אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

בלעדי לכלכליסט

לפיד לרשות המסים: העלו את תחזית ההכנסות לשנת 2015

שר האוצר מציג תחזית גבייה אופטימית אותה הוא מבסס על התחייבות הרשות להכניס לקופת המדינה 600 מיליון ש' בעקבות שינויי חקיקה והמלחמה בהון השחור ו-900 מיליון ש' נוספים מהעמקת הגבייה; האומדנים הכלכליים מטילים ספק בעמידה ביעדים אלו

21.09.2014, 07:03 | רוני זינגר ועמרי מילמן
פרישתו של שר הפנים גדעון סער זירזה את המגעים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד, שהגיעו בסוף השבוע להבנות בנוגע לתקציב המדינה. הפערים בין הצדדים לא היו גדולים מלכתחילה, כשלפיד אמר שהוא יסכים להגדיל את תקציב הביטחון. השניים עדיין לא הגיעו לסיכום סופי ולצורך כך ייפגשו היום (א'). במקביל, במשרד האוצר בונים על תוספת של 1.5 מיליארד שקל מגביית מסים. 

קראו עוד בכלכליסט

במהלך השבוע האחרון התקיימו שיחות בין אנשיו של נתניהו, בראשם מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר, לבין אנשיו של לפיד, בראשם הלל קוברינסקי, בכדי להגיע לעמק השווה. על פי הנוסח שהתגבש תינתן תוספת של כ־5–6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, יעד הגירעון יגדל ל־3.4%, תוכנית 0% מע"מ תאושר ולא יועלו מסים.

בסופו של דבר מרבית דרישותיו של לפיד התקבלו, למעט ההגדלה לתקציב הביטחון, נושא שבו הוא נאלץ להתפשר. מנגד, בסעיף זה לא התקבלה במלואה דרישת מערכת הביטחון לתוספת של 11 מיליארד שקל, ושם טוענים כי לא מכירים שום סיכום כזה ובכל מקרה הסכום הזה איננו מספיק לקיים את שנת 2015.

במערכת הביטחון לא יסכימו להתפשר על התוספת

 

התכנון המקורי באוצר היה שמשרד הביטחון יקבל תוספת של 2.5 מיליארד שקל בהתאם לכלל ההוצאה שאישרה הממשלה, מתוך עלייה של 8 מיליארד שקל בתקציב המדינה ל־2015 לעומת תקציב 2014. במשרד הביטחון דרשו עבור שנת 2015 תוספת תקציבית של 11 מיליארד שקל ועוד 8.5 מיליארד עבור לקחי מבצע צוק איתן, כלומר בסך הכל תוספת של 19.5 מיליארד שקל ל־2015.

כל זה מבלי לכלול את עלויות צוק איתן עצמן, נושא שנמצא כעת במחלוקת אחרת: באוצר חישבו שהעלויות הן 6.5 מיליארד שקל, ובמשרד הביטחון הכלילו גם חזרה לכשירות מלאה כחלק מהעלויות, מה שהגדיל אותן ל־8.6 מיליארד שקל. בעבר הצהירו בכירי האוצר כי בכוונתם להכיל את כל עלויות צוק איתן כבר בתקציב 2014 בעזרת הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה, הרזרבות ושימוש בתקציבי משרדים שלא ניצלו את כל הסכום שהועמד לרשותם (תת־ביצוע), אך גם זה יהיה תלוי בגובה השיפוי שיינתן בסופו של דבר.

סער. פרישתו זירזה את המגעים, צילום: מוטי קמחי סער. פרישתו זירזה את המגעים | צילום: מוטי קמחי סער. פרישתו זירזה את המגעים, צילום: מוטי קמחי

במשרד הביטחון צפויים להתנגד לפשרה המסתמנת. לתפיסתם הם לא יוכלו לעמוד בכל המשימות של המערכת ב־2015 ללא תוספת של 11 מיליארד שקל, כיוון שחלק גדול מתקציבם הוא בכלל קשיח - כך למשל תקציב הגמלאות עומד על 7.4 מיליארד שקל ב־2014 וצפוי לגדול ל־8.1 מיליארד שקל ב־2015, כך שאת עיקר הקיצוצים תעשה מערכת הביטחון באימונים ובכשירות של החיילים.

על פי ההסכם המסתמן נראה כי מחצית מהתוספת תגיע מתקציב המדינה (2.5–3 מיליארד שקל). כל שקל שיגיע מעבר ל־2.5 מיליארד שסוכמו יבוא על חשבון המשרדים האזרחיים, שכבר ספגו קיצוץ של 2% בכדי לעמוד בכלל ההוצאה החדש, שמקטין את הוצאות הממשלה. יתר התוספת (3–3.5 מיליארד שקל) תגיע דרך הגדלת הגירעון כ"קופסה תקציבית", כלומר פריצת מסגרת התקציב מבלי להודות בכך, בכדי לא לשדר לעולם ולגופים הבינלאומיים שבוחנים את המשק הישראלי שהמדיניות הכלכלית של ישראל אינה יציבה.

מה גרם לשינוי בגישה של רשות המסים?

 

בנוסף לגידול בגירעון, במשרד האוצר בונים כאמור על תוספת של 1.5 מיליארד שקל מגביית מסים. רשות המסים מעריכה כי ב־2015 ייכנסו לקופת המדינה כ־600 מיליון שקל נוספים מגבייה, בעקבות שינויי חקיקה בחוק ההסדרים והמלחמה בהון השחור. הרשות תפעיל שלושה מהלכים עיקריים שצפויים להעלות את ההכנסות – הרחבת רשת הדיווח ושינוי כללי המיסוי על הכנסות מהסכמי אי־תחרות ועל חברות קטנות. עד עתה נמנעו ברשות מלהעריך את ההכנסות הצפויות מהעמקת הגבייה והמלחמה בהון שחור, בשל חוסר ודאות לגבי כמות החייבים וההון.

רשות המסים התחייבה להשיג עוד 900 מיליון שקל מהעמקת הגבייה. בשנה שבה האומדנים הכלכליים מביעים חשש להאטה, גורמים בתחום מסבירים כי מדובר בהתחייבות משמעותית שכלל לא בטוח שהרשות תוכל לעמוד בה. "העמקת הגבייה" היא אמנם מונח שמשה אשר, מנהל רשות המסים, משתמש בו לעתים די תכופות, והרשות אכן נוקטת במספר צעדים בכדי להגיע אליה, אך עד כה ברשות נמנעו מלנקוב בסכום, בדיוק מכיוון שלא ניתן להעריך אותו.

משה אשר. הגבייה תועמק? משה אשר. הגבייה תועמק? משה אשר. הגבייה תועמק?

בעבר בכירים ברשות ציינו כי לא אחראי להגיד מה גובה הכנסות מהון שחור ומהעמקת גבייה. ספק רב אם בכירי הרשות שינו את עמדתם, וסביר יותר להניח כי נדרשו על ידי שר האוצר להרחיב את הכנסות המדינה, גם ללא כל ניתוח כלכלי.

טווח ההערכות לגבי ההון השחור רחב: הבנק העולמי העריך ב־2010 כי היקף ההון השחור בישראל הוא 200 מיליארד שקל, והשנה פירסם ה־OECD הערכות כי מדובר ב־70 מיליארד שקל. עם פערים כאלה, מסוכן להתבסס על הנתונים בבניית התקציב וקביעת יעד הגירעון.

ח"כ אראל מרגלית פנה הבוקר אל מבקר המדינה בבקשה לחקור את הפרסום ב"כלכליסט", לפיו הורה שר האוצר לרשות המסים לנפח את תחזית ההכנסות בתקציב 2015. "רק לפני חודש פירסם מבקר המדינה דו"ח חריף על המניפולציות והניפוח של תקציב 2012 שהביא לגרעון של 40 מיליארד ש"ח ואח"כ לקיצוצי חירום שהורידו עוד 50 אלף משפחות אל מתחת לקו העוני. נראה ששר האוצר לא למד לקח והוא מדרדר את המדינה למשבר תקציבי, שכל משפחה תצטרך לשלם עליו את המחיר. התערבותו המיידית של המבקר נדרשת כדי למנוע חזרה על אותו משבר, ועוד בתקופה של מיתון והאטה במשק".

שני הצדדים רצו לייצר תחושה של הורדת ידיים

 

מאז תחילת שבוע שעבר, אז התקיימה פגישת הצוותים המקצועיים של נתניהו ולפיד, עברו הצדדים לעבודת מטה, שבמסגרתה המשיכו נציגיהם של נתניהו ולפיד לרקום את ההבנות ביניהם. מזה כשבוע שמדובר על כך שמתגבש הסכם ובו אותם הנתונים בדיוק שפורסמו בסוף השבוע, מה שמעלה את החשד שהיה ניתן להגיע להסכמות כבר קודם, אך לפני כן היה חשוב לייצר אווירה של הורדת ידיים והזעה של הצדדים על התקציב.

בסופו של דבר מדובר בהבנות פוליטיות שהיה צריך להגיע אליהן. כשברקע איומיו של לפיד שלפיהן אם לא יעבור חוק 0% מע"מ או אם יעלו מסים הוא יפרוש מהממשלה, ועל רקע עצירת קידום החוק בכנסת על ידי יו"ר הקואליציה יריב לוין - מהלכים שהובילו להעלאת האפשרות של הקדמת הבחירות - היה נדמה ששני הצדדים שייצרו את הלהבות מבקשים בימים האחרונים להנמיך אותן.

לכך היו סיבות נוספות: הודעתו של שר הפנים גדעון סער על פרישה ושינוי במערך הכוחות הפנים־מפלגתי בליכוד שתרמו לקידום הפשרה, התמיכה הפומבית שהעניק שר החוץ אביגדור ליברמן למהלכיו של לפיד, או ההבנה שהחרדים לא יצטרפו לממשלתו שהשפיעו על התנהלות נתניהו. נראה שהצדדים החליטו להשאיר את המלחמות הקואליציוניות לתקופה שאחרי העברת התקציב. אף צד לא היה מרוויח מבחירות עכשיו.

S&P צופים גירעון וצמיחה גבוהים יותר מהאוצר

 

ביום שישי אישררה סוכנות הדירוג S&P את דירוג A+ שהעניקה לישראל עם "תחזית יציבה". האשרור נעשה תחת הנחת יעד גירעון של 3.6%. תחזיות הצמיחה של הסוכנות ל־2015 עומדות על 3.3%, לעומת 2.9% לפי תחזית האוצר.

אשרור הדירוג מחזק את עמדתו של לפיד לגבי יעד הגירעון. לפיד הודיע מעל כל במה כי לא יעלה מסים וגם אמר בעבר כי אינו מעוניין לפגוע בתקציבי המשרדים אזרחיים. כך שמבחינתו הפיתרון היחידי הוא הגדלת יעד הגירעון.

לעומתו התנגדה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג לגירעון גבוה מ־3%. החשש של הנגידה וכלכלנים רבים הוא כי הגירעון שייווצר יהיה מבני, כך שהגדלת יעד הגירעון תגרור את הבעיות לשנת 2016 – אז נגלה כי ההוצאות גבוהות מדי, ההכנסות נמוכות מדי ויעד הגירעון עלול כבר לסכן את היציבות, מה שיחייב העלאה משמעותית במסים.

החשש של הנגידה הוא שיעד גירעון גדול מדי השנה מעיד כי ההנהגה לא יודעת לעמוד במדיניות שהיא עצמה קבעה ולמשקיעים יהיה קשה לסמוך עליה. בבנק ישראל סירבו אתמול להתייחס לתחזית הדירוג ששומרת על הגירעון יציב גם בתרחיש פסימי יותר ב־2015.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



41 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

39.
המלחמה בהון השחור היא ירייה ברגל
אצל הקטנים: ההון השחור מגביר את הצריכה הפרטית. א"א לקנות נכסים בהון שחור (כלומר אפשר אבל יתפשו אותך), אפשר לקנות דברים מתכלים וזה בדיוק מה שמניע את השוק בישראל. אוכל וכד' ההון השחור הגדול כלומר זה שאצל בעלי החברות הוא המקום שצריך להילחם בו. העשירים מוציאים את הכסף שלהם בחו"ל וזה מניע כלכלות בחו"ל. צריך לשמוע את ההרצאות של זליכא הוא אמנם לא מדבר על ההון השחור אבל נותן הסב על מי מבזבז איפה על מה.
21.09.14
37.
למה אין דיווח על הכנסות משכר דירה??
למה עצמאי שלא מרוויח צריך לדווח 0 - אבל בעלי דירות שמשכירים לא מדווחים? למה אין חקיקה לגבי חוזה השכרה סטנדרטי? למה ניתן לדרוש בחוזה משוכרי דירות להראות דירה לקונים פוטינציאלים? אם חברת השכרת רכב היתה מתקשרת אליכם שתביאו את הרכב - כי יש קונה שרוצה לראות - מה הייתם עושים? ביבי ושאר המושחתים בשלטון יעשו הכל כדי לשמור על בועת הנדל"ן - כי הם ומקורביהם מרוויחים מזה. אם רשות מקרקעי ישראל לא שחררה מספיק אדמות, אם וועדות התכנון כשלו בתפקידם - למה אותם אנשים ממשיכים לכהן ברשות או בוועדות התכנון? למה כשמדובר בשירות הציבורי יש קביעות למנהלים כושלים ולמקבלי החלטות שפעם אחרי פעם נכשלים בתפקידם?!! אם השלטון כל כך מאמין בקפיטליזם - אז בעלי תפקידים כושלים אמורים לצאת או שהארגון - שזה המדינה - יקרוס
21.09.14
לכל התגובות