צילום: בלומברג
עמק הסיליקון מתחיל להילחם בשוביניזם
דו”חות שפרסמו חברות הטכנולוגיה האמריקאיות בימים האחרונים חושפים את הבעיה של עמק הסיליקון - ייצוג נמוך של נשים, במיוחד במשרות הבכירות. עכשיו החברות מנסות לשנות את המצב הזה
לעמק הסיליקון יש בעיה. בניגוד לתדמית שקברניטיו מבקשים לקדם, של מקום ליברלי, מתקדם ושוויוני, וחרף נוכחותן של נשים דוגמת מנכ"לית יאהו מריסה מאייר וסמנכ"לית פייסבוק שריל סנדברג בתפקידים בכירים ובעלי השפעה, הנשים עדיין מהוות מיעוט בסטארט־אפים ובחברות הטכנולוגיה. זה אולי מיעוט משמעותי בדרגים הנמוכים, אך ככל שעולים בסולם הופכות הדמויות הנשיות לנדירות יותר ויותר.
עם שורת התבטאויות מיזוגניות מצד דמויות מוכרות למחצה, התדמית של עמק הסיליקון כמקום עבודה שוויוני נשחקת במהירות ומתחלפת בתדמית של מקום עבודה שוביניסטי מהתקופה הישנה והרעה. כעת, חברות טכנולוגיה מתחילות לנקוט צעדים משמעותיים כדי לשנות תדמית זו, ואולי אף לחולל מהפך במקומן של נשים בעולם הטכנולוגיה.
הנשים לא מצליחות לטפס למשרות הבכירות
התפיסה של עמק הסיליקון, כרעיון ולא רק כמקום פיזי, בתור חוד החנית של שוויון מגדרי, תמיד היתה לא יותר מתפיסה שטחית, חלק מהתדמית החייכנית והזוהרת שהודבקה לעולם הסטארט־אפים בכלי התקשורת השונים. אבל כל מי שמכיר את העולם הזה קצת לעומקו, יכול לספר על מיעוט הנשים בחברות השונות, בעיקר בתפקידים הבכירים או כמייסדות סטארט־אפים בעצמן.
מחקרים רבים עסקו בשליטה הגברית של עמק הסיליקון ובחוסר הידידותיות של התעשייה לנשים, ובאורח קבוע מתפרסמים סיפורים על הטרדה מינית או יחס מבזה לנשים בתעשייה. רק השבוע נחשפה פרשה קשה של הטרדה מינית בסטארט־אפ טינדר, שמפתח אפליקציית מפגשים חפוזים באותו שם (ראו מסגרת), והיא מצטרפת לפרשות הטרדות מיניות בחברות אחרות או סתם למעשים דוחים כמו אפליקציה שמציגה למשתמש נשים בקרבתו, שנקראה Girls Around Me.
הנושא עולה לכותרות מפעם לפעם, מעורר קצת רעש ונעלם כעבור זמן קצר. ואולם, בשבועות האחרונים פרסמו כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות דו"חות שהציגו את הגיוון בכוח העבודה והעלו את הסוגיה לדיון ציבורי באופן משמעותי יותר מבעבר, שייתכן שיוביל למהלכים שבאמת ינסו לשפר את המצב. הדו"חות שדחפו מעלה את הדיון בנושא חשפו, בצורה עמוקה ומטרידה, עד כמה הדרך עוד ארוכה לשוויון מגדרי בעמק הסיליקון.
בקרב כל הדו"חות שפרסמו החברות, נשים מהוות מיעוט מובהק לעומת גברים. בגוגל הנשים מהוות 30% בלבד מכוח העבודה, בלינקדאין הן רק 39% מכלל העובדים, ביאהו 37% ובפייסבוק המצב עלוב במיוחד: למרות העובדה שהגורם החזק ביותר בחברה אחרי המייסד מארק צוקרברג היא סמנכ"לית התפעול סנדברג, רק 31% מהעובדים ברשת החברתית הם נשים. בהייטק הישראלי התמונה דומה: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל־2013, נשים מהוות 35.6% מהעובדים.
כשבוחנים את הנתונים לפי פילוח של עובדי טכנולוגיה בחברות, המצב עגום עוד יותר: ביאהו רק 8% מהעובדים בתפקידי טכנולוגיה הם נשים, ובפייסבוק רק 15%. בקרב מחזיקי תפקידי בכירים, הנשים מהוות מיעוט של 25% ביאהו ו־23% בפייסבוק (גוגל ולינקדאין לא פרסמו פילוח נתונים לפי תפקידי טכנולוגיה ותפקידים בכירים).
לחברות השונות היו, כמובן, הסברים לייצוג הנמוך של נשים (וכן של מגזרים אתניים שאינם לבנים או אסייתיים): גוגל ציינה שרק 18% מבוגרי לימודי מדעי המחשב בארה"ב הם נשים, בעוד אחרות פירטו מהלכים שלהן לקידום שוויון מגדרי. כל אלו לא משנים את העובדה שחרף כל הדיבורים על שוויון הזדמנויות וזכויות, גם בחברות צעירות שנולדו במאה הנוכחית המצב עדיין לא טוב בהרבה מזה שבחברות שמרניות, כבדות ותיקות.
נכון, לחברות השונות יש יוזמות לקידום פעילותן של נשים בעולם הטכנולוגיה, ואולם אלו מתמצות בעיקר בשיתופי פעולה אמורפיים עם מכונים וארגונים לקידום נשים, שיישומם בשטח לא נכון, ומדי פעם מתן חסות לכנס זה או אחר. מהלך אמיתי, משמעותי, לשינוי האווירה בעמק הסיליקון ותפקידן של הנשים שבו עוד לא יצא לפועל.
מספר המשתתפות בכנס המפתחים של גוגל זינק
צעדים שנוקטות עכשיו כמה חברות טכנולוגיה מצביעים על כך שאולי מאמצים אמיתיים לבצע שינוי ניכר יוצאים סוף סוף לדרך. הסמן הבולט ביותר מהתקופה האחרונה הוא החלטה של גוגל להשקיע 50 מיליון דולר במשך שלוש שנים במגוון יוזמות וקמפיינים, שנועדו לעודד את כניסתן של ילדות ונערות לעולם התכנות. “אף אחד מאיתנו לא יצר את המצב הזה, אבל משנעשינו מודעים לו צריך לתקן אותו", אמרה לאתר וויירד סגנית נשיא גוגל, מייגן סמית, שעומדת בראש גוגל X, החטיבה החצי סודית של גוגל לפיתוח מוצרים חדשניים (כמו מכונית ללא נהג או משקפי גוגל גלאס), ומי שמובילה את היוזמה הנוכחית. “אנחנו צריכים להשתמש באותם אנשים יצירתיים שמפתחים את המוצרים האלו כדי לפתור את הבעיה הזו".
למהלך הנוכחי קדם מחקר מקיף שערכה גוגל, שהעלה כי בקרב צעירות רבות שלא מכירות את תחום מדעי המחשב המילה "משעמם" היתה זו שהן קישרו לתחום, וגם המילים "קשה" ו"מסובך" זכו לדירוג גבוה מאוד. “רמת המידע המוטעה והסטריאוטיפי היא יוצאת דופן", אמרה סמית.
כחלק מהמאמצים לשנות תפיסה זו, המהלך של גוגל מתמקד בקמפיינים שנועדו לשנות את התפיסות שיש לצעירות לגבי עולם המחשוב, וכולל סרטון שבו מתכנתות מגופים שונים מעידות על ההנאה שבעבודתן, וגם ערכה עצרת גדולה בניו יורק בהשתתפות השחקנית מינדי קיילינג וצ,לסי קלינטון, בתם של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון ושרת החוץ לשעבר הילארי קלינטון.
גוגל גם עושה עבודה משמעותית לקידום השוויון המגדרי בפעילותה. דוגמה בולטת היא ועידת המפתחים של החברה שנערכה בשבוע שעבר, שבה עמד שיעור המשתתפות על 20%, זינוק משמעותי לעומת 8% בלבד בשנה שעברה. מדובר בשיעור שנחשב גבוה ביחס לכנסים טכנולוגיים, אך עדיין כזה שדורש עבודה.
את העלייה במספר המשתתפות בכנס, שהכרטיסים לו אוזלים לרוב תוך דקות ספורות, מייחסת גוגל למאמציה להפיץ כרטיסים בשיתוף פעולה עם ארגונים ועמותות שמקדמים שוויון מגדרי, שחלקם אף הציעו מלגות למפתחות שביקשו להשתתף בכנס.
שריל סנדברג פרסמה לפני כשנה ספר בשם "Lean In" (להטות כתף), והקימה ארגון ללא מטרות רווח באותו שם. הארגון פועל לקידום מנהיגות נשית, ומציע מעין קהילת־על שאמורה לסייע לנשים לפרוץ את המכשולים שעומדים בדרכן. הארגון כבר נקלע לשערורייה, לאחר שהציע משרות למתמחים ללא תשלום, כיאה לארגון ללא מטרות רווח, אולם העובדה שבראשו עומדת מיליארדרית עוררה ביקורת. הארגון חזר בו, ומשרות ההתמחות כוללות שכר.
“יש קול פנימי שאומר לך שאולי את לא טובה מספיק”
חברה אחרת שמבצעת מהלכים משמעותיים בתחום היא Square, שירות התשלומים במובייל שהקים מייסד טוויטר ג'ק דורסי. בשנה שעברה השיקה החברה מחנה קידוד (Code Camp) בן ארבעה ימים לסטודנטיות למדעי המחשב, שכלל הרצאות טכניות, שיחות על מנהיגות ומרתון תכנות (האקתון). עבור משתתפות רבות היתה זו הזדמנות ראשונה לתכנת עם קבוצה של נשים.
“זה היה בסדר לשאול שאלות, זה היה בסדר להרגיש פגיעה", אמר לוויירד אחת ממשתפות המחנה, קאט הותורון, שעובדת כיום כמהנדסת בסקוור. “הבנתי שהרבה בנות סובלות מאותם לחצים שאני סובלת מהם בתחום שנשלט על ידי גברים. זה קשה להרים יד ולהפגין בורות, כי יש קול פנימי שאומר לך שאולי את לא טובה מספיק".
ההצלחה של מחנה הקיץ הביאה להרחבת היוזמה ליצירת תוכנית בת שמונה חודשים לתלמידות תיכון בסן פרנסיסקו, שבמסגרתה הן מגיעות פעמיים בשבוע למשרדי החברה לשיעורים והרצאות. התוכנית זכתה להצלחה כה רבה, שנציג מסקוור מונה למועצה המנהלת של מערכת החינוך בסן פרנסיסקו כדי להרחיבה לקנה מידה גדול. “אנחנו יכולות לדבר כמה שאנחנו רוצות על כמה אנחנו רוצות יותר נשים בתחום, אבל אם לא נתחיל בקטן, שום דבר לא ישתנה", אמרה סמנכ"לית הכספים של סקוור, שרה פרייר.
“אלו עבודות מעניינות וגם מקבלים שכר טוב”
בצד השני של ארה"ב, סטארט־אפ ניו־יורקי בשם Codecademy מנסה גם הוא להגדיל את מספר המתכנתות באמצעות הצעת קורסי תכנות מקוונים בחינם ושיתוף פעולה עם תיכונים, שבמסגרתו מוענקים תמריצים כמו תוויי קנייה בשווי 125 דולר לכל תלמידה שתסיים קורס בהצלחה לטובת רכישת ציוד לכיתות, ו־500 דולר לכל מורה שארבע מתלמידותיו סיימו קורס בהצלחה. הסטארט־אפ גייס מיליון דולר מגוגל לטובת היוזמה, ולדבריו הסכום יספיק כדי להכפיל את מספר התלמידות בארה"ב שלומדות מדעי המחשב מבלי להמתין לבתי הספר שישלבו את התחום בתוכנית הלימודים שלהם.
הדרך לשוויון אמנם עוד רחוקה, אבל הגורמים מאחורי היוזמות השונות בטוחים שהן יכולות להביא לשינוי משמעותי בתוך שנים מעטות. "אנחנו אומרות: 'אלו עבודות מהנות מאוד. הן מעניינות, הן שיתופיות, הן יצירתיות ומקבלים שכר טוב'", אמרה סמית. "יש להן הרבה מאפיינים שיעניינו ילדות אם הן רק יידעו עליהן".
תגובה אחת לכתיבת תגובה