הבוסים מהגיהנום: האיסורים ההזויים ביותר שמטילים על עובדים

אחד הצעדים הראשונים שנקטה רויאל לאחר מינויה לשרת איכות הסביבה היה לנסח "קוד התנהגות" מפורט לעובדיה. את הכלל לגבי לבישת חולצות עם מחשוף הכחישה השרה, אך לא כללים אחרים כגון זה שלפיו כאשר היא עוברת במשרד, העובדים חייבים לקום לכבודה. כמו כן, לפי התקשורת בצרפת, כאשר רויאל אוכלת בחדרה הפרטי, לעובדים אסור להשתמש במסדרונות הסמוכים. העובדים לא מורשים לעשן בנוכחות השרה וכולם נאלצים לחלוק את משרדם עם אדם אחד לפחות.

גם לבוס שלכם יש איסורים לא שגרתיים? שתפו אותנו בתגובות לכתבה או בפייסבוק

סגולן רויאל, דורשת מעובדיה לקום בנוכחותה | צילום: רויטרס

• ההיררכיה בבתי חולים מהווה כר פורה להוראות מוזרות. אחת הקוראות מספרת שבאחד מבתי החולים בבריטניה, הסטודנטים לרפואה לא הורשו להשתמש כלל בראשי תיבות. הסטודנטים נאלצו להגיד ולכתוב את השמות המלאים של כל הקיצורים הרפואיים המקובלים. בבית חולים אחר הסטודנטים לא הורשו לענוד את הסטתוסקופ מסביב לצוואר, אלא נאלצו לקפל את המכשיר ולשמור אותו בכיס, בטענה שזה "נראה מבולגן מסביב לצוואר". זאת למרות שכל שאר הרופאים והאחיות הסתובבו עם הסתטוסקופ, כמקובל, מסביב לצווארם.
  

הסטטוסקופ - לא מסביב לצוואר | צילום: shutterstock

• קוראת אחרת שיתפה: "הכריחו אותנו לשתות מבקבוקים של תינוקות (sippy cups) אחרי שב-2004 אחד העובדים שפך בטעות את כוס הקפה שלו על המחשב".
  

• "חל איסור על שימוש במהדקים לאחר שהבוס חיבר בטעות מסמך רגיש לדו"ח ההערכה של עובד", כתב קורא אחר.
  

• אישה אחרת סיפרה על בוסית שהטיל איסור על הדברים הבאים:
  

1. בננות (הייתה לה פוביה)

2. שריקות, זמזומים או תיפוף של האצבעות

3. נעילת נעליים מרעישות, כלומר נעליים עם סוליות עץ או עקבים גבוהים שהרעישו מדי כשהלכו.

4. עיתונים שחולקו בחינם ("אי אפשר לדעת איפה הם היו – זה לא היגייני")

5. "תה של היפים", כלומר חליטות צמחים, כי הריח עשה לה בחילה.

בננות מפחידות | צילום: בלומברג

• הבוסית הזו היא כנראה לא היחידה שרגישה לרעשים. "היה לי פעם בוס שהיה כל כך רגיש לרמות רעש שהוא התעקש שהעובדים יקנו תחתיות כוסות מגומי כדי למנוע את הקולות שנוצרים כאשר ספלים או כוסות מונחים על השולחן".
  

• בוס אחר, שכנראה סבל מבעיות אגו לא פתורות, אסר על העובדים שלו לקנות אוכל בקפטריה לפני השעה 12 וחצי בצהריים, אבל הוא עצמו הגיע למקום ב-12:20 כדי לבחור את הכריך שהוא רוצה.
  

ורשמית הדרישות ההזויות ממשיכה:

• "עבדתי אצל בוס שהתעקש שרק לו מותר להשתמש בעט שחור, וכל השאר חייבים לכתוב בעט כחול".
  

• "באחת העבודות שלי קוד הלבוש גרס שאסור ללבוש בגדים מלייקרה לעבודה".
  

• "בעבודה הראשונה שלי אסרו לאכול ליד המחשב, ואסור היה לאכול צהריים לפני השעה שתיים וחצי. אוכל מהבית היה מוחרם בטענה שהוא "שלילי" - זו הייתה משרת מכירות בחברה של שירותים פיננסים, והטענה הייתה שהעובדים מצליחים כל כך במכירת פנסיות שהם יכולים להרשות לעצמם לקנות אוכל בחוץ".
  

מריל סטריפ ב"שטן לובש פראדה", מסתבר שיש בוסים כאלו גם במציאות

• "עבדתי פעם בניו יורק, והבוסית שלי ניסתה לגרום לי לחתום על הסכם סודיות אחרי שגיליתי בת כמה היא. היא עשתה מזה סיפור גדול ואמרה שתוכל לתבוע אותי על מיליונים. ריחמתי עליה אבל בכל זאת לא הסכמתי לחתום על ההסכם, וכמה שבועות לאחר מכן התפטרתי".
  

• "הייתי צריכה שכל מייל שאני שולחת, אפילו כאלה שכתוב בהם רק "תודה" או "בסדר", יעברו ויאושרו על ידי המנהל השתלטן שלי".
  

יש גם איסורים שאי אפשר לאכוף | צילום: שאטרסטוק

• "עבדתי כמלצרית במסעדת יוקרה, שחילקה לכל אחד מהעובדים חוברת כללים ביניהם שהעובדות חייבות לגלח את הרגליים ואת בית השחי לפני תחילת כל משמרת, אפילו שהמדים היו חולצה ומכנסיים ארוכים. לא יכולתי שלא לתהות איך הם יאכפו את החוק הזה".
  

• "מנהלת של מכללה שבה עבדתי דאגה שהנהג שלה יודיע מראש על בואה, כך שיכולנו להספיק לשים במשרד שלה פרחים - הם היו תמיד במספר לא זוגי ואסור שיהיו שושנים או חרציות. היינו צריכים גם לעמעם את האורות. בלי קשר, הורשינו לשתות רק מספלים שהיו לגמרי לבנים".