אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שווה את ה־15 מיליון שקל? צילום: אוהד צויגנברג

שווה את ה־15 מיליון שקל?

ירידה באיכות ובתחרותיות בספורט הישראלי, פערים שיגדלו בין קבוצות עניות לעשירות והפסקת השקעות בספורט. והכל בשביל תוספת קטנה לתקציב המדינה

18.11.2014, 11:02 | אלי אליס ומייקל גולדברג

הממשלה אישרה לאחרונה את תקציב המדינה לשנת 2015, שבמסגרתו הוצע לבטל את ההקלות במס לספורטאים זרים. בעקבות ההצעה לביטול התקנות, שאמורה להכניס עוד 15 מיליון שקל לקופת המדינה בשנה, הקבוצות הישראליות כבר החלו במחאה, אבל האם זה בכלל מעניין את ג'רמי פארגו ודונטה סמית'?

קראו עוד בכלכליסט

רביב לימונד ויוגב אוחיון. יהיו טובים יותר בגלל שלא יהיו כאן זרים?, צילום: ראובן שוורץ רביב לימונד ויוגב אוחיון. יהיו טובים יותר בגלל שלא יהיו כאן זרים? | צילום: ראובן שוורץ רביב לימונד ויוגב אוחיון. יהיו טובים יותר בגלל שלא יהיו כאן זרים?, צילום: ראובן שוורץ

בואו נבדוק את העניין. שיטת המס בישראל לתושבים זרים הנה על בסיס טריטוריאלי, כלומר תושב זר יהא חייב במס בישראל על הכנסות שהפיק אך ורק בתוך גבולות מדינת ישראל, ולפיכך ספורטאים זרים המשחקים בקבוצות ישראליות חייבים בתשלום מס בישראל על פעילותם.

במסגרת תקנות מס הכנסה "ספורטאי חוץ" נקבע כי ספורטאים זרים ישלמו מס בשיעור מקסימלי של 25% בלבד למשך תקופה של ארבע שנים (48 חודשים), וכן הם רשאים לנכות הוצאות שכירות ואש"ל כנגד הכנסתם בישראל, בעוד ספורטאים ישראלים משלמים מס בשיעורים שוליים של עד 50%, מה שהופך את העסקת ספורטאים זרים לאטרקטיבית מאוד עבור הקבוצות הישראליות ביחס לספורטאים ישראלים, דבר המהווה אפליה בעיני שר האוצר. לפי האוצר, ביטול "האפליה" הזאת יכניס 15 מיליון שקל נוספים לקופת המדינה. בעבר כשדנו בהצעה הזאת, דיברו על הכנסה נוספת של 20 מיליון שקל. בכל מקרה, אמנות המס של ישראל עם מדינות אחרות אשר הוראותיהן גוברות על הוראות החוק בישראל ככל שהן מקלות עם הנישום, קובעות סעיף מיסוי ספציפי לספורטאים ואמנים — כך שלמעשה גם אם ההצעה לבטל את ההקלה במס לספורטאים זרים תעבור בכנסת, ייתכן שלא תהיה לכך השפעה על מגזר רחב מאוד של ספורטאים זרים.

הפועל ת"א נגד מכבי תל אביב. הקבוצות הגדולות ימשיכו לשלם את אותם סכומים נטו לשחקנים הזרים כי הן מתחרות עם קבוצות מאירופה בעלות תקציב גבוה על אותם שחקנים. המשמעות היא שהקבוצות הגדולות ישלמו יותר מס והעלויות ימשיכו לצמוח, או לחלופין הן ייחלשו באופן משמעותי, צילום: אוהד צויגנברג   הפועל ת"א נגד מכבי תל אביב. הקבוצות הגדולות ימשיכו לשלם את אותם סכומים נטו לשחקנים הזרים כי הן מתחרות עם קבוצות מאירופה בעלות תקציב גבוה על אותם שחקנים. המשמעות היא שהקבוצות הגדולות ישלמו יותר מס והעלויות ימשיכו לצמוח, או לחלופין הן ייחלשו באופן משמעותי | צילום: אוהד צויגנברג הפועל ת"א נגד מכבי תל אביב. הקבוצות הגדולות ימשיכו לשלם את אותם סכומים נטו לשחקנים הזרים כי הן מתחרות עם קבוצות מאירופה בעלות תקציב גבוה על אותם שחקנים. המשמעות היא שהקבוצות הגדולות ישלמו יותר מס והעלויות ימשיכו לצמוח, או לחלופין הן ייחלשו באופן משמעותי, צילום: אוהד צויגנברג

עד 400 דולר ביום

בהתאם להסכם המס עם ארה"ב וכפי שנקבע בפסק דין עמותת מכבי ראשון לציון נגד פקיד שומה רחובות, ספורטאים זרים פטורים ממס בישראל אלא אם הכנסתם עולה על סך של 12 אלף דולר בחודש (400 דולר ביום) ואז קיים חיוב במס בגין כלל ההכנסה.

מכבי ראשל"צ בכדורסל הצהירה כי השחקנים הזרים האמריקאים ששיחקו בקבוצה הרוויחו פחות מ־400 דולר ליום, על כן פטורים הם מתשלום מס בישראל, מכוח הוראות האמנה למניעת כפל מסים בין מדינת ישראל לארה"ב. פקיד השומה טען מנגד כי על השחקנים הזרים חלות הוראות אחרות באמנה, ובהתאם היה על מכבי ראשל"צ לנכות משכר שחקניה הזרים מס בשיעור 25% בהתאם לתקנות ספורטאי החוץ.

עם זאת, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, בניגוד לפסק דין קודם של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין אליצור אשקלון, כי ספורטאים מארה"ב המשחקים בישראל ומשתכרים עד 400 דולר ליום, פטורים ממס הכנסה בישראל. בהחלטת בית המשפט הובאה בחשבון עדותו של משה גביש, נציב מס הכנסה לשעבר, שלפיה, בניסוח הסעיף הרלבנטי באמנה, ישנה עדיפות לבדרנים ציבוריים, זאת בשונה מהוראות מקבילות באמנות לפי מודל ה־OECD.

אמנם לכאורה תקנות ספורטאי חוץ מקנות לספורטאי חוץ הטבות מס המפלות אותם לטובה ביחס לעמיתיהם הספורטאים הישראלים. אך אין לשלול את האפשרות שבעת ניהול המשא ומתן לכריתת האמנה, ראו לנכון קובעי המדיניות להעדיף את הספורטאים תושבי ארה"ב במתן פטור מלא לספורטאי שהכנסתו נמוכה מ־400 דולר ברוטו ליום. כלומר, אם בסופו של דבר תתקבל ההחלטה לבטל את ההקלה במס, הקבוצות שמביאות שחקנים זרים זולים ימשיכו ליהנות מההטבה, בעוד קבוצות שיכולות להרשות לעצמן שחקנים איכותיים יותר, ייאלצו לשלם להם סכום כמעט כפול מזה שמשולם כיום במסגרת התקנות, היות שהספורטאים הזרים נוטים לדרוש תשלום נטו.

נשאלת השאלה גם מה יהיו השלכות הצעת החוק על הספורט הישראלי (לרבות השחקנים הישראלים) בכלל ועל ענפי הכדורסל והכדורגל בפרט. הקבוצות הגדולות ימשיכו לשלם את אותם סכומים נטו לשחקנים הזרים כי הן מתחרות עם קבוצות מאירופה בעלות תקציב גבוה על אותם שחקנים. המשמעות היא שהקבוצות הגדולות ישלמו יותר מס והעלויות ימשיכו לצמוח, או לחלופין הן ייחלשו באופן משמעותי.

. . .

עיתונאים לא?

ייתכן שהצעת החוק עלולה לגרום לפערים אף גדולים יותר בין הקבוצות הגדולות לבין הקבוצות בעלות התקציבים הנמוכים יותר ולהשפיע באופן ישיר על רלבנטיות השוויון והתחרותיות בליגה, סוגיה אשר נידונה שנים במינהלת הליגה ועברה לא מעט טלטלות כדוגמת שינוי שיטת הפלייאוף, החוק הרוסי ועוד.

יש לציין כי אם טוענים במשרד האוצר כי הספורטאים הישראלים מופלים, הרי שהצעת החוק עצמה לכאורה מפלה את הספורטאים הזרים מול המומחים הזרים והעיתונאים הזרים שעליהם גם חלות תקנות מס ספציפיות עם הקלות מס (לעיתונאים הזרים הטבות זהות לספורטאים), אך משום מה אלו לא נכללו בהצעת החוק.

אלי אליס הוא רו"ח שותף, מנהל מחלקת מיסוי בינ"ל, אשכול מסים ב־BDO זיו האפט ומייקל גולדברג הוא מנהל תחום ניוד עובדים בחברה

תגיות