אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המהפכן שנהפך לאייתוללה צילום: איי פי

המהפכן שנהפך לאייתוללה

ארסן ונגר היה מהפכן. היום הוא ביורוקרט שמנסה לשמור על השגרה שלו

26.11.2014, 11:38 | אוריאל דסקל

בשנתו הראשונה של ארסן ונגר בארסנל, המאמן הצרפתי שינה לחלוטין את תפריט המזון של שחקניו. עד שוונגר הגיע למועדון השחקנים נהנו מתפריט אנגלי קלאסי של טוסט, ביצה שעועית, בייקון ורוטב חום מזעזע. אך זה שונה לחלוטין כשוונגר הביא תזונאי צרפתי למועדון, שהחליף את התפריט לבריא הרבה יותר - אורז, ירקות מאודים ועוף על גריל. השחקנים האנגלים לא אהבו את האוכל החדש אבל קנו את ההסברים של ונגר שטען כי "לא ממלאים בדיזל לרכב שנוסע על דלק". אחרי משא ומתן קצר, ונגר הסכים לשחקנים להשתמש בקטשופ. אחרי הכל, הם היו חייבים קצת טעם באוכל החדש שהציג להם הצרפתי.

קראו עוד בכלכליסט

ארסן ונגר. עשה מהפכות , צילום: איי פי ארסן ונגר. עשה מהפכות | צילום: איי פי ארסן ונגר. עשה מהפכות , צילום: איי פי

ונגר היה מהפכן. הוא היה הראשון שהציג לכדורגל האנגלי קונספטים חדשים כמו דיאטה בריאה, מתיחות וסקאוטינג במדינות אחרות מלבד אנגליה. הוא דחף לבניית מגרש אימונים חדש ומשוכלל לקבוצה וגם לאצטדיון חדש. הוא צריך לקבל קרדיט עצום על כך שהפך את ארסנל מקבוצה בריטית גדולה לענקית אירופאית. אין ספק שהוא אחד מהאנשים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על ההיסטוריה של הכדורגל האנגלי. הוא היה מהפכן אמיתי.

 אבל כמו שפרנץ קפקא כתב פעם: "כל מהפכה מתאדה ומשאירה מאחוריה את הבוץ של הביורוקרטיה החדשה".

ונגר, כיום בן 65, הוא כבר לא מהפכן. כמו מהפכנים רבים אחרים הוא מת כמהפכן לפני מותו. הוא כיום ביורוקרט, שמנסה להגן על השגרה שלו. הוא צמוד לערכיו ועקרונותיו כאייתוללה, שהפך את המהפכה שלו לדיקטטורה.

ונגר תוקף כל מי שמבקר אותו או את ארסנל. אנשים שלפי ונגר "אימנו אפס משחקים". "אנשים מותחים על ביקורת בלי עובדות", אמר בשבוע שעבר. "הם עושים זאת כי הם אוהבים למתוח ביקורת. אבל זו פשוט מרירות ואין קשר לעובדות בשטח".

אז הנה העובדות בשטח. 17 נקודות מ-12 משחקים זו תחילת הליגה הגרועה ביותר בתולדות ארסנל. ההתחלה השנייה הכי גרועה של ארסנל קרתה לפני שתי עונות. העובדות הן שארסנל לא ניצחה את מנצ'סטר יונייטד יותר מ-1,303 ימים. העובדות הן שארסן ונגר לא ניצח את צ'לסי יותר מ-1,123 ימים. העובדות מראות שהוא השיג רק 4 נקודות מ-45 אפשרויות מול הטופ 4 ב-5 העונות האחרונות. העובדות מראות שהוא הוציא 85 מיליון ליש"ט נטו על רכישת שחקנים חדשים בשנתיים האחרונות - והוא כבר לא יכול להציג את ארסנל, אחת מעשרת קבוצות הספורט העשירות  בתבל, כקבוצה ענייה ביחס ליריבותיה בליגה או בליגת האלופות.

כבר שנים רבות שוונגר מתעקש על הרכב שכולם רואים שהוא אינו עובד. הוא מתעקש על שחקנים שכולם רואים שהם אינם טובים מספיק. הוא מתעקש לשחק עם קבוצה שמורכבת משחקנים נמוכים וחלשים כשמסביבו הקבוצות האנגליות מתחמשות בשחקנים הכי גדולים וחזקים שיש. הוא נמנע מלטפל בבעיות בהגנה ובקישור שלו, הוא נמנע מלחזק את הקבוצה בעמדות שכולם רואים שהן נקודות תורפה.

השוואה בין התנהגותו של ונגר לזו של פפ גווארדיולה, כיום המאמן הכי טוב בעולם, אינה מחמיאה לצרפתי. פפ, בניגוד לונגר, עמוס בספקות לגבי עצמו ומחבק את הביקורות המוטחות נגדו. כפי שמרטי פרנאו, שכתב את הספר "Pep Confidential: Inside Pep Guardiola's First Season at Bayern Munich", אמר: "לפפ תמיד יש ספקות. הוא עובר על הכל אלף פעמים. איך לתקוף את היריבים, איזה הרכב לעלות איתו למשחק הבא, איך לדבר עם אינדיבדואלים, איך לדבר עם כל הקבוצה". פפ, כאמור, גם רואה ביקורת כמשהו הרבה יותר חיובי מאשר ונגר. "אני חושב שאנשים חושבים שזה מעליב אותי ביקורת", אמר פפ. "אבל זה לא נכון. זה אומר שפשוט צריכים להישאר ערים ומודעים לביקורות. בגלל זה אני מאוד ביקורתי כלפי עצמי וכלפי השחקנים שלי. אני לא טליבאן, אני גמיש".

פפ לא טליבאן אבל ונגר אייתוללה, עם משמרות המפכה - עיתונאים ואוהדים שזוכרים לו את ימי המפכה ולא מוכנים לקבל את העובדה שוונגר כבר אינו האיש הנכון לארסנל.

מי יפיל את הדיקטטור? הנרי ווינטר, פרשן "הדיילי טלגראף", לא מאמין שזה יהיו הבעלים של הקבוצה. "הנהלת ארסנל לא תפטר את ונגר", כתב ווינטר. "היא מעריצה אותו יותר מדי. היא מרוצה מדי מסיום הליגה במקום הרביעי והבטחת הכסף מליגת האלופות. היא רכה מדי".

אז אולי מה שארסנל צריכה זה עוד "שריפה". שריפה, אחרי הכל, סייע למהפכה של ונגר.

כשוונגר הצטרף לארסנל באוקטובר 1996, הוא ניסה לארגן אימונים נוספים במה שהיה אז מגרש האימונים של הקבוצה - המגרשים של אוניברסיטית לונדון (UCLU).  הוא לא הצליח מאחר שסטודנטים שכרו את שירותי המגרשים של האוניברסיטה. הוא אמר אז "אני לא יודע אם לבכות או לצחוק על זה". כמה שבועות לאחר מכן, שריפה התפרצה במגרש האימונים ושרפה את המתקן. ונגר ניצל את השריפה כדי לדחוף את המועדון להשקיע בבניית מתקן אימונים של ארסנל בלונדון קולוני. "בלי ההבטחה לחופש ושליטה במגרש אימונים של המועדון לא הייתי נשאר", אמר ונגר בזמנו.

בספר החדש של איימי לורנס, ""Arsenal's Unbeaten 2003-2004 Season", היא נזכרת איך השחקנים של ארסנל חשבו שוונגר היה אחראי לשריפה ואף התבדחו על כך. "מרטין קיאון התקשר לשחקנים ואמר להם 'היתה רוח חזקה והשריפה התחילה מתנור. ידעתי שארסן לא אהבת את מגרש האימונים הזה, הוא הבהיר זאת'" כותבת לורנס ומגלה: "ואז קיאון עשה חיקוי של רשע צרפתי מהסרטים - 'חה חה! עכשיו אני יכול לבנות את מגרש האימונים שלי!".

לא בטוח ששריפת מגרש האימונים בקולוני תעזור לארסנל אבל מהפכות אינן עניין נעים. הן מאבק עד המוות בין העתיד לעבר. ונגר שייך לעבר ואוהדי ארסנל צריכים לקחת אחריות על הקבוצה שלהם. הם צריכים להביע מחאה נגד משמרות המהפכה. אולי משחק ליגת אלופות או ליגה עם אצטדיון ריק לחלוטין, ישכנע את הבעלים של ארסנל, סטן קרונקי, שהאדמה מתחתיו בוערת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
הרהורי תסכול
אהבתי והזדהתי עם הכתבה , בכלל אוהב את מה שאוריאל דסקל כותב על ארסנל. כאוהד הקבוצה נשאר שנים מתוסכל מאי יכולתה ללכת עד הסוף ,ולהגיע להישגים ממשיים, יותר מגביע הליגה בשנה האחרונה, נראה שהבקורת הגלויה והמרומזת על ונגר שהולכת ומתפשטת ומתגברת מראה כי הדרך הנכונה היא להפרד. איני רואה איזה שפנים הוא יכול עוד להוציא מהכובע אבל לא רואה שום התקדמות או כיוון חדש. הרכש שהביא בעל פוטנציאל הרבה יותר ממה שונגר מצליח להוציא ממנו. רוצה עוד מעט נחת מהקבוצה כמו בעבר. נראה שזה יכול לקרות רק אחרי ונגר.
רובי , קריות  |  27.11.14
2.
גווארדיולה המאמן הטוב בעולם ? זו בדיחה ?
פפ הוא מאמן אפילו יותר עלוב מוונגר. תוצר של הקבוצה המושחתת בהיסטוריה ש"זכתה" בתארים אך ורק בשל זיהויה הפוליטי עם התיאוקרטיה המרקסיסטית ששולטת בכל. לא במקרה באיירן נחלשה בצורה דרסטית מאז שהגיע וממשיכה להחלש. ונגר צריך ללכת,אבל אם באיירן רוצה להתמודד על ליגת האלופות היא חייבת להפטר מגווארדיולה הפאתטי.
אאא  |  27.11.14
1.
הייתי מגדולי החסידים של ונגר, אבל גם אני בעד חילוף. טור תגובה.
עד לפני 3-4 שנים, גם כשהתגברו הקולות להחליף אותו, אני נשארתי נאמן למאמן שהמציא את הקבוצה הזאת מחדש. מאמן שב-2004 יצר במו ידיו את הקבוצה עם הכדורגל הכי מענג שהיה אי פעם, ומי שיגיד עכשיו את המילה "בארסה" פשוט מתעקש לבחור שווארמה (איכותית ביותר, אבל עדיין שווארמה) על פני ארוחת גורמה ברמת כוכבי מישלן. לא ארחיב כאן מה פשר ההשוואה, אבל מי שמתעקש אני אשמח לנמק. "in wenger we trust" אמרתי. הוא כבר ידע לצאת מהמשבר שאחרי עזיבת תיירי "אני שמתי את ה-ק' ב'קלאס'" הנרי. אבל היום גם אני מודה שונגר תקוע. ארסנל, למרות רכש מרשים כמו סאנצ'ז (כפרה עליו) ואוזיל (המאור מליקסון של אירופה, לטוב ולרע), היא פשוט קבוצה לא מאומנת. אין לה גמישות במשחק. היא מקובעת מול הגנות שמקשות עליה את החיים קצת יותר מלסטר וקריסטל פאלאס, מכת הפציעות העונתית היא בבירור לא מקרה- מדובר בשיטות אימונים בעייתיות, וקטונתי מלנתח את זה פיזיולוגית. מאז יינס להמן אין לה שוער ראוי, מאז ימי קולו טורה אין לה גם מרכז הגנה, אין לה גם קשר אחורי מאז שויירה עזב (פברגאס לא מילא את אותן פונקציות, וגם הוא עזב כבר לפני כמה שנים). זו לא בעיה מנטלית של השחקנים (טוב, לא רק בעיה מנטלית) אלא פשוט קבוצה עם יותר מדי חורים בסגל, מעט מדי גמישות מחשבתית, מעט מדי קילר אינסטינקט והרבה הרבה יותר מדי גולים עצמיים של לורן קושילייני. אז כן, ונגר צריך ללכת. אבל, ויש אבל גדול, מבחינתי לפחות זה תלוי במי שיחליף אותו. אם יגיע קלופ (אינשאללה שיפתחו שערי שמים), לורן בלאן או אפילו רודי גרסיה מרומא (אחד המאמנים הכי רציניים באירופה)- מאמנים עם חזון מסוים, גישה בריאה למשחק והבנה שכדורגל הוא יותר מסתם ספירת תארים, אלא ספורט עם אפקט תרבותי וקהילתי, כמו גם אסתטי- אז דיינו, בואו נפתח עידן חדש. אבל אם המחליף יהיה מין מוריניו שכזה, או אנצ'לוטי, או פלגריני או וואטאבר- כאלה שבהחלט מסוגלים לשים לארסנל כמה גביעים וכתרים בארון, אבל יעשו את זה עם כדורגל שבו הניצחון הוא חזות הכל, יספרו נקודות ועל הדרך ישאירו את הקבוצתיות המקודשת של הקבוצה הזאת, הכדורגל האלגנטי, הספורטיביות-בכל-מחיר ובאופן כללי את כל הערכים שעושים את הקבוצה הזאת לכל כך מיוחדת, גם כשהיא מחלצת תיקו ביתי נגד סנדרלנד, אז עזבו, לא צריך. אני מעדיף מקום רביעי עם ונגר והקיבעון שלו והשטויות שלו על פני אליפות "מוריניואית" טיפוסית שבה אתה חוגג את הכתר שבוע שלם במאי, ובספטמבר לא זוכר אפילו רגע אחד מרגש שיש לך מהעונה ההיא. לא תודה, ארסנל זו לא סתם קבוצה, ארסנל זה ערכים. ארסנל זה רגש מסוים. זה מצב תודעתי. והיא ראויה ליותר מסתם ספירת תארים של מאמן מזדמן. מישהו יודע אם תיירי הנרי כבר הוציא תעודת פרו?
ההוא מהזה  |  26.11.14