המוסדיים טירפדו את הבונוס של מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר

המוסדיים באלקטרה טירפדו בונוס של 3% מהרווח לפני מס למנכ"ל החברה, איתמר דויטשר. כך עולה מתוצאות אסיפת בעלי המניות של החברה שפורסמו היום (א'). האסיפה התבקשה לאשר את הצמדת תנאי השכר של דויטשר למדיניות השכר של החברה – מה שהיה מגדיל את זכאות הבונוס של דויטשר משיעור של 2.75% מהרווח לפני מס (בנטרול אירועים חשבונאיים וחד פעמיים שונים), לשיעור של 3% מאותו רווח לפני מס של אלקטרה. כמו כן, ההצמדה למדיניות השכר היתה אמורה לשדרג את שכרו הקבוע של דויטשר מ-129 אלף שקל בחודש (ברוטו) לשכר חודשי של 150 אלף שקל בחודש. מדובר על שדרוג של 16.3% בשכר הקבוע.  

מתוך בעלי המניות שאינם בעלי שליטה או בעלי עניין באלקטרה, כ-60% התנגדו לאותה הצמדה ושדרוג בתנאי ההעסקה של דויטשר. משיחה עם אחד המוסדיים עולה כי היו משקיעים שסברו כי שכרו של דויטשר פשוט גבוה מדי. כך למשל בשנת 2013 קיבל דויטשר שכר מהחברה בעלות של 9.9 מיליון שקל, מתוכם כ-5 מיליון שקל כבונוס שנתי. לפי מדיניות השכר הבונוס לדויטשר אמנם מוגבל בתקרה של 6.5 מיליון שקל בשנה, אך לדברי אותו מוסדי תקרה זו לא תמנע מדויטשר להגיע לשכר גבוה מ-10 מיליון שקל בשנה.

בין המשקיעים המוסדיים הגדולים שהתנגדו לאישור העדכון בשכרו של דויטשר נמנים מגדל, מנורה, מיטב דש, פסגות ומבטחים הוותיקה. בין אלה שסברו כי יש לאשר את חבילת השכר המעודכנת לדויטשר: כלל, הראל והפניקס.

במחצית הראשונה של 2014 הציגה קבוצת אלקטרה עלייה של 8.5% במכירות ל-1.9 מיליארד שקל, ורווח נקי של 58.5 מיליון שקל – שיפור של 18.7% לעומת המחצית המקבילה. למרות התוצאות האלה החליטו כאמור המשקיעים המוסדיים כי גובה שכרו של דויטשר אינו מוצדק.

בזמן אישור מדיניות השכר של אלקטרה נימק דירקטוריון החברה את מנגנון הבונוס במילים: "חבילת התגמול מעניקה משקל מהותי לרכיבים המשתנים תוך שימוש במנגנון ה"שיתוף ברווחים" מתוך כוונה לעודד ביצועים עסקיים מיטביים תוך ניהול הסיכונים אחראי ותוך פיקוח על קיום נהלי החברה ויעדי הבקרה הפנימית שלה".