"לאפשר לקיבוצניקים חזקה ייחודית על הבתים"

חוות דעת בלתי תלויה של פרופ' ברק מדינה מהאוניברסיטה העברית, שהגיעה לידי "כלכליסט", מספקת תמיכה למאבק הקיבוצים. הקיבוצים מבקשים לאשר להם ליישם מתווה שלפיו יקבלו החברים חזקה ייחודית בבית המגורים. חוות הדעת של מדינה, לשעבר דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה, נכתבה בתגובה להסתייגות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ מהמתווה שהציעו הקיבוצים, מתווה שאושר לאחרונה על ידי הוועדה בראשות ראש מינהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן. קמיניץ הביע חשש כי ההחלטה שלפיה חבר חדש יקבל חזקה ייחודית בבית מגורים תהווה מסלול עוקף להחלטה לשיוך דירות לחברי הקיבוץ, ותיצור פתח למעבר לבעלות על הדירות של החברים.

מדינה: קשיי הקיבוצים בקליטת חברים חדשים והאינטרס בחיזוק המסגרת ההתיישבותית, בצד השאיפה להקל את מצוקת הדיור, מצדיקים את ההסדרים המוצעים" | צילום: גיא אסיאג

פתח להסדרים מיטיבים יותר

מ־1996 כבר מיושמת החלטה לשיוך דירות בקיבוצים (בתחילה כהחלטה 751 ובהמשך כהחלטה 1155 משנת 2007), תוך הפרדה של מגרשי המגורים מהשטח המיועד למגורים בקיבוץ (שטח המשבצת) והעברת הזכויות לחברי הקיבוץ. זהו שינוי מהמצב שהיה נהוג בשנים קודמות, אז חלקות המגורים הוחכרו לקיבוץ בלבד. אלא שההחלטה גרמה לכך שהקיבוצים הפכו למעין יישובים קהילתיים, ובתנועה הקיבוצית חששו כי יהיה קושי ממשי בשמירה על הצביון הקיבוצי בדרך זו. במצב החדש מבקשים הקיבוצים כי ניתן יהיה להבטיח זכויות קנייניות מסוימות לחברים תוך שמירה על הצביון הקיבוצי.

אחת החלופות המרכזיות שהציעה ועדת ליברמן היתה כי לצד הליכי השיוך יוכלו הקיבוצים לרכוש את מלוא הזכויות בשטחם במרוכז על ידי תשלומי היוון, ולאפשר את החזקה הייחודית של החברים. בחוות הדעת שהגיש, קובע מדינה כי לא רק שאין מניעה משפטית לאשר את ההסדר - אלא אף שמועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע הסדרים מיטיבים יותר עם הקיבוצים ועם חבריהם, לאור האינטרס הציבורי בשימור הצביון של הקיבוצים בישראל. הדו"ח של מדינה נכתב בעקבות פניית הקיבוצים אליו, אך לא שולמה עבורו תמורה. זאת בניגוד לדו"ח של עו"ד אלי זוהר וגבי דרוקר, המשתייכים למשרד גולדפרב זליגמן שמייצג את התנועה הקיבוצית.

"אני סבור שההסדרים המוצעים, שנועדו להסדיר את הזכויות במקרקעין בחלקות המגורים בקיבוצים, תוך מתן אפשרות לקיבוצים לשמור על הצביון הייחודי שלהם, הם חוקיים. הסדרים אלה עולים בקנה אחד עם הוראות הדין בישראל, ובכלל זה עם פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק בסוגיות קרובות", כותב מדינה, המתמחה במשפט חוקתי ומינהלי ועוסק בין היתר בדינים הקשורים לשוויון ולאיסור אפליה בהקצאת משאבים ציבוריים.

טענות שהקיבוצים מופלים לטובה

מדינה מציין כי עיקר האחריות בקביעת מתווה הדיור בקיבוצים מוטלת על מועצת מקרקעי ישראל, והוא מציין כי החוק מעניק לה סמכות לקביעת הסדרים כאלה. עם זאת, לדבריו הסמכות הזו כפופה למגבלות הנוגעות לשוויון בין מגזרים שונים בחברה. מדובר בסוגיה משמעותית, לאור טענות של גופים כגון האגודה לצדק חלוקתי, ולפיהן הקיבוצים הופלו לטובה במשך שנים רבות. אך מדינה כותב כי שיקול עיקרי בהקשר זה הוא ההכרה באינטרס הציבורי להמשך קיום הקיבוץ, תוך שמירה על צביונו הייחודי. לכן, הוא מסכם, בהתחשב בסוגיות שעומדות על הפרק המסקנה היא כי אין פגם משפטי המונע את יישום המתווה החדש. בבוחנו את החלופות כתב מדינה כי "אלה הם הסדרים שנקבעו תוך התחשבות במאפיינים המיוחדים של הקיבוצים והכרה בצרכים הייחודיים שלהם בתקופה הנוכחית". הכוונה היא שמגוון החלופות יתאימו לקיבוצים שונים ולמגוון האוכלוסיות המבקשות להתגורר בהם. עוד הוא כותב כי "ההסדרים הנידונים אינם כוללים הטבה כספית ניכרת לקיבוצים ולחבריהם... הקשיים של הקיבוצים בקליטת חברים חדשים והאינטרס הציבורי בחיזוק המסגרת ההתיישבותית של קיבוצים, בצד השאיפה להקל במעט את מצוקת הדיור ולצמצם את המעורבות של רשות מקרקעי ישראל בניהול הקרקעות, מצדיקים את ההסדרים המוצעים".

יתרה מכך, לדעתו "ניתן להעניק הנחה גבוהה יותר מזו המוצעת במסגרת חלופת ההיוון... בהתחשב בקשיים הכלכליים הניכרים, בעיקר בתחום התעסוקה, בקיבוצים רבים".