יצא מהארון. ייכנס לדראפט?

דראפט ה־NFL שייערך הלילה ויימשך לאורך סוף השבוע יציג לא מעט סיפורים נהדרים בין שבעת הסיבובים ו־256 הבחירות שלו, אבל הגדול מכולם אמור להיות התשובה לשאלה הזו: מי מבין 32 הקבוצות בליגה תבחר בדפנסיב אנד של אוניברסיטת מיזורי מייקל סם, מה שיהפוך אותו לשחקן ה־NFL הראשון בהיסטוריה שהכריז בפומבי על היותו הומוסקסואל.  

מייקל סאם. צעד אמיץ | צילום: איי פי

הימים הם הימים אחרי סערת דונלד סטרלינג, הבעלים של הקליפרס שהושעה לכל החיים ונקנס ב־2.5 מיליון דולר על אמירות גזעניות. בכל מקום ברשת הספורטיבית אפשר לשמוע את אותם הנהונים מלאי סולידריות ועמוסי תקינות פוליטית עם הצעד שעשו הנהלת ה־NBA והקומישינר אדם סילבר. אלו שמשמיעים את דעתם אוהבים את הדיבור עכשיו - הנכון, המוסרי, העולם־חדשי הזה. הנה הצעד הבא שהרוח הזאת מבשרת עליו: בעלים גזען שהושעה בבושת פנים, והנה אולי מגיע שחקן שחור גיי ל־NFL.

.

אמריקה מוכנה. אבל בכלל לא בטוח שהליגה מוכנה. כתבנו כאן בעבר - כששחקן הכדורסל ג'ייסון קולינס יצא מהארון לפני שנה בדיוק, והפך לשחקן הפעיל המקצועני הראשון שהרים את היד ואמר "אני הומו" בספורט האמריקאי - שיש סיבה למה דבר כזה קורה בשנה כל כך מאוחרת כמו 2013. אף שאין שום הצדקה להניח שמספר ההומואים שעוסקים בספורט קטן, או קטן משמעותית, ממספרם באוכלוסייה, אף ספורטאי מהליגות הגדולות לא יצא מהארון לפני קולינס. זאת משום שמי שמנהל את הקבוצות ואת הליגה הם לא המגיבים ברשת ובעלי הטורים והסלבס המברכים והמחמיאים בטוויטר. זו חבורת בעלי עסקים שמרנים, דומים יותר לסטרלינג ממה שהם עצמם היו רוצים להודות. ואת השמרנות הזו צריך עוד לעבור.

מתי הליגה ובעלי הקבוצות יהיו מוכנים? כשהתמורה תהיה הולמת. ואת כל הדיון הזה צריך להתחיל בשאלה אם מייקל סם הוא תמורה הולמת. פרשן הפוטבול האמריקאי בוב מקגין כתב זאת מפורשות: "יש סיבה למה לא שומעים על מייקל סם ככל שהדראפט מתקרב, וזאת מכיוון שעכשיו צריך לדבר על השחקנים האמיתיים. משיחות שניהלתי עם כמעט שני שלישים ממנכ"לי הקבוצות ב־NFL, סם הוא כמעט nobody ברשימות". העיתון שעבורו כותב מקגין, "הג'ורנל סנטינל" במילווקי, שאל 21 סקאוטים היכן סם ייבחר: שלושה אמרו בסיבוב החמישי, השאר נתנו לו סיבובים נמוכים יותר, ושבעה אמרו שהם לא היו מחתימים אותו כלל. העניין הוא שסטטיסטיקה כזו אפשר לקבל על עוד כמה מאות מהשחקנים שעומדים לבחירה בדראפט. אז מה עומד לזכותו של סם לעומת הקולגות שלו? זו לא היתה בדיחה.

אטרקציה?

זה דווקא זמן טוב לחזור לקולינס. כשהסנטר המזדקן והלא קופצני במיוחד החליט לספר לעולם שהוא גיי התקשורת חיבקה ואימצה, כל העולם שלח ברכות, נשיאים בעבר ובהווה העבירו דעה, אבל קולינס (35) לא מצא עבודה עד לפני שלושה חודשים, כשהברוקלין נטס החליטו להחתים אותו על חוזה קצר מועד, שהפך ל"חוזה בן 10 הימים הכי מדובר בהיסטוריה". כשהחוזה הזה הפך לחוזה עד תום העונה, כל אלה שאמרו שקולינס לעולם לא ישחק יותר ברמות הגבוהות נעלמו, והגופייה של קולינס הפכה להיות, לפחות לאותם ימים אחרי ההחתמה, הנמכרת ביותר באתר הליגה. איך הולך לו, שאלתם? הוא רוב הזמן לא משחק - בפלייאוף עוד לא ראה פרקט בכלל, נכנס פה ושם לכמה רגעים, אבל רשם גם כמה דקות גארבג' חביבות בסוף העונה הסדירה.

במה סם שונה מקולינס? בכך שקיים הסיכוי שמישהו פה יפסיד משהו. כישרונו של קולינס היה ידוע עוד לפני שיצא מהארון, ואילו זה של סם עומד עכשיו במבחני טרום־הדראפט ו'ימי המקצוענים' שמקיימות הליגה והקבוצות, במה שהוא אולי החגיגה הגדולה ביותר בארה"ב של אנליסטים, סקאוטים, מנתחים ופרשנים. דראפט ה־NFL הוא מוסד שאין שני לו בארה"ב. ההיערכות, הארגון וכמות הכסף ששופכות הקבוצות כדי לבחור את השחקנים הנכונים שיצעידו אותן בעתיד הקרוב בלתי נתפסת, ובין המערכים המשומנים האלה מישהו צריך להחליט שמייקל סם, הומו או לא, טוב מספיק. אם נטייתו המינית תעלה לו ב־20–30 מקומות בחירה, זה באמת פחות חשוב.

באותם ימי הכנה טרם הדראפט, סם דווקא נראה טוב. הוא הוסיף 5 ק"ג ל־115 שכבר היו לו, ועם גובה של 187 סנטימטרים הוא "נראה קצת רובוטי ונוקשה, אבל הוא יודע לזוז והמציאות היא שהוא שחקן פוטבול טוב", אמר עליו רוס לאנד מחברת GM סקאוטינג, שעבד בעבר כסקאוט בסנט לואיס ובקליבלנד. "מי שיבחר בו יקבל שחקן מחליף סולידי לחלוטין, שאולי יתפתח גם לשחקן הרכב בעתיד. הוא לא ייבחר בסיבובים הראשונים, אבל אני די בטוח שהוא ייבחר".

פיפטי־פיפטי

הדעות החלוקות לא צריכות לבלבל. לכל קבוצה יש בשלב הזה לפני הדראפט רשימה של כמה מאות שחקנים, שסביר להניח שהיא שונה מאחת לשנייה. אצל חלקן סם יופיע, אצל אחרות לא. סם עצמו בימים האחרונים לא מתראיין ודוחה את התקשורת, כאילו כדי לאותת למי שמוכן להביט לכיוונו שהעדפותיו במיטה לא יהיו גורם מפריע או מסיח דעת.

אם נטייתו המינית של סם לא תעלה לו ב־20–30 מקומות בסופו של יום אלא באי־בחירה, יהיה קשה לבוא בטענות לבעלי הקבוצות, שכל אחד מהם יפנה אותך ל־31 האחרים, ולדו"ח הזה והזה שאומרים שסם פשוט לא היה טוב מספיק. אבל ההיגיון הסולידרי והתקין פוליטית, זה שאוהב את הדיבור הנכון, המוסרי והעולם־חדשי הזה, אומר אחרת. שאם סיכויו של סם להיבחר הם כאלה פיפטי־פיפטי, הוא ייבחר. האומץ שלו יקסים לפחות בעל קבוצה אחד מתוך 32, והוא זה שיחליט שזה ממש לא יזיז לו אם כמה שחקנים ירגישו לא כל כך נוח בחדר ההלבשה.