אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תריבו לבד: המשבר בהדסה רחוק מקו הסיום צילום: אוהד צויגנברג

תריבו לבד: המשבר בהדסה רחוק מקו הסיום

אחרי שנאמני הדסה הגישו תוכנית הבראה חד־צדדית לביה"ח והמדינה הגיבה בפרסום מסמך מלא התנגדויות, החליט אתמול שופט בית המשפט המחוזי דוד מינץ שלא להתערב במשא ומתן בין הצדדים, ושלח אותם שוב לשולחן הדיונים.

14.05.2014, 08:04 | מיקי פלד, שאול אמסטרדמסקי וענת רואה

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ, הודיע אתמול כי לא יתערב במו"מ בין המדינה לבין נאמני הדסה, ולא יכפה את התיקונים שדרשה המדינה בתוכנית ההסדר שהציעו הנאמנים עו"ד אשר אקסלרד ועו"ד ליפא מאיר. זאת לאחר שבשעות הבוקר הודיעה המדינה על התנגדותה לשלל סעיפים שהופיעו בתוכנית הנאמנים. החלטת השופט מחייבת את הצדדים לחזור ולנסות להסכים בכל הסוגיות סביב המשבר בבית החולים. "כלכליסט" מנתח את השאלות הבוערות בנושא.

קראו עוד בכלכליסט

יעל גרמן שרת הבריאות, צילום: צביקה טישלר יעל גרמן שרת הבריאות | צילום: צביקה טישלר יעל גרמן שרת הבריאות, צילום: צביקה טישלר

1. למה הנאמנים הגישו תוכנית שמקובלת אך ורק על ההנהלה?

נראה שהנאמנים הפריזו בכוחם וטעו גם שלא העריכו נכון את המדינה. הם חשבו כנראה שהגשת הסדר חד־צדדי תלחיץ את הצדדים להגיע להסכם. המדינה הוכיחה אחרת כשהמתינה ארבעה ימים, ויומיים לפני כינוס אסיפות הנושים הודיעה על התנגדותה. השופט מינץ קבע מה שקבע ושלח את הצדדים לריב, והבהיר שאם לא תתקבל הסכמת המדינה, אין טעם לכנס אסיפות נושים מחר.

2. למה למדינה נדרשו שלושה ימים להגיש התנגדות?

כבר כשתוכנית הנאמנים הוגשה הזדרזו שרת הבריאות יעל גרמן וסגן הממונה על התקציבים משה בר סימן טוב להודיע כי יש חלק בתוכנית שאינו מקובל עליהם. ״אי אפשר להכתיב תנאים למדינה״, אמר בשבוע שעבר בר סימן טוב. בנוסף, המדינה חזרה כל העת על עמדתה כי מינוי חשב מלווה לבית החולים הוא בבחינת תנאי ייהרג ובל יעבור.

עם זאת, המדינה פשוט הופתעה מחלק מהסעיפים שהופיעו בתוכנית ההבראה של הנאמנים. סביר להניח שאילו היתה יודעת מה יהיה הנוסח הסופי, היתה רק מודיעה באופן רשמי כי התוכנית שהוגשה בידי הנאמנים לא מייצגת את המדינה.

3. האם המסמך מהווה עמדה אמיתית או התרסה מכוונת?

מסמך ההסתייגויות שהמדינה הגישה אתמול מפרט שורת סעיפים שבהם המדינה לא רואה עין בעין עם הנאמנים לגבי חלוקת האחריות בין המדינה לבין יתר הגורמים בהבראת הדסה. עד כדי כך, שהמדינה מבקשת למחוק את המשפט שקובע כי המדינה יודעת שהיא צריכה לשאת במרבית האחריות להצלת הדסה.

מבחינת המדינה הכנסת חשב מלווה לבית החולים היא בבחינת ייהרג ובל יעבור. קו אדום נוסף הוא הקביעה שהנהלת בית החולים לא יכולה לקבוע על דעת עצמה אילו מחלקות לפתוח ואילו מחלקות לסגור.

עם זאת, בכל הקשור לשכר העובדים, המדינה אמנם סימנה את גבולות הגזרה מבחינתה, אבל היא תהיה מוכנה לגלות גמישות. למשל, היא מצהירה כי קיצוץ השכר לעובדים יוכל להימשך מעבר לשלוש שנים, וכי החזר הקיצוץ לא בהכרח יהיה אחרי עשר שנים, אלא ״רק כאשר מצבו של בית החולים יאפשר זאת״.

4. האם הרופאים פרסמו עמדה נגדית מסודרת, ומהי?

עד כה הרופאים טרם שלחו לבית המשפט תגובה למתווה שהוצע על ידי הנאמנים, אך התנגדותם חד־משמעית. מלבד העניין העקרוני, הרופאים מתנגדים לכמה סעיפים. הראשון שבהם הוא הפגיעה בתנאי הסגל האקדמי, אותם רופאים שבנוסף לעבודה הקלינית גם עובדים בהוראה. בנוסף, הרופאים טוענים שמ־300 מיליון שקל של קרנות מחקר והשתלמות שהם חסכו יישארו להם בסוף 150 מיליון שקל בלבד. בשני המקרים הללו הרופאים לא מדברים רק על הכסף אלא עושים שימוש ביוקרה ובמוניטין שלהם כדי לטעון שפגיעה בהם היא פגיעה במצוינות האקדמית והמחקרית שהדסה התגאה בה כל השנים.

ב־24 השעות האחרונות נערכות שיחות בין ועדי הרופאים לנאמני בית החולים כדי למצוא נוסחה שתאפשר לצדדים לחיות עם המתווה, אך בפאזל שהדסה נדרש להרכיב לא ברור אם הסכמות עם הרופאים יובילו לאי־הסכמה נוספת מצד עובדי המינהל והמשק, האחיות וכמובן המדינה.

5. יש עוד גורמים שלפתע רוצים לפתוח הכל? נגיד, ההסתדרות?

אמש עוד ניסה יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, להניא את מנכ"ל הדסה אביגדור קפלן לשנות סעיפים הנוגעים לכ־3,000 עובדי המינהל והמשק בבית החולים. בניגוד לרופאים, ועד עובדי המינהל והמשק וועד האחיות כבר הגיעו בשבוע שעבר להבנות עם הנהלת הדסה על קיצוצים עד כדי פיטורים של 275 עובדים, קיצוץ שכר ועוד. אלא שאז הם גילו במתווה שהגישו הנאמנים וקפלן כי במקום 275 עובדים כתוב 275 משרות, ולכן המספר הסופי של המפוטרים או העובדים שייאלצו לפרוש יהיה גדול הרבה יותר, שכן רבים מועסקים במשרות חלקיות.

6. מה צפוי לקרות מחר בהצבעת הנושים והאם זה חשוב בכלל?

כרגע לא בטוח אם יכונסו אסיפות נושים. בתרחיש האופטימי שלפיו יושגו הסכמות ואסיפות יכונסו, יהיו אלה ארבע אסיפות שונות: לרופאים, לאחיות, לעובדי מינהל ומשק ולנושים הבלתי מובטחים.

הנאמנים השאירו לעצמם כמה מרווחי תמרון למקרה שההסדר לא יעבור: ראשית, הם הודיעו ששני כללים חלופיים יחולו על תוצאות ההצבעה. הראשון קובע שהנושים יכריעו והשני קובע שבית המשפט מוסמך לכפות על הנושים הכרעה אחרת. בנוסף שמרו לעצמם זכות להתחרט לגבי אופן סיווג האסיפות אם יתברר שהחלוקה הנוכחית פוגעת בחישוב הקולות.

ויש עוד בעיה: בדרך כלל אסיפות נושים נערכות לאחר שמי שטוענים שהם נושים מגישים תביעות חוב, והנאמנים בודקים אותן ופוסקים מהו החוב של כל נושה, מה מעמדו ומה משקלו בהצבעה. במקרה הזה הוחלט משום מה ללכת על מתווה אחר, ובמקום להגיש תביעות חוב נכללת בהסדר הוראה שלפיה נושים הם מי שבמועד הקפאת ההליכים היו רשומים ביחס אליו בספרי הדסה או בדו"חותיה. מי שלא יהיה מוכן לקבל את הספרים כתורה מסיני יוכל להגיש ערעור לבית המשפט, אך ערעורו יידון לאחר האסיפות.

7. מה צפוי לקרות בשבוע הקרוב: מי ימצמץ ראשון?

לא ברור מה חשבו הרופאים ביום ראשון האחרון כאשר מכל השפנים שיכלו לשלוף מהכובע, בחרו דווקא את זה שהכי כיף למדינה ללטף: ביטול השר"פ בהדסה. אלמלא ההנחה שמדובר בניסיון לחלץ נקודות במו"מ, במשרדי האוצר והבריאות לא היו יודעים מאיפה נפל עליהם כל השפע הזה. הרופאים ניסו לשלוף עוד נשק, ולפיו 600 רופאים מתוך 1,000 הודיעו כי לא יעבדו במקרה שבית החולים יגיע לפירוק ולכן על המדינה לשפר את הסיוע לבית החולים, ובהתאם ההנהלה תוכל להקטין את הקיצוץ בשכרם. אם לא, הם - הרופאים, יצביעו נגד ההסדר וכך ייכנס הדסה למסלול פירוק. אלא שכפי שגם הרופאים עצמם יודעים, הם יהיו המפסידים הגדולים מפירוק כזה.

8. אז מה הסיכוי שזה ייגמר בסוף בפירוק?

נמוך.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
לא ברור לי איך הרופאים הם הנפגעים העיקרים מפירוק
על פי שיחות שביצעתי עם מספר רופאים בבית חולים הדסה חלק לא מובטל מהם מתכנן להתפטר ולעבור לעבוד במרכז הארץ שם התנאים טובים הרבה יותר (דרך אגב גם מהתנאים הנוכחים שלהם עליהם כולם מתרעמים) במידה ויפגעו תנאיהם משמעותית. כנראה שהציבור מסרב להבין שאין דבר כזה רופא מובטל. יש חוסר ברופאים בכל בתי החולים וגם במרפאות הקהילתיות ומספיק להגיע פעם אחת למיון בכדי להבין את עוצמת הדלות של כוח אדם רפואי או לנסות לקבוע תור למרפאה מקצועית. מי שבאמת יפגע מפירוק הינו הציבור הירושלמי כיוון שבית החולים מטפל בכמליון איש. ואולי לאף אחד לא אכפת. אולי למדינה לא אכפת. ואולי כולם מחפשים את מי להאשים. אני מקווה בשביל כולנו שלא יהיה פירוק.
דנה  |  14.05.14
2.
אני לא מאמין שהסיפור הזה לא נגמר!!
נראה שהוועדים של הרופאים והאחיות לא כ"כ יודעים מה הם עושים אם הם לא מצליחים להגיע להסכמה שתטיב עם העובדים כ"כ הרבה זמן! מסבתר שגם כשבוחרים וועד צריך לדעת במי לבחור. אנחנו בחברה עם ההסתדרות הלאומית שהם גוף מקצועי שנותן הרגשה בטוחה. שלא נגיע למצבים כאלה..
עמוס  |  14.05.14