רשומון בפנינת השרון

המכרז להקמת בניין חדש לעיריית רעננה, שפרסמה העירייה לפני יותר משנה, היה אמור להעניק מתחם חדש לפעילותם של אגפי העירייה הממוקמים זה כ־80 שנה באותו בניין היסטורי - אך מבדיקת "כלכליסט" עולה כי המעטפות לא נפתחו, והמכרז נמצא שבועות ארוכים על שולחן היועץ המשפטי של העירייה.

לטענת העירייה, המכרז הוקפא כיוון שענת אהרוני, לשעבר מנכ"לית החברה הכלכלית של העירייה ומי שהיתה אחראית לגיבוש תנאי המכרז, עברה לעבוד כסמנכ"לית בחברת שפיר הנדסה אזרחית - החברה היחידה שהגישה הצעה למכרז. אך אהרוני טוענת שההקפאה נבעה מכך שראש העיר זאב ביילסקי לא רצה מלכתחילה במתחם החדש.

בניין עיריית רעננה שנבנה ב-1934

המגרש ריק 30 שנה

זה לא המכרז הראשון לבניית בית עירייה חדש שנכשל. השטח למתחם נתרם לעיריית רעננה לפני כ־30 שנה, אולם בעירייה בחרו שלא לעשות בו שימוש עד לאחרונה: ב־2011 הוציאה העירייה מכרז קבלני לפרויקט, עבורו נדרשה לקחת הלוואה בנקאית. היקף הפרויקט הוערך אז בכ־200 מיליון שקל, וחברת אורתם סהר זכתה בו. עם זאת, מועצת העיר, שככל הנראה נרתעה מסכום ההלוואה שיהיה עליה לקחת, החליטה לבטלו, ותכנון הפרויקט הוקפא.

תוכנית כיכר העיר, שעליה דיווחה העירייה בחגיגיות, חודשה על ידי החברה הכלכלית של רעננה ב־2012, ובמסגרתה היה אמור להיבנות בית עירייה חדש ברחוב אחוזה בעיר. הפרויקט כלל בנייני משרדים, חנויות וחניון במבנה בצורת ח', שבראשו יוקם בניין העירייה, בן חמש קומות. שתי הצלעות הנוספות היו אמורות לתפקד כבניינים מסחריים, עם שלושה מפלסי חניה. בית העירייה הנוכחי, שנבנה ב־1934, היה אמור להפוך לאחר המעבר למוזיאון וארכיון העיר.

המכרז שפרסמה החברה הכלכלית של העירייה גובש בשיטת DBOT (Design, Build, Operate, Transfer) ונקבע ל־25 שנה. בשיטה זו החברה הזוכה אמורה להקים ולתפעל את הבניין החדש בתמורה להענקת זיכיון להפעלת המשרדים, החנויות והחניון. במהלך תקופת הזיכיון ייהנה הזוכה מההכנסות שיניבו השטחים הלא עירוניים בפרויקט, ובסיומה יעביר את הפרויקט לעירייה.

ראש העיר ביילסקי

ארבע חברות עברו את שלב המיון המקדמי - אפריקה ישראל נכסים, שיכון ובינוי, ב.ס.ט בנייה ושפיר הנדסה אזרחית, אך שפיר היא היחידה שניגשה למכרז. גורמים שהיו מעורבים בו ציינו כי "המכרז הזה סבל מחוסר כדאיות כלכלית. בדקנו את ההכנסות שהיו אמורות להגיע מהשטחים המסחריים, אבל הגענו לתחשיב שלילי ולכן לא הגשנו הצעה".

במסגרת הצעתה של שפיר היו אמורים לקום במתחם כיכר העיר החדש בתי קולנוע בשיתוף פעולה עם חברת סינמה סיטי. בתי הקולנוע לצד השטחים המסחריים היו אמורים להפוך את המכרז לכדאי כלכלית עבור שפיר.

בעיריית רעננה טוענים כי הסיבה להקפאה הודעתה של אהרוני, מי שכיהנה כמנכ"לית החברה הכלכלית שגיבשה את המכרז, על המעבר לחברת שפיר - "אהרוני הודיעה ברגע האחרון שחתמה על חוזה עבודה אצל שפיר. מאז המכרז בבדיקה", טוענים בעירייה.

אך אהרוני טוענת כי רק כשבוע לפני מועד פתיחת המעטפות חודש הקשר שלה עם חברת שפיר. "קיבלתי מהם הצעת עבודה, אבל כבר הודעתי על התפטרותי כשלושה חודשים קודם לכן ואין קשר בין הדברים. עיריית רעננה פשוט אינה מעוניינת במכרז הזה, אך החוק לא מאפשר לה לבטל אותו. הטענה כאילו ניגוד עניינים מצדי הקפיא את המכרז היא הכפשה".

"כבר באוגוסט היה ברור שהמכרז לא יתקדם משיקולים פוליטיים", טוענת אהרוני. "חודשיים לפני הבחירות ראש העיר הקודם, נחום חופרי, היה מבודד פוליטית והמכרז נכנס להקפאה. אחרי הבחירות היה ברור שביילסקי לא מעוניין לקדם את הפרויקט. הוא גם הקפיא את פעילות החברה הכלכלית. בעקבות זאת, בינואר הודעתי על התפטרותי".

בשפיר הנדסה מאשרים: "בינואר התקיימה פגישה בין נציגי החברה והעירייה ובה הודיע ראש העיר כי החברה הכלכלית נסגרה, על כל המשתמע מכך. לאור זאת, כשפנתה אהרוני לחברה כחודש וחצי לאחר מכן, לא נמצאה סיבה שלא לעמוד בקשר עמה". הם מבהירים כי "לא רק שההחלטה על העסקתה של אהרוני התקבלה לאחר הגשת המכרז, אלא שהגשת המועמדות למשרה הגיעה ביוזמת אהרוני".

"צנוע ומתאים לי"

זהו הסיבוב השני של ביילסקי כראש עיריית רעננה - הוא כיהן בתפקיד מ־1989 עד 2005, ומי שהחליט להקים מתחם עירייה חדש היה יורשו, חופרי. יומיים לפני הבחירות ב־2013: אמר ביילסקי בערוץ היוטיוב שלו: "כיהנתי כ־17 שנה כראש עיר והסתדרנו יפה מאוד באותו מבנה היסטורי מדהים ביופיו. לא חשבתי לרגע להעביר את המשרד, וגם עכשיו אני לא רוצה לעבור. המבנה היום בהחלט תואם את הצרכים. אבדוק את ההוצאות שנגרמו בפרויקט כיכר העיר, נבדוק אם העגלה יצאה לדרך ואיך לטפל בזה, אבל באופן עקרוני זה צנוע ומתאים לי להישאר באותו מקום".

מעיריית רעננה נמסר: "בניגוד לטענותיה של ענת אהרוני, פרויקט כיכר העיר מטופל על ידי גורמי המקצוע בעירייה ונדון בוועדת המכרזים שתכריע בנושא לאחר השלמת הבדיקה המקצועית. בשנים שבהן פעלה החברה הכלכלית לרעננה נגרמו גירעונות עצומים, ומתוך אחריות לכספי ציבור הוקפאה פעילות החברה".