמוכים על הקרקע, והן בשל מס רכישה נמוך יותר.

גם במסגרת הסכמי הגג - שמטרתם להסיר את חסמי הפיתוח והתשתיות לפרויקטי דיור (כמו סלילת כבישים והקמת מוסדות) לפני בניית השכונות החדשות - מוותרת המדינה על הכנסות: המימון מהמדינה לרשות המקומית, המתחייבת לבנייה מואצת, נעשה באמצעות ויתור על הכנסות מהקרקע.

במכתב לליברמן מסביר ניצן, כי בקרית ביאליק תעניק המדינה מימון בהיקף של כמעט 200 אלף שקל ליחידת דיור או כ־1.2 מיליארד שקל בסך הכל, שיילכו לטובת פיתוח תשתיות. לטענתו, "אין לבצע מכרזי מחיר מטרה במסגרת הסכמי הגג, שכן עלויות הפיתוח המועמסות במסגרת הסכמים אלה מצמצמות באופן משמעותי את היקף התקבולים הצפויים מהקרקע, ובהתאם לכך מצטמצמת הגמישות לקיים בהם מכרזי מחיר מטרה".

ממשרדי האוצר והשיכון ומרשות מקרקעי ישראל לא נמסרו תגובות.