פרח קיר

צמח הקנבוס הוא העתיד של ענף הבנייה. הקנבוס שייך למשפחת הצמחים שממנה מפיקים מריחואנה, אבל הוא מכיל כמויות נמוכות עד אפסיות של THC, החומר הפסיכו־אקטיבי הנמצא בסם. מה שהוא כן מכיל זה פוטנציאל לשוק של מיליארדי דולרים בשנה, בעיקר בשל היכולת להשתמש בו לבנייה.

זה עובד כך: הצמח מופרד בתהליך תעשייתי לשני חלקים - סיבים והחלק הפנימי הקשה של הגזע (ויש הרבה ממנו, שכן גזע זה מתנשא לגובה 4 מטרים). חלקי הגזע מעורבבים עם סיד - חומר בנייה שהפקתו דורשת כמויות מינימליות של אנרגיה ביחס לבטון למשל. לתערובת הזו מוסיפים מים ושופכים לתבנית.

העיסה שמתקבלת זכתה לשם Hempcrete, ובעברית בטון המפ. בסוף תהליך הדחיסה מוסרות התבניות ונשאר חומר יציב המהווה קיר שמתקשה כאבן. הקיר מתהדר בחוזק דומה לזה של בטון, אבל במחצית המשקל, וזה כבר הופך את החיים קלים יותר לבנאים.

אבל קירות עשויים מבטון קנבוס הם לא רק קלים וחזקים, הם הרבה יותר מזה. צמח הקנבוס הוא גידול חקלאי שדרישותיו מינימליות - הוא דורש רק 14 שבועות כדי להגיע לבגרות, הוא אחד הגידולים שצורכים הכי מעט מים, אינו זקוק לחומרי הדברה וניתן לגדל אותו כמעט בכל שטח ואקלים. הקנבוס הוא גם אחד הסופחים היעילים ביותר של פחמן בטבע, ואם זה לא מספיק - ניתן לייצר ממנו כ־25 אלף מוצרים שונים, ובהם גם תחליף לפלסטיק שיצרני מכוניות יוקרה כבר מאמצים בחום.

אבל בחזרה לקירות: היכולת של הקנבוס לספוג כמויות אדירות של פחמן מהאטמוספרה בעת הגידול, נוסף לעובדה שתערובת הסיד והקנבוס תמשיך לספוח פחמן בקיר במהלך חיי המבנה, מאפשרת לנו להפוך בתים לבעלי טביעת פחמן שלילית. היכולת הזו אף הופכת את הקירות, בטיפול נכון, לעמידים להפליא כנגד פגעי הזמן. בתים שנבנים בטכנולוגיה הזו צפויים להחזיק מעמד במשך מאות שנים, בעוד בנייה קונבנציונלית מיועדת לכ־40 עד 100 שנה ולא יותר.

חלק מסוד העמידות של בטון ההמפ טמון בעובדה שהוא מסוגל לווסת לחות - יש לו יכולת לשחרר או לספוג מים בהתאם לתנאים החיצוניים ולנשום מבלי להירקב או לפתח עובש. מערכת הקירות הזו גם יודעת לבודד היטב: קירות מבטון המפ בעובי של 40 ס"מ מאפשרים עמידה בתקנים של בית פסיבי, שאינו זקוק לחימום או קירור. ואם תרצו להרוס את המבנה ניתן פשוט להטמין אותו באדמה, שם הוא ישמש כדשן לגידול הקנבוס הבא.