אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם הארגונים בישראל יאמצו את הענן? צילום: משי ברונשטיין

האם הארגונים בישראל יאמצו את הענן?

מחשוב הענן הופך למוצר IT המאומץ בכל העולם, ואולם בישראל רק כ-10% מחברות האנטרפרייז סומכות עליו. האם בצדק או שמדובר בשמרנות?

06.10.2014, 18:13 | יניב פלג

סוף שנת 2013 תיזכר כנקודת ציון משמעותית בדרכם של ארגונים לאימוץ טכנולוגיות מחשוב ענן. זו הייתה כאשר סוכנות הביון האמריקאית, ה-CIA, הודיעה על זכייתה של חטיבת שירותי הענן של אמזון (AWS) במכרז להקמתו ותפעולו של ענן פרטי עבור הארגון.

קראו עוד בכלכליסט

המכרז היוקרתי של סוכנות הביון נאמד בהיקף כספי של כ-600 מיליון דולר לתקופה של עשר שנים, הוא נחשב אחד המתקדמים טכנולוגית והגדולים מסוגו בעולם, ומטבע הדברים, הוא זכה להתעניינות רבה מצידן של חברות המחקר המכסות את תחומי הטכנולוגיה וארגונים גדולים רבים בעולם.

הענן אינו פופולרי בישראל, צילום: shutterstock הענן אינו פופולרי בישראל | צילום: shutterstock הענן אינו פופולרי בישראל, צילום: shutterstock

על פניו נראה היה שסוכנות הביון הצליחה להתמודד עם מספר נקודות שהיוו חסמים עיקריים לכניסת הענן ל-IT הארגוני – רגולציה, אבטחת מידע ומחיר. התחושה שנוצרה בשוק הייתה, שאם סוכנות הביון האמריקאית, מהארגונים הממודרים והמבוקרים ביותר בעולם, הצליחה להתגבר על סוגיות קריטיות של רגולציה או אבטחת מידע, ולצאת לדרך שבסופה יאמץ את הענן בקנה מידה רחב, אזי יש כאן סוג של תעודת כשרות לשימוש הענן במגזר הארגוני בכלל ובמגזר העסקי בפרט.

הבחירה של נאס"א בענן

ההמולה התקשורתית סביב טכנולוגיות מחשוב ענן נמשכת כבר כמעט עשור, אלא שעד לפני כשנתיים ארגונים רבים הסתכלו על טכנולוגיות הענן בספק רב. בקרב אנשי המחשוב, ובראשם המנמ"רים, עלתה השאלה האם ללכת למחשוב ענן, ואיזו תועלת עסקית אמיתית תצמח לארגון מהשימוש בטכנולוגיות אלו. סוגיות נוספות שהוסיפו ספקות היו בתחום של אבטחת מידע בענן, דרישות רגולטוריות, ובתחום הביצועים של מערכות הענן.

אלא שבשנתיים האחרונות ניתן לראות יותר ארגונים בעולם, שבוחרים להעביר לענן חלקים הולכים וגדלים של תשתיות המחשוב שלהם. אלה מעבירים, או בדרך להעביר, תשתיות ליבה לענן, כגון אלו האחראיות על שירותים קריטיים בארגון, על סביבות ייצור, פיתוח ובדיקות. עבור ארגונים אלה היתרונות הטכנולוגיים של הענן הם מוכחים, המחסומים של רגולציה ואבטחת מידע נפרצו, והמעבר לענן הראה ירידה בהוצאות ה-IT. בארגונים רבים בעולם השאלה היא כבר לא אם לעבור לענן, אלא השאלה עברה למתי לעבור לענן, איך לעבור לענן ולאיזה ענן לעבור.

 

כך לדוגמא ניתן לראות ארגונים כמו נאס"א שבחרו להריץ בענן את ניתוח הצילומים אותם ביצע רכב החלל במסגרת משימה לחקר מאדים; נוקיה שהעבירה את מאגר הנתונים לענן כדי לבצע ניתוחי עומק במידע שהיא אוספת על השימוש של לקוחותיה במובייל; טויוטה שתומכת באחד מאתרי המידע הפופולאריים של החברה, או WIX הישראלית שמשתמשת בענן לגיבוי מאגר הנתונים שלה.

ועדיין, השוק נמצא עדיין בחיתוליו והפוטנציאל למימוש הענן בקרב ארגוני האנטרפרייז נמצא רק בתחילת דרכו. חברת המחקר הבינלאומית גרטנר מעריכה כי תחום תשתיות המחשוב בענן – Infrastructure as a Service – עמד בשנת 2012 על היקף כספי של כ-6 מיליארד דולר.

ההיקף צמח בשנת 2013 לכ-9 מיליארד דולר, ויגיע עד כ-24 מיליארד דולר בשנת 2016. תחום צריכת היישומים מהענן – Software as a Service – עמד בשנת 2012 על היקף כספי של 16 מיליארד דולר, צמח בשנת 2013 להיקף של כ-20 מיליארד דולר, ויגיע עד כ-33 מיליארד דולר בשנת 2016.

בישראל – ענן בסטארט-אפים, פחות באנטרפרייז

 

אם בעולם המגמה היא חיובית כלפי הענן, אז בישראל השמרנות והזהירות עדיין שולטות. סקר שביצעה שנה שעברה חברת מחקרי השוק "מיצוב" הראה כי שיעור החדירה של מחשוב ענן בישראל עומד בסך הכול על 10 אחוזים בלבד, כאשר במגזר האנטרפרייז השימוש בטכנולוגיות ענן אף נמוך יותר ועומד על אחוזים בודדים מסך רכישות מערכות המידע בארגונים.

 

מכך יוצא, כי ספקיות הטכנולוגיה מדברות על הענן, האינטגרטורים מדברים על הענן, אך המגזר הארגוני בישראל עדיין יעדיף להסתפק באימוץ הענן בשולי ה-IT, במערכות הפריפריאליות, בדגש על אפליקציות ארגוניות כדוגמת הדואר האלקטרוני הארגוני, מערכות קשרי לקוחות או יישומי משאבי אנוש.

 

כמעט ולא נמצא אימוץ של ענן בליבת ה-IT של ארגוני האנטרפרייז המסורתיים. חלק מהסיבות הן דרישות נוקשות יותר מאשר במקומות אחרים של הרגולטור, ובפרט בתחומי הבנקאות והפיננסים. אולם לכך יש להוסיף גם סוג של המתנה בה מצוי המגזר הארגוני בישראל כדי לבחון לאורך זמן את תוצאות המעבר לענן בארגונים מקבילים בעולם, הן בהיבטים העסקיים והן בהיבטים הטכנולוגיים.

 

להבדיל ממגזר האנטרפרייז המסורתי, בחברות הייטק, ובדגש על סטארט-אפים, ניתן לראות כבר היום אימוץ מהיר של הענן, כולל בתחומי תשתיות המחשוב ומערכות ליבה ומערכות קריטיות. עבור חברות אלה השימוש בענן מאפשר להן לקבל יכולות מהיום הראשון המקבילות ליכולות המחשוב של ארגון גדול, ובאמצעות כוח המחשוב שהן רוכשות מספקיות הענן הן יכולות לספק שירותים לארגונים גדולים ברחבי העולם ולהגיע לעשרות ולעיתים אף מאות מיליוני משתמשים.

לסיכום, העולם מאמץ את הענן בקצב הולך וגדל, בישראל הסטארט-אפים מאמצים את הענן, והמגזר הארגוני המסורתי נמצא עדיין בעמדת המתנה. אלא שניתן לצפות שככול שיצטבר הניסיון בעולם ובארץ סביב השימוש בפלטפורמות הענן, נראה שהמגזר הארגוני יצמצם את הפער מול העולם ויאמץ את הענן בצורה רחבה לאורך ורוחב מערכי ה-IT הארגוניים.

הכותב הינו סמנכ"ל שירותים מקצועיים בחברת פרולוג'יק (Prologic)

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
יש כאן שני נושאים שמעקבים
הראשון הוא הפחד של אנשי IT שלא מכירים את הענן לאבד את מקור פרנסתם. פחד זה נובע מחוסר היכירות כי מעבר לשירותי ענן לא מיתר את אמשי ה-IT אלה משנה את ההתמחות שלהם. השני והיותר חשוב הוא עלות- עלות התקשורת אצל כל ספקי הענן עדיין גבוהה ברגע שהעלויות יתקרבו לעלויות הכוללות של אחזקת תשתית עצמאית תהיה נהירה גדולה לענן.
דני  |  28.10.14
2.
לא שאלה של האם, שאלה של מתי ושאלה של גודל השוק המקומי...
צריך להשוות תפוזים לתפוזים ולנרמל נתונים לפני שיוצאים במסקנה כזו. מספר החברות המסחריות בישראל שמחשוב ענן רלוונטי עבורן הוא באזור ה- 100. אני מוציא מכלל החישוב את הממשלה, משהב"ט, צבא - אלו כבר מזמן אימצו טכנולוגיות ענן *פרטיות*. מכלל החברות המסחריות אולי 10% הן מה שנקרא Early Adopters. תשוו את הנתון הזה עם כלכלות מובילות בעולם - ארה"ב, אנגליה, צרפת, גרמניה ותראו שגם שם מספר ה- Early Adopters הוא פחות או יותר זהה. במספרים אבסולוטיים של הכנסות מיחשוב ענן ברור שישראל היא בליפ קטן. ולכן הכותרת מטעה. ישראל במקום מאוד דומה לשאר העולם, אם לוקחים ממשלה, משהב"ט, צבא בחשבון אז אנחנו מתקדמים יותר.
שלומי , מרכז  |  12.10.14
1.
התשובה היא לא. אפילו אם היועצים ימליצו (כי מה איכפת להם)
יועצים יודעים לפזר באזוורדס שהן הלהיט התורן , אבל רק בדיבורים. מה איכפת להם, הם לא נושיאם באחריות לסיכון העסקי, תמיד יגידו שלא ישמו בדיוק את כל ההמלמות, והם לא היו מעורביעם בהטמעה וכו' וכו'. לרוב הארגונים לא כדאי ולא משתלם לעבור לענן. לא בטוח שיהיה חסכון בכח אדם כי העלויות 'הכוללות הכל' של הענן יכולות להיות זהות או יותר .וכל הידע והמידע אינם בארגון אלא בחוץ. אין מענה מוחלט לאבטחת מידע. תנו דעתכם שחברות הענן לא עובדות בהתנדבות, ולדוגמה - אחרי שנוצרת תלות בה יכולים לצות מרעכיבי עלות נוספים .
דג ברשת  |  09.10.14