עסקת קונטרה נסגרה: נרכשה בידי אמובי הישראלית ב-150 מיליון דולר
הסטארט-אפ שנוסד לפני 11 שנים החל את דרכו בתחום הפרסום הטקסטואלי ועבר לתחום הביג דאטה ברשתות החברתיות. המרוויחה העיקרית מהעסקה: סקויה ישראל שהשקיעה כ-6 מיליון דולר ותכניס כעת כ-45 מיליון דולר מהמכירה
קראו עוד בכלכליסט
המרוויחה הגדולה בעסקה היא קרן סקויה ישראל, המשקיעה הראשונה בחברה. סקויה השקיעה 3 מיליון דולר בתחילת הדרך ולאחר מכן השקיעה בחברה עוד 2-3 מיליון דולר. סקויה נחשבת לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה עם 33% ממניותיה, ועל האקזיט תכניס כ-45 מיליון דולר, פי 7-8 על היקף ההשקעה המקורי שלה בחברה. בעלת מניות נוספת היא קרן כרמל הישראלית, משקיעה מאוחרת יותר בחברה, לה כ- 25% ממניות החברה וקרן טנאיה, לשעבר קרן ההון סיכון של ליהמן ברדרס, שנוטה להשקיע רבות במשותף עם סקויה ישראל. בסך הכל גייסה קונטרה, מאז הקמתה ב-2003, סכום של 36 מיליון דולר בלבד. בשנים האחרונות חיה קונטרה מהכנסות מפרסום, למרות השינוי האסטרטגי שנאלצה לבצע, ובכך נמנעה מגיוס הון נוסף.
חיים סדגר, שותף מנהל בסקויה ישראל, הוא אחד האדריכלים של העסקה הזו. הן אמובי והן קונטרה הן חברות בהן הוביל סדגר את ההשקעות הראשונות בהן, וההכרות שלו עם שתי החברות סייעה לשידוך ביניהן.
סינגטל, בעלת המניות באמובי, היא בכלל חברת סלולר החולשת על מספר מדינות באסיה ומקום מושבה בסינגפור. היא משרתת 500 מיליון משתמשים, והחלטתה לרכוש את אמובי הישראלית לפני כשנתיים בסכום של 321 מיליון דולר היוותה עבורה אבן דרך בהפיכתה לחברת פרסום דיגיטלי מכוון מובייל. "סינגטל היא אחת ממפעילות הסלולריות הגמישות ביותר שאני מכיר", אמר סדגר ל"כלכליסט". "במקום להתרכז בעולם הישן של הסלולר, הם בונים לעצמם עולם שונה לגמרי מהעולם שמרבית המפעילות הסלולריות חיות בו. אמובי, יחידה של סיגנטל היושבת בישראל, פועלת כמעט באופן עצמאי לחלוטין ומובילה את תחום החדשנות הטכנולוגית בתחום הפרסום הדיגיטלי בחברה. המנכ"ל שלהם הוא מארק סטרקר, אותו מינינו לתפקיד סמנכ"ל התפעול של החברה עוד בטרם נרכשה על ידי סינגטל, והוא מכיר היטב את הזירה הישראלית".
קונטרה הוקמה בידי יואב שחם, אסף הנקין והנית ויטוס. המוצר שהמציאה - סימון אוטומטי של מילים בעלות פוטנציאל מסחרי בכתבות ברשת והפיכתן ללינק לפרסומת – צבר פופולריות בשנים 2007 עד 2011 אז החליטה החברה לבצע שינוי אסטרטגי. קונטרה חתמה השנה על הסכמים עם מפרסמים מהשורה הראשונה, כמו אופיס דיפו, פורד, ג'נרל אלקטריק, יצרנית הבלאקברי RIM וענקיות הסלולר האמריקאיות ספרינט וורייזון. הטכנולוגיה התמקדה בסימון מילים והפיכתן ללינקים. במקרה של פורד, לדוגמה, המערכת ניתחה את הטקסט וזיהתה אם זו כתבה שעוסקת במכוניות משומשות או חדשות או כתבה על מכוניות ספורט או מכוניות משפחתיות. לאחר מכן היא בחרה את המילים הרצויות, ובו־בזמן מביאה בחשבון גורמים כגון תחומי העניין של הגולש והרלבנטיות של המילה לפרסומת.
הטכנולוגיה הייחודית של קונטרה הפכה אותה לחברה הממוקמת על התפר שבין חברה טכנולוגית לסוכנות פרסום. לצד מרכז הפיתוח הישראלי, שמעסיק כ־70 עובדים, היא מעסיקה עוד עשרות סוכני מכירות ופרסום בניו יורק. את הכנסותיה מפרסום היא חולקת עם אתרי התוכן שבהם היא פעילה, כמו USA Today וסמארט מאני. הכנסותיה ב־2009 עמדו, לפי הערכות, על 40 מיליון דולר. ובכל זאת ענף הפרסום מבוסס הטקסט לא המריא הרבה מעבר לכך, מה גם שהטכנולוגיה שפותחה במקור על ידי קונטרה צברה מתחרים רבים עד תום העשור הקודם.
תגובה אחת לכתיבת תגובה