"אין חברה שמכבדת את עצמה שלא מתגמלת נכון את העובדים"

"מה שסטודנט רוצה ממקום עבודה זה יכולת להשתלב ולהשפיע מבפנים כבר מההתחלה, וזה הסוד שלנו", כך אמרה הבוקר (ג') יהודית ימפולסקי, סמנכ"לית משאבי אנוש באינטל, שדורגה במקום השני במדד 50 החברות הנחשקות במשק של כלכליסט והמכללה למינהל.

לדברי ימפולסקי, שדיברה בכנס החברות הנחשקות שנערך בתל אביב, הדבר השני שגורם לסטודנטים לרצות להגיע לעבוד באינטל הוא הימצאותה בחוד החנית של הטכנולוגיה. "אין חברה שמכבדת את עצמה שלא מתגמלת נכון את העובדים, גם אצלנו יש כביסה עבור העובדים, אבל הסיבה שבגללה סטודנטים רוצים לעבוד אצלנו היא שאנחנו בחוד החנית של הטכנולוגיה. המוצרים העתידיים של אינטל מפותחים כאן. המהנדסים והסטודנטים שעובדים כאן באינטל ישראל מתעסקים בטכנולוגיות הכי מתקדמות. מה שהם יעשו עם המוח שלהם, עם הידיים, עם החיבור עם הלב -ישפיע על איך שהעולם נראה בחוץ", היא אומרת.

סמנכ"לית משאבי אנוש באינטל, יהודית ימפולסקי, הבוקר. "התחלתי כסטודנטית" | צילום: אוראל כהן

לדברי ימפולסקי, "הסטודנטים מבחינת אינטל משמעותיים מאוד. הם מביאים את האקדמיה, החדשנות, היצירתיות והגיוון אלינו. הם יודעים לפתור בעיות ממקום אחר מכיוון שהם פוגשים את הבעיות ממקום חדש. מבחינת הייתרונות שמציעה אינטל לסטודנטים זה להיות חלק מצוותי הייצור והפיתוח הטובים בעולם. הם עובדים יחד עם המהנדסים שעובדים אצלנו כבר הרבה שנים. בנוסף, החברה נותנת להם הזדמנות לפתח קריירה בתוך החברה. אני התחלתי כסטודנטית, ומישהו במהלך הדרך נתן לי הזדמנות לעזוב את ההנדסה ולהתחיל מהתחלה במשאבי אנוש. עבודה בתור סטודנט מקנה הזדמנות לסיים את התואר ולצאת לשוק העבודה כבר עם ניסיון של שנתיים-שלוש".

"טכנולוגיות ששומטות את הלסת"

ואולם, בניגוד לחברות הגדולות כמו גוגל ואינטל, אשר דורגו במקומות גבוהים במדד 50 החברות הנחשקות, סטארטאפים צריכים להתאמץ כדי להפוך את החסרונות ליתרונות וליצור סביבת עבודה אטרקטיבית. יובל חופשי, CTO ומנהל פעילות Interlud בישראל הסביר במהלך הכנס מה החברה עושה על מנת להיות אטרקטיבית לעובדים. לדבריו, הגודל יכול להוות דווקא יתרון בסטארטאפים. "מדובר בארגון קטן ונטול ברגים. כל העובדים נמצאים בנתיב הקריטי, המרחק להנהלה הוא מאוד קצר ואם ההנהלה גם משכילה לייצר שקיפות, כל אחד בארגון מבין את חלקו בפאזל", אמר חופשי.

מנהל פעילות באינטרלוד, יובל חופשי. "העובדים מתרגשים ברמה האישית" | צילום: אוראל כהן

"אנחנו מייצרים טכנולוגיה ששומטת לסתות, השימושים בה הם שימושי צרכנים שנוגעים בכולנו, כך שהעובדים מתרגשים ברמה האישית, כאנשים, ולא רק כעובדים", הוא אמר.

בנוסף, מסביר חופשי, Interlude זיהתה שהסביבה העסקית שלה גורמת לה להיות מגנט לאנשים שמעבר לטכנולוגיה גם עוסקים באמנות. "הסביבה העסקית שלנו, הפוקוס של החברה הוע על תחומים כמו קולנוע, מוזיקה, שיתופי הפעולה שלנו הם ברמות הכי גבוהות עם אמנים ויוצרים. אנחנו אירגון של אומנים, אנשים באים ליצור, הם לא באים לעבודה", הוא אמר.

גם את תהליכי העבודה, התאימו ב-Interlude לסוג האנשים שהם מעוניינים להעסיק. "לא תמצאו אצלנו אנשים שהתפקיד שלהם הוא לאפיין ואחרים שתפקידם לממש. תמצאו הנהלה שנותנת כיוונים וקבוצות של אנשים שתפקידן לתת פתרון מלא", אמר חופשי. בנוסף, בחברה יוצרים אירועים קטנים שמטרתם לתת במה לעובדים, לדוגמה, מבזק חדשות שבועי בו עובדים מהחברה מציגים את הרעיונות ומה שהם עובדים עליו. "התחלנו לערוך תחרות בין העובדים בה כל עובד צריך להפיק סרט אינטרקטיבי, מציגים את הסרטים בקולנוע ויש סרטים. כל האירועים מטרתם לתת במה", אמר.

"הדור הבא לא מחפש רק כסף אלא ביטחון תעסוקתי"

"הדור הבא לא מחפש רק להרוויח כסף, אלא גם מחפש יציבות, ביטחון תעסוקתי, תחושת השלמה עצמית ולשחזר את התא המשפחתי. כך אמר בכנס סמנכ"ל השיווק של המכללה למינהל, רני יעקבי. את הדברים אמר יעקבי כאשר הציג את נתוני מדד 50 החברות הנחשקות. לדבריו, הוא מתעתד להמשיך את הפרויקט גם בשנים הבאות ולפרסם מדי שנה את נתוני המדד.

סמנכ"ל השיווק של המכללה למינהל, רני יעקבי. "המחאה החברתית השפיעה מאוד" | צילום: אוראל כהן

הנתונים נאספו דרך שאילתות, ראיונות וקבוצות מיקוד עם 4,300 סטודנטים מ-6 מוסדות אקדמאיים. הסטודנטים דירגו את החברות המבוקשות ביותר. "הרעיון נולד לפני למעלה מחצי שנה, היינו בסיור אוניברסיטאות בארצות הברית ורצינו ללמוד איך הן יוצרות את הגשר בין האקדמיה והתעשייה, איך מייצרים ערך לסטודנטים מול החברות. אקדמיה היא לא רק מגדל שן, היא צריכה להיות מחוברת לתעשייה".

לפי יעקבי, הסקר שונה מרוב הסקרים בתחום שבודקים שביעות רצון של עובדים מהחברות, אלא משקף את המגמות בשוק על בסיס הכוונות והמטרות של הסטודנטים. "זה מאוד חשוב לחברות להבין מה חושבים הסטודנטים, כי הם שוק העבודה האיכותי שבקרוב ייכנס לשוק. החברות שיבינו את הסטודנטים ויישמו את מה שחשוב להם, יוכלו למצות את המקסימום".

"אם הייתי צריך לסכם את הסטודנטים במשפט אחד הוא יהיה - חולמים אבל עם הרגליים על הקרקע", אומר יעקבי. "זה דור צעיר ואופטימי, אבל המחאה (החברתית ב-2011 - ה"ע) מאוד השפיעה". יעקבי מיפה את הסטודנטים לפי רשימת החברות המובילות, וציין כי תשעה מתוך עשרת המקומות הראשונים הוא לחברות טכנולוגיות והייטק. זאת מכיוון שהקריטריון המוביל עבור בחירת המקצוע הוא עבור רוב הסטודנטים שכר ותגמולים. עם זאת, הוא ציין כי יש נתונים ומגמות מפתיעות ומעניינות שעולות מהנתונים.

"כולם רוצים לעבוד בגוגל. לא רק במדעי מחשב, גם אילו שלומדים היסטוריה", אמר יעקבי על דירוגה של החברה במקום הראשון. "האמוציות שאנשים שלא עובדים בגוגל דיברו על עבודה שם, הם כנראה עושים משהו טוב. הסטודנטים דיברנו על זה שהעובדים לא רוצים ללכת הביתה, שיש להם כביסה ומסאז'. אבל הם בעיקר דיברו על זה שהם יכולים לחולל שינוי ולהשפיע על דברים שהם מאוד רלוונטיים בחיים שלהם. הם גם דיברו על הגשמה עצמית. זה דור שחשוב לו מאוד לא להיות בורג. הם שיבחו את זה שבגוגל כל אחד יכול לבוא עם רעיון - זה כמו סטארטאפ, אבל בלי סיכון".

בנוסף, הסטודנטים מבחינים בין "הייטק בוגר", יש יציבות אבל קידום איטי, ו"הייטק צעיר" שבו אפשר לעשות מכה, אבל עובדים בו קשה ואתה יכול להיות מפוטר. כך למשל, מתוך עשרת המקומות הראשונים ניתן למצוא ארבע חברות ביטחוניות, שהסטודנטים מביעים בהן עניין בגלל הביטחון התעסוקתי והיציבות שלדעתם יבטיח להם את האפשרות לרכוש דירה. "זה באמת הפתיע אותנו", הוסיף יעקבי. "אני לא בטוח שלפני חמש שנים היינו רואים את התוצאות האלו".

היה ניתן גם להבחין בלא מעט חברות וגופים ממשלתיים וציבוריים, ויעקבי הסביר כי הסטודנטים היום מעוניינים להגיע ליציבות ואף לאפשר להם להקים ולשמר את התא המשפחתי - והם עושים זאת מבחירה, לא מכורח, וזה מגיע בעיקר מצד הנשים. "אף אחד לא יסגור מחר את משרד החינוך" ציטט יעקבי את אחד הסטודנטים, והוסיף כי רבים אמרו כי אם המשכורות היו מעט גבוהות יותר, רבים היו נוהרים לשם - בעיקר בגלל התחושה של משמעות והיכולת להשפיע ולתרום במגזר הציבורי".