אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחקר: התרומה של אירועי ספורט חד פעמיים לכלכלה המקומית - מועטה צילום: איי פי

מחקר: התרומה של אירועי ספורט חד פעמיים לכלכלה המקומית - מועטה

ויקטור מתסון מאוניברסיטת הולי קרוס טוען שהתעשיות שנשלטות בידי תאגידים ממשלתיים או בינלאומיים הן המרוויחות מאולימפיאדה, ומרבית הכסף החדש שזורם בזמן המשחקים לא יישאר בעיר המארחת

20.10.2014, 16:10 | שירות כלכליסט

תהליך המכרז לבחירת העיר המארחת של אולימפיאדת 2022 התגלה כאסון לוועד האולימפי הבינלאומי (IOC). מדינות דמוקרטית לא מאמינות יותר לטיעון שאירוח המשחקים הוא השקעה נבונה. כל אחת מהערים הפוטנציאליות שהגיעו ממדינות עם ממשלות דמוקרטיות, פרשו בסופו של דבר מהמרוץ, רובן בשל חששות כלכליים. כעת נותרו בייג'ינג ואלמטי בירת קזחסטן כשתי האפשרויות היחידות שעומדות בפני ה-IOC. 

קראו עוד בכלכליסט

אוסלו. העיר לא קיבלה נתונים ששכנעו אותה לארח את האולימפיאדה, צילום: בלומברג אוסלו. העיר לא קיבלה נתונים ששכנעו אותה לארח את האולימפיאדה | צילום: בלומברג אוסלו. העיר לא קיבלה נתונים ששכנעו אותה לארח את האולימפיאדה, צילום: בלומברג

מחקרים אקדמיים טוענים כבר שנים שאירוח האולימפיאדה אינו הגיוני מבחינה כלכלית. העלויות לרוב גבוהות מכפי שמצפים, התשתית הנחוצה לאירוח אירוע בסדר גודל הזה אינה דומה לתשתית שבה משתמשים לפעילות יומיומית, והציפייה להטבות כלכליות לרוב מוגזמת. הטענה האחרונה הזו בנוגע להטבות הכלכליות, הועלתה במאמר שפרסם ויקטור מתסון מאוניברסיטת הולי קרוס, בשם "ניתוח מכפילים כלכליים ואירועים גדולים".

המאמר בחן בעיה מרכזית שעולה מהמחקרים לפני האירועים על ההשפעה הכלכלית שלהם, שלטענתו של מתסון נוטים להעריך יתר על המידה את התרומה של אירועים חד פעמיים כמו האולימפיאדה לכלכלה המקומית.

העלאת המחירים בתעשיות הקשורות לתיירות

מארגני האולימפיאדה מצטטים תמיד מחקרים מסוג זה כהצדקה לעלויות העצומות של בניית מתקנים ואירוח המשחקים. אולם מתסון אומר כי המחקרים האלה אינם מדויקים, והוא מציג דוגמה היפותטית לגבי בתי המלון שמדגימה את חוסר הדיוק הזה.

לפי מתסון, המחקרים השגויים משתמשים לרוב במכפילי נגזרים הלקוחים מלוחות תשומה תפוקה (input-output tables) המבוססות על המצב הנורמלי של הכלכלה, זאת על אף שהנוכחות של אטרקציה תיירותית זמנית כמו היריד העולמי, האולימפיאדה או המונדיאל מצביעים על היפרדות מהמצב הנורמאלי הזה.

אירועים גדולים ("מגה אירועים") מאופיינים על ידי שיעורי ניצול גבוהים והעלאת המחירים בתעשיות הקשורות לתיירות. בעוד ששוק העבודה עשוי להרוויח באמצעות עליות בשעות העבודה או טיפים גבוהים יותר, המוטבים העיקרים יהיו בעלי העסקים.

בעיקרון, יש הבדל בדרך שבה הכסף זורם בזמנים רגילים בכלכלה והדרך שבה הוא זורם בזמן האולימפיאדה. העובדים המקומיים לא מרוויחים כל כך מהאולימפיאדה לעומת בעלי העסקים. לדברי מתסון, מכיוון שהתעשיות שלרוב מרוויחות מהאולימפיאדה נשלטות על ידי תאגידים ממשלתיים או בינלאומיים, מרבית הכסף החדש שזורם פנימה בזמן המשחקים לא יישאר בעיר המארחת.

דוגמת בתי המלון

מתסון משתמש בתעשיית המלונות ("תעשייה המייצגת מחצית מכלל ההוצאות של המבקרים במהלך המגה אירוע") כדוגמה.

הוא מתחיל בהיפותזה: נניח שמלון מוכר 75 חדרים ללילה בתעריף של 150 דולר לחדר, והוא מעסיק 75 עובדים במחיר של 100 דולר ללילה.

העיר גובה מס של 10%. העובדים מוציאים 50% מהשכר שלהם בעיר המקומית עם מכפיל של פי 2 עבור "סבבי הוצאות עוקבים". אם נצא מנקודת הנחה שהבעלים של המלון שוהה מחוץ לעיר, המכפיל הכלכלי של לילה רגיל עומד על פי 1.7 (כלומר, כל דולר שמוציאים הוא בעל הטבה כלכלית כוללת של 1.70 דולר ברגע שהוא זורם בכלכלה).

מתסון מציג שלושה תרחישים שונים שמדגימים מה המלון הזה יעשה במהלך האולימפיאדה:

  • המלון יעלה את מספר החדרים שהוא מוכר ב-25% ואת מספר העובדים בכל לילה ב-25%.

  • המלון יעלה את מספר החדרים שהוא מוכר ב-25%, אך יותיר ללא שינוי את מספר העובדים.

  • המלון יכפיל את מחיר החדרים, אך יותיר את מספר החדרים והעובדים ללא שינוי.

בכל אחד מהתרחישים האלה, מרבית ההכנסה הנוספת שמיוצרת בשל הנסיבות המיוחדות של האולימפיאדה זורמת לבעלים. כתוצאה מכך, המכפיל הכלכלי עבור הכלכלה המקומית הוא שונה וקטן יותר משל המכפיל עבור "לילה רגיל".

בעוד שכל דולר שמוציאים על לילה רגיל הוא בעל הטבה כלכלית של 1.70 דולר, בתרחיש השני ההטבה עומדת על 1.50 דולר בעוד שבתרחיש השלישי על 1.39 דולר.

לטענתו של מתסון, כשמחשבים כמה כסף האולימפיאדה תכניס לעיר, המחקרים על ההשפעה הכלכלית שוגים מכיוון שהם משתמשים בנסיבות כלכליות רגילות כדי להעריך אירוע כלכלי יוצא דופן. 

יו.אס אופן. 1 מכל 30 תיירים לניו יורק מגיעים ליו.אס אופן? כנראה שלא, צילום: איי אף פי יו.אס אופן. 1 מכל 30 תיירים לניו יורק מגיעים ליו.אס אופן? כנראה שלא | צילום: איי אף פי יו.אס אופן. 1 מכל 30 תיירים לניו יורק מגיעים ליו.אס אופן? כנראה שלא, צילום: איי אף פי

מתסון מציין גם דוגמאות בולטות מהעולם האמיתי של מחקרים מסוג זה שהעריכו יתר על המידה את ההשפעה של אירועי ספורט חד פעמיים:

המכון לחקר ניהול הספורט העריך כי ההטבות הכלכליות הישירות של טורניר היו.אס.אופן בניו יורק יעמדו על 420 מיליון דולר עבור שלוש המדינות הצמודות (ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט), יותר מכל אירוע ספורט או בידור אחר בכל עיר בארה"ב. הסכום מייצג 3% מההשפעה הכלכלית הישירה השנתית על התיירות בניו יורק. ולפי מתסון קצת קשה להאמין שאחד מכל 30 תיירים בניו יורק בכל שנה נתונה מגיע לעיר אך ורק כדי לצפות בטורניר הטניס.

לפי ההערכה כי ההשפעה הכלכלית כתוצאה מהמונדיאל שהתקיים בדרום אפריקה ב-2006 תעמוד על 6 מיליארד דולר, עולה ההנחה כי משחקי הכדורגל והפעילויות הנלוות להם היו צריכים לייצג יותר מ-4% מהתמ"ג של המדינה באותה השנה.

בהתאם, מחקר של מכון דנטסו העריך כי ההשפעה ממונדיאל 2002 שנערך ביפן, תעמוד על ל 24.8 מיליארד דולר ביפן ועל 8.9 מיליארד דולר בדרום קוריאה. כאחוז מכלל ההכנסה הלאומית, הנתונים האלה מייצגים 0.6% ו-2.2% מהכלכלות של יפן ודרום קוריאה, בהתאמה.

ההתפשטות של המחקרים על השפעה כלכלית שמעריכים יתר על המידה את ההטבות של אירוח האולימפיאדות, אינה הסיבה היחידה שהערים מפנות את גבן למשחקים. אך בהחלט לא עוזר שלערים המארחות אין שום הערכה מהימנה כמה כסף תכניס האולימפיאדה.

"ערים מציעות באופן קבוע להוציא סכומים גבוהים של כסף כדי למשוך את האירועים האלה, בעיקר בשל הטענות המוגזמות להצלחה כלכלית", מסכם מתסון. "אך ציבור סקפטי צריך להיזהר מכלכלנים הנושאים דו"חות על הטבות גדולות ממגה אירועים".
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות