"היזם הזניח את הדולפינריום שנים ובמקום להיענש, מקבל פרס. ומי משלם? תושבי ת"א"

הדולפינריום בתל אביב. המתנגדים מתקוממים על היקף זכויות הבנייה שניתנו ליזם בתמורה לפינוי המתחם | צילום: מיכאל קרמר

"זימון לא חוקי"

במסגרת העסקה יוותר בעל הקרקע, בוכמן, על שטח הדולפינריום ויקבל תמורתו מגרש של כ־12 דונם מזרחית משם, בשטח שבין הרחובות הכובשים והרברט סמואל. במגרש החלופי יזכה היזם על פי התוכנית לבנות מתחם משולב של מלונאות, מגורים ומסחר בשטח של כ־48 אלף מ"ר.

"הזימון לדיון זה איננו חוקי ופוגע בזכות הטיעון, השמיעה והתגובה. זו תוכנית שנדונה מעל לעשור ואינני מבין מדוע פתאום היא כל כך בהולה. המושג שיתוף ציבור זר לתוכנית הזו. מדובר בתוכנית שמשתמשת בזכויות בנייה כמזומנים ומבוצעת כאינוס, תחת איום ההזנחה של היזם, שהזניח שנים ארוכות את מתחם הדולפינריום – אך במקום להיענש, מקבל פרס. מי משלם את הפרס והפיצויים ליזם? תושבי תל אביב שגם נפגעים מהתוכנית", אמר בדיון עו"ד איל מאמו, המייצג תושבים משכונת כרם התימנים המתנגדים לתוכנית.

מאמו. "המושג שיתוף ציבור זר לתוכנית הזו" | צילום: תומי הרפז

עו"ד עומר קריסטל, המייצג 90 מתושבי שכונת הכובשים הסמוכה, ציין כי "התוכנית הזו חותרת תחת כל אמת מידה מינהלית סבירה וראויה והיא למעשה עסקה שנותנת לחברת השער לישראל זכויות בנייה כשטר כסף. הבסיס שלה היא עסקה תכנונית פסולה ומאפשרת פיצוי של למעלה ממיליארד שקל ליזם, בלי שום פרופורציה, בלי שנערכה שומה, בלי שבוצע מכרז במגרש וגם מבלי שיש לוועדה המחוזית כלים לבחון חלופות".

קריסטל ציין כי "ניתן היה ללכת על מתווה של הפקעת השטח ולשלם פיצוי ליזם בסכום של כ־50 מיליון שקל. ניתן היה גם להקצות כ־3,000 מ"ר וזה היה מספק הרבה מעבר למה שנדרש, אך מוסדות התכנון עומדים לאשר תוכנית שתעלה לקופה הציבורית מאות מיליוני שקלים בהיקף של 48 אלף מ"ר. היזם, מרגע שרכש את הזכויות במגרש הדולפינריום – זכויות שבשנת 2027 יפקעו – עובד קשה כדי לשנות את ייעוד הקרקע, כאשר הדולפינריום עומד נטוש ומוזנח כבר שנים".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין שהגישה יחד עם התנועה לאיכות השלטון התנגדות נרחבת לתוכנית, תקף אף הוא את עצם קיום הדיון בוועדה וטען כי הוא אינו עומד במבחן החוק. המתנגדות צירפו שומה שהכין איל טדי הראל, שמאי מקרקעין וכלכלן, שבה הוא מעריך את שווי הנכס בדולפינריום ב־42 מיליון שקל ואת שווי הנכס החדש שיקבל היזם בכ־1.3 מיליארד שקל.

"בלי דירות קטנות"

מי שעוד נכח בדיון הוא עו"ד ארז שפירא, נציג חברת השער לישראל שאף הוא הגיש התנגדות לתוכנית בשל טענות לפיהן התוכנית הנוכחית, בגרסה שאושרה להפקדה, מפחיתה את הזכויות המקוריות שניתנו ליזם בתוכנית המקורית.

"ההתנגדות שלנו נוגעת לכך שהתוכנית הנוכחית מפחיתה את שטחי השירות שנקבעו מ־13 אלף מ"ר בתוכנית המקורית לכ־9,600 מ"ר בלבד".

שפירא ציין כי "בתוכנית נקבע כי מספר יחידות הדיור ינוע בין 230–250 יחידות, מבלי שניתן יהיה לסטות מהטווח הזה למעלה או למטה – וגם כי 20% מהדירות יהיו דירות קטנות בשטח 75 מ"ר. אנחנו סבורים שזוהי מגבלה מיותרת". לדברי שפירא החברה מבקשת לאפשר 230 יח"ד מבלי שתהיה מגבלה המאלצת אותם לתכנן דירות קטנות.