מי מפחד מהסינים: המאמץ האחרון של המדינה לטרפד את מכירת תנובה
במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה חוששים ממכירת תנובה לברייט פוד הסינית ומגבירים בימים האחרונים את הרגולציה על תנובה. החשש המוצדק הוא מכך שבעתיד כל שינוי רגולטורי שיפגע בחברה יעורר חזית מול הממשל הסיני
במשרד הכלכלה ובמשרד האוצר לא מתלהבים מהעברת תנובה לידיים סיניות. למעשה, זה תקופה ארוכה הם לא מתלהבים מהכוח שצברה תנובה וחוששים שמא היא עושה שימוש לרעה בכוח הזה. חוסר ההתלהבות הזה עובר כחוט השני בהחלטות הרגולטוריות שהתקבלו מאז מחאת הקוטג' ונועדו לרסן את כוחה של תנובה. כשלמציאות הזו הצטרפה האפשרות שהממשל הסיני, באמצעות חברת ברייט פוד, יהפוך לבעלים של אחת מספקיות המזון הדומיננטיות בישראל, ההסתייגות של המדינה מתנובה הפכה לחשש אמיתי.
קראו עוד בכלכליסט
בחודשים האחרונים, ובעיקר בימים האחרונים, ככל שגברו הדיווחים על הסגירה הצפויה של העסקה הוחרפו הלחצים. הם לא הגיעו מדרגים בכירים במיוחד, איש בפקידות הבכירה למעט יו"ר ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן לא יצא נגד העסקה בגלוי. אבל כשמחברים את הנקודות - את הדיווחים, המהלכים וההדלפות - קשה להתעלם מההרגשה שיד אחת מכוונת הכל.
בישראל חוששים מחזית מדינית־פוליטית מול סין
אז למה בירושלים חוששים כל כך מהעסקה? מכיוון שברייט פוד היא חברה ממשלתית. בכל מקום שבו מעורב קונצרן ענק בינלאומי עשויה להתעורר חזית בין־מדינתית, כאשר מתבצעים שינויים רגולטוריים דרמטיים שעשויים לפגוע באינטרס העסקי של הגוף שעומד מנגד. כאשר ביקשה פוטאש הקנדית לרכוש את כיל הישראלית הגיעו המגעים למישור המדיני הבכיר ביותר. במקרה הסיני החשש הזה מתחדד במיוחד לאור העובדה שברייט פוד שייכת לממשל הסיני, ולאור הרגישות הקיימת ממילא בביצוע עסקאות מול סין. הרגולטורים בישראל סבורים שביום שאחרי הרכישה, כל ניסיון לערוך שינויים רגולטוריים או מבניים במונופול של תנובה יפתח למעשה חזית מדינית־פוליטית עם הממשל הסיני. ברייט פוד, מבחינתם, היא לא עוד רוכשת בינלאומית אלא זרועו הארוכה של הממשל הסיני, וככזו יכולת התמרון בצד הישראלי מולה תהיה מוגבלת.תנובה הוכרזה כמטרה מאז המחאה החברתית
תנובה היא מונופול מוכרז בחלב לשתייה ובמוצרי חלב מאז דצמבר 1988, וברשות ההגבלים לא מתלהבים מכוחה הרב בשוק המזון הישראלי בשל העובדה שהחברות שבבעלותה נמצאות בנוכחות גדולה גם בשוק הבשר, העופות, הירקות, הפירות, הביצים ועוד. מאז המחאה החברתית גילה זוכה לרוח גבית מנבחרי הציבור לפעול בכל דרך אפשרית כדי לרסן את הגוף שנתפס כגפרור שהצית את המחאה. גילה, גם בהרצאות מול אורחים מחו"ל, מרבה להשתמש בדוגמה של מחאת הקוטג' כדוגמה למקרה קיצוני שבו תאגיד מזון מנצל את כוחו המונופוליסטי. מאז שנכנס לתפקיד הממונה פעל גילה לא מעט מול תנובה. הוא הוביל חקיקה להחלשת כוחה, פתח נגדה בחקירות פליליות והטיל עליה קנסות מינהליים. גורמים בתנובה מספרים שלתחושתם הוא החליט לשבת להם על הווריד. מעבר לחוק המזון, שמגביל למשל את שטחי המדף של תנובה בכל סופר ל־50%, לאחרונה אישרה הרשות תיקון לחוק המבטל את הפטור מהתאגדות בקרטל של משווקי תוצרת חקלאית. במהלך הדיונים בכנסת אמר גילה במפורש כי מטרת התיקון היא להחליש בין היתר את כוחה של תנובה שנהנתה מהפטור. כמו כן, ולאור המלצת חברת הייעוץ מקינזי שתנובה אימצה בעבר כדי להעלות את מחיר הקוטג' בשל נתח השוק הגדול שלה, הרשות עוררה לחיים תיקון ישן בחוק ההגבלים שמאפשר לה לפעול מול מונופולים שגובים מחיר מופרז מצרכנים. על פי גילוי דעת שפרסם גילה בחודש שעבר, הרשות תטיל קנסות של עד 24 מיליון שקל על מונופול שיגבה מהצרכנים מחיר הגבוה מ־20% מעלות הייצור. כמו כן הרשות תמכה בהחלטת משרד הכלכלה לבטל את הפטור ממכס שניתן לתנובה ליבוא של אבקת חלב - החלטה שהתגלגלה לפתחו של בג"ץ. דו"ח מקינזי עמד גם בלב חקירה פלילית שנפתחה נגד תנובה בספטמבר 2011 בחשד להסתרה לכאורה של חלקים ממנו. הרשות דרשה מתנובה להעביר אליה את הדו"ח המלא שהוכן עבור אייפקס לפני רכישת השליטה בענקית המזון בסוף 2007, בשיתוף הכלכלנית הראשית של תנובה ד"ר שולה פסח. חלק ממסקנות העבודה היו לדוגמה שתנובה יכולה להעלות את מחירי הקוטג', הגבינה הצהובה והגבינה הלבנה ב־15% לפחות מבלי שהביקוש למוצרים ייפגע. בסופו של דבר, במסגרת הסכם פשרה בין הרשות לתנובה שאושר על ידי בית הדין להגבלים, שילמה החברה 3 מיליון שקל והתיק נגדה נסגרה. נגד תנובה עדיין פתוח תיק חקירה נוסף וגדול יותר על עבירות הסדרים כובלים, שהן החמורות ביותר בחוק ההגבלים. מדובר בחקירה פלילית שנפתחה ביולי 2012 בחשד שתנובה ביצעה התערבות אסורה בסידורי המדפים ברשתות השיווק. הרשות חקרה בעבר בכירים בתנובה בתיק זה, וכאמור אתמול ביצעה השלמות חקירה בתיק כשפשטה והחרימה מסמכים ומחשבים ממשרדי מגה ושופרסל. "לא נסתם הגולל בטענות שלנו נגד תנובה", אמר גילה בדצמבר 2012 בוועידת התחזיות של "כלכליסט" בהקשר של חקירה זו. "בתיק תנובה הגדול יש חשדות להפרות מהותיות של החוק. יש שם חשדות להפרות, שאם יתבררו כנכונים, הן הפרות מהותיות שפוגעות בצורה משמעותית בצרכן". גם בתחום ההפרות המינהליות הצליחה תנובה להסתבך עם הרשות. בחודש שעבר הודיע גילה שהוא שוקל להטיל קנס מינהלי בגובה מיליון שקל על תנובה וקנס מינהלי בגובה 300 אלף שקל על החברה־הבת טיב טירת צבי, שבה היא מחזיקה 50%, בגלל היותן צדדים להסדר כובל. על פי קביעתו של גילה, החברות לא ביקשו הארכת פטור מהסדר כובל שעליו חתמו, כפי שמחייב החוק, במשך כשלוש שנים.נראה שהמאמצים לטרפוד העסקה לא עבדו
ועכשיו מגיעה חברה סינית ממשלתית ורוצה לרכוש את תנובה. עקרונית, העסקה הזאת אינה דורשת אישור מיזוג מהממונה על הגבלים. אבל חברות, בטח אם הן זרות, מתעקשות בדרך כלל לרכוש חברות ישראליות כשהן נקיות מהליכים פליליים ומינהליים נגדן.עסקאות עבר במשק כבר הוכיחו שרגולטורים יודעים למצוא פתרונות יצירתיים כדי לפגוע בעסקאות כאלה. כך למשל כאשר אותה קרן אייפקס, שכעת מוכרת את תנובה לסינים, רצתה לרכוש את בית ההשקעות פסגות - ששילם לרשות ניירות ערך כופר של 150 מיליון שקל כדי לסיים הליכים פליליים נגדו בפרשת הרצת איגרות החוב הממשלתיות.
כעת קשה להתעלם מההרגשה שהרגולטורים עושים כל שביכולתם כדי "ללכלך" את תנובה בעיני הרוכשים הסינים ולטרפד את העסקה. למרות כל המאמצים, הקרב הזה כנראה כבר הוכרע.
38 תגובות לכתיבת תגובה