צילום: ענר גרין
ביקורת הופעה: כל הלילה על האש
לערב אחד הרחיב אהוד בנאי את ההרכב שלו ללהקה של שמונה נגנים מוכשרים. התוצאה היא שורה של להיטים בעיבודים מיוחדים, שכולם הציגו את בנאי בשיאו
הלהקה עלתה ביום חמישי על הבמה של הבארבי בתל אביב ללא גינונים מיותרים והחלה לנגן קטע רוק אינסטרומנטלי שהציג את הצליל המשובח של תשעת המוזיקאים. אהוד בנאי ונושי פז על החשמלית, גיל סמטנה על הבס ולצדם קלידן, כנר, פרקשניסט ומתופף -ההרכב הקבוע של בנאי בשנים האחרונות. אליו הצטרפו מאיה בלזיצמן בצ'לו וגליה חי בוויולה, איחוד של ההרכב המורחב שליווה אותו בקיץ שעבר.
קראו עוד בכלכליסט
הערב נחלק בהצלחה בין שירים בעיבוד רוקיסטי בדגש על גיטרות חשמליות, שירים בעיבוד אקוסטי וביצועים מגוונים שחלקם אפילו נטו לכיוון אקספרימנטלי - רובם ככולם הציגו את בנאי בשיאו. הוא הרכיב סביבו להקה מעולה שמביאה את רוב השירים שלו אל שיא הפוטנציאל שלהם. זו היתה ההופעה הכי טובה שלו שנכחתי בה, מאוזנת להפליא במגוון רחב של צלילים, שיאים עמוסים, רגעים שקטים ועיבודים מהודקים.
ההרכב הגדול בהופעה נתן נפח מרשים לשירים של בנאי וגם אפשר לעיבודים להיפתח ולהתמקד בכלים מסוימים במגוון משחקי קצב. ב"סרט רץ" הקצבי שבוצע מיד אחרי הפתיחה היה זה תורו של אלעד כהן־בונן על כלי ההקשה, וב"מתי תבוא" בלט שילוב יפה של תופים וכינור.
ב"פרפרי הקצב" שבעה נגנים שרו במקביל לבנאי באחד הביצועים המרגשים בהופעה. השיר התחבר ל"עבודה שחורה" שבוצע לפניו, במה שסימן עליית מדרגה אנרגטית. הקהל קפץ לצלילים של "פלורנטין", שבשיאו נשברה חתיכה מהמקל של המתופף. "זמנך עבר", שבוצע אחריו, זכה לגרסה ארוכה ועמוסת סולואים, עליות וירידות.
בתום עשרה שירים בערך הוחלפו הגיטרות החשמליות באקוסטיות, והתפקידים של האורחות עם כלי הקשת היו מודגשים יותר. בשירים מסוימים שרה הצ'לנית העולה מאיה בלזיצמן, כמו ב"החתונה" מאופרת הרוק "מאמי" וב"אביא לך" שנבנה לאט ובסבלנות בניגון עצוב ומקסים שהיה לאחד משיאי ההופעה. שירים רבים זכו לפתיחה אינסטרומנטלית מכובדת, לפעמים מובלים על ידי כלי הקשת, לפעמים בגיטרה אקוסטית, כשלאט לאט מצטרפים שאר חברי הלהקה.
אחרי "היום" הנפלא נשארו בנאי, בלזיצמן וכהן־בונן, שעבר לעמדת התופים, וניגנו קטע אפל, כמעט לא שייך להופעה אבל כל כך נכון ומוצלח. אחרי "כל הלילה על האש" ו"עיר מקלט" ובתום שעתיים רצופות ירדה הלהקה מהבמה.
לכאורה לא היתה סיבה ממשית שיחזרו לנגן. ההופעה היתה כמעט מושלמת, שזורה בלהיטים ובביצועים מיוחדים וחד־פעמיים שחלקם התעלו על המקור. האכזבה היחידה היתה מ"יוצא לאור" המצוין שמשהו לא בדיוק התחבר בו הפעם, אבל בערב שבו 22 שירים מעולים זה זניח.
ובכל זאת בנאי עלה לשלושה שירים נוספים. הראשון נוגן רק בגיטרה ובמפוחית, ובנאי הודה לקהל שוויתר על פתיחת אליפות העולם בכדורגל ובא לשמוע אותו. בשיר השני הצטרפה הלהקה ל"טיפ טיפה", שגרם לקהל להצטרף בקול גדול. "ג'מלי פורוש" נגמר בסולואים קצרצרים של הצ'לו, הוויולה, כלי ההקשה והתופים, וכולם הלכו הביתה מרוצים.
רגעים שנזכור ביום שאחרי
1. "פרפרי הקצב" - מרגש, מקפיץ והרבה יותר טוב מהביצוע המוקלט2. הביצוע המקסים של "אביא לך"
3. בנאי, בלזיצמן וכהן־בונן לבדם על הבמה, מנגנים חופשי ואבסטרקטי
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה