אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תראו מה שטבע יכול לעשות צילום: אוראל כהן

תראו מה שטבע יכול לעשות

הבלוג של בני לנדא, ההפתעה של רות חשין, הטעות של משה מני, הניטרליות של יצחק פטרבורג והשגיאות אצל עידן עופר. 5 מהלכים שהובילו לכך שאמיר אלשטיין, המועמד המוביל ליו"ר טבע ונכדו של מייסד החברה, לא יישב על הכיסא הנכסף

04.12.2014, 09:19 | שי אספריל

1. לנדא יוצא לקרב

ביולי השנה פתח בני לנדא בלוג. לנדא (68), מייסד חברת הדפוס הדיגיטלי אינדיגו שנמכרה ב־2002 ל־HP תמורת כ־800 מיליון דולר, הקים את הבלוג במטרה אחת בלבד: להשפיע על מועצת המנהלים של חברת טבע לבצע את הבחירות הנכונות, כפי שהוא, כבעל מניות, רואה אותן.

קראו עוד בכלכליסט

בבלוג מפרט לנדא כיצד, מאז דצמבר 2012, התחיל לרכוש עוד ועוד ממניית העם עד שהפך למשקיע פרטי משמעותי. היקף אחזקתו המדויק בטבע אינו נחשף בבלוג או בדיווחי החברה לבורסה, אך לפי הערכות של גורמים מרכזיים בחברה מדובר בכמיליון מניות, שהן כ־0.1% ממניות חברת הגנריקה. לכאורה שיעור זניח, אך בהתחשב בכך ששווי השוק של טבע כיום הוא כ־50 מיליארד דולר, מניותיו של לנדא שוות כ־50 מיליון דולר. הרבה מאוד כסף.

הלכה למעשה, אחזקתו של לנדא ממצבת אותו כאחד מבעלי המניות הפרטיים המשמעותיים בטבע, שמתנהלת ללא בעל מניות דומיננטי ששולט בחברה. המחזיקים הפרטיים הגדולים כיום הם פיליפ פרוסט, יו"ר החברה שצפוי לפרוש בסוף החודש, שמחזיק ב־1.5% ממניות טבע, ומשפחות המייסדים סלומון ואלשטיין, שמחזיקות גם הן כל אחת בכ־1.5%. בעבר החזיק בשיעורים דומים גם המשקיע אריה אדלר, אבל הוא חיסל את אחזקותיו לאורך השנים.

זמן קצר לאחר שהחל לרכוש מניות החליט לנדא להוביל מהלך שישיא את ערכן. המודל היה מודל "הטורפים" - משקיעים אקטיביים שרוכשים מניות בהיקפי עתק ואז מנסים להשפיע על פעילות החברה (בשונה מהם, לנדא מבהיר בבלוג שלו כי האקטיביזם שלו בטבע נובע מדאגה לתעשייה הישראלית ולא מניסיון להגדיל את רווחיו הפרטיים. לראיה הוא מציין כי מעולם לא עסק בהשקעות פיננסיות).

בני לנדא: "אין לי דבר אישי נגד אלשטיין, אבל בחברה כמו טבע יש מקום למינוי של בעלי רקע בפרמצבטיקה", צילום: אוראל כהן בני לנדא: "אין לי דבר אישי נגד אלשטיין, אבל בחברה כמו טבע יש מקום למינוי של בעלי רקע בפרמצבטיקה" | צילום: אוראל כהן בני לנדא: "אין לי דבר אישי נגד אלשטיין, אבל בחברה כמו טבע יש מקום למינוי של בעלי רקע בפרמצבטיקה", צילום: אוראל כהן

יריית הפתיחה נשמעה באוגוסט 2013, באסיפת בעלי המניות של החברה, כשמניית טבע נסחרה סביב מחיר של 38 דולר למניה (כיום מחירה כ־57 דולר). באותה אסיפה הצהיר לנדא שהוא מתכוון לעשות ככל שיוכל כדי לבצע שינויים בדירקטוריון טבע, שבאותה עת הוטחו בו האשמות כי הוא משמש חותמת גומי של היו"ר פרוסט.

לאחר האסיפה פנה לנדא לשורה ארוכה של משקיעים מוסדיים אמריקאיים המחזיקים במניות טבע כדי לגייס אותם למאבקו לשינוי הרכב הדירקטוריון. המטרה המוצהרת היתה שילוב דירקטורים בעלי מומחיות בינלאומית בתעשיית הפרמצבטיקה, תוך שלנדא מדגיש בפניהם כי אחת ממטרותיו היא להחליף את פרוסט, שלו אינטרסים נוספים בשוק התרופות הבינלאומי.

כמה מן המשקיעים המוסדיים האמריקאיים, שלא רוו נחת ממצב המניה, נעתרו והודיעו ללנדא כי הם תומכים בו. כך הפך לנדא לאקטיביסט התורן של וול סטריט, שמורגלת יותר מהבורסה בתל אביב במאבקי שליטה תאגידיים שמובילים טורפים דוגמת דן לואב וקרל אייקן. בימים שלאחר מכן פורסמו ידיעות רבות בעיתונות הפיננסית על המאבק בין לנדא לפרוסט ולשאר חברי דירקטוריון טבע. בינואר 2014 חשף "פייננשל טיימס" אימייל ששלח לנדא לפרוסט, ובו דרש ממנו להתפטר. חודש לאחר מכן, בפברואר 2014, פרסם אתר החדשות הפיננסיות בלומברג כי פרוסט אמר לו שהוא שוקל להתפטר מטבע.

במקביל נפגש לנדא עם נציגי הדירקטוריון, לרבות פרוסט ואמיר אלשטיין - היו"ר וסגנו - והציג בפניהם את דרישותיו. באותו זמן, חשוב לציין, טבע עברה טלטלות בצמרת; בסוף 2013 הודח המנכ"ל ג'רמי לוין ובפברואר 2014 נכנס לתפקיד מחליפו ארז ויגודמן.

ארבעה חודשים מאוחר יותר, ביוני, הודיעה החברה באופן רשמי כי פרוסט יפרוש עם תום 2014. לנדא היה מרוצה מפרישת פרוסט, אבל לא ממי שסומן כמחליפו. הוא סבר כי לסגן היו"ר אלשטיין, ה"יורש" העתידי, אין ניסיון משמעותי בתחום הפרמצבטיקה וגם לא ניסיון עסקי מזהיר, מה שפוסל אותו מלכהן כיו"ר חברה בסדר הגודל של טבע (היעדר ניסיון בתחום, יש לציין, לא מנע מלנדא לתמוך במועמדות ויגודמן למנכ"ל).

אלשטיין עם מנכ"ל טבע ארז ויגודמן. טלטלות בתקופה סוערת, צילום: סיון פרג אלשטיין עם מנכ"ל טבע ארז ויגודמן. טלטלות בתקופה סוערת | צילום: סיון פרג' אלשטיין עם מנכ"ל טבע ארז ויגודמן. טלטלות בתקופה סוערת, צילום: סיון פרג

כאשר צצה ההזדמנות הראשונה לסכל את מועמדותו של אלשטיין לנדא קפץ עליה כמוצא שלל רב. זה קרה אחרי שבשיחה פרטית עם משה מני, אחד הדירקטורים בחברה, התברר ללנדא לטענתו כי הדירקטוריון כבר החליט למעשה למנות את אלשטיין כמחליפו של פרוסט. לנדא רץ אל המחשב והעלה את הדברים על הכתב, באנגלית, שפת אמו, ובעברית. למחרת, ב־14 ביולי 2014, פתח את הבלוג הנושא את שמו ופרסם את הדברים בפומבי. בבלוג תיאר את השתלשלות העניינים בשנה שחלפה, והדגיש את הסוד הכמוס שנגלה לו ממשה מני. חלפו שעות ספורות בלבד עד שהאתרים הכלכליים וסוכנויות הידיעות החלו לצטט את לנדא, שסיפר על כך שאלשטיין למעשה כבר נבחר לתפקיד היו"ר.

טבע הזדרזה להגיב ולומר כי טרם התקבלה החלטה בנוגע לזהות היו"ר העתידי וכי ועדת האיתור מחפשת אחר מועמדים. את העמדה הזאת של טבע מאשר כיום ל"מוסף כלכליסט" חיים הורביץ, ששימש דירקטור בטבע במשך ארבע שנים, עד לאחרונה. "לנדא אולי הבין לא נכון את מני, אבל בתקופה ההיא לא הוחלט שאלשטיין יחליף את פרוסט", אומר הורביץ, בעצמו נצר למשפחת המייסדים ובנו של המנכ"ל המיתולוגי אלי הורביץ.

מני עצמו ביקש שלא להגיב, אבל בין אם הדברים על מינויו הצפוי של אלשטיין נאמרו על ידו ובין אם לאו, עצם פרסומם החל לגלגל כדור שלג. "מה שכתב לנדא ביום ההוא סיכל את בחירת אלשטיין", מתמצת השבוע גורם מקורב לחברה את הקרב שהתנהל. "אלמלא הפרסום והכותרות בעיתונים", הוא אומר, "דירקטוריון טבע היה ממנה את אלשטיין. אבל ברגע שטבע הכחישה שאלשטיין כבר נבחר היא סנדלה את עצמה. היא לא היתה יכולה לבחור בו כעבור כמה חודשים מבלי שייראה למשקיעים המתנגדים, ובראשם לנדא שעשה בלגן, שאכן היא בחרה בו מבעוד מועד".

2. אלשטיין מדלג

לפני כמעט שש שנים, בינואר 2009, הגיח אמיר אלשטיין מן האנונימיות. באותו חודש הוא מונה לתפקיד יו"ר חברת השבבים טאואר שבשליטת חבר ילדותו עידן עופר. שנה לאחר מכן כבר מונה אלשטיין, כיום בן 58, לתפקיד יו"ר החברה לישראל, אימפריית האחזקות של עופר, שבבעלותה בין היתר כיל, בזן וצים.

במקביל לתפקידיו אצל עופר כיהן אלשטיין באותם ימים כדירקטור בטבע, שאחד ממייסדיה היה סבו יצחק אלשטיין. חברותו בדירקטוריון טבע עניינה אז מעטים מחוץ לחברה. הפעם הראשונה שבה זכה להתייחסות משמעותית בעיתונות היתה באפריל 2011, כשנה לאחר שמונה לתפקיד יו"ר החברה לישראל. אז פורסמה ב"מוסף כלכליסט" כתבת פרופיל על אודותיו שכותרתה היתה "האח החדש של האחים עופר".

אלשטיין. לא קרא נכון את המפה, צילום: אוראל כהן אלשטיין. לא קרא נכון את המפה | צילום: אוראל כהן אלשטיין. לא קרא נכון את המפה, צילום: אוראל כהן

לא חלף זמן רב ואלשטיין התחיל לקבל תשומת לב גוברת והולכת מצד כתבי שוק ההון. הסיבה הפשוטה לעניין שגילו בו היתה כסף. בשנים שבהן מילא את תפקיד יו"ר החברה לישראל הידרדר מצבה העסקי של חברת האחזקות. צים נקלעה להסדר נושים שני, הגדול בהיסטוריה של המשק הישראלי; בטר פלייס, החברה האמביציוזית שעידן עופר השקיע בה 300 מיליון דולר, התרסקה וחוסלה; ואת 2013 סיימה החברה לישראל עם הפסד של 620 מיליון דולר ומניה שאיבדה 30% משווייה. לאורך הזמן הזה משך אלשטיין שכר עתק של כ־20 מיליון שקל - שני רק למנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד.

הביקורת הציבורית גברה, והגיעה לשיאה כשנודע על חבילת האופציות העצומה שביקשה החברה לאשר לאלשטיין וגלעד לשנת 2013, רגע לפני כניסתו לתוקף של תיקון בחוק החברות שמקשה על חלוקת בונוסים לבכירים. אלשטיין, שמחזיק ב־0.8% ממניות טבע (לפי דיווחיה לרשות ניירות ערך האמריקאית) אשר שוות כיום כ־400 מיליון דולר, בחר בסופו של דבר לוותר על האופציות (גלעד, אגב, נותר עם הכסף).

בדצמבר 2013, עם תום מועד כהונתו כיו"ר החברה לישראל וכשמצבה עגום במיוחד, הודיע אלשטיין כי הוא עוזב את תפקידו באימפריה העסקית של עידן עופר. במקום זאת בחר להתמנות לסגן יו"ר חברה גדולה יותר, שנהנית מאהדה ציבורית רחבה: החברה שייסד סבו. בכך אותת אלשטיין כי הוא מתעתד לרשת את תפקיד יו"ר טבע, עם פרישתו של פרוסט שכבר דובר בה באותו זמן. אלשטיין הניח כי עליו רק לשבת ולהמתין. הוא רק לא הביא בחשבון את הבלוג של לנדא.

3. בלון ניסוי ושמו סלונים

כעת יש לחזור לרגע לקיץ האחרון. שבועיים לאחר שלנדא פתח את הבלוג שלו התכנסה אסיפת בעלי המניות השנתית של טבע. לאסיפה הגיע לנדא על תקן "הילד הרע" והמליץ לבעלי המניות להתנגד להצעה להאריך את כהונתו של הדירקטור עו"ד אורי סלונים. ללנדא לא היה משהו אישי נגד סלונים, פרקליט מנוסה ומוערך, אבל הוא סומן על ידו כ"בלון ניסוי":

התנגדות עקרונית למינוי לא מקצועי של אדם שלדעת לנדאו חסר לו ניסיון מתאים כדי לשבת בדירקטוריון טבע. מי שהצטרפה ללנדא היתה רות חשין, בת למשפחת המייסדים סלומון ואשתו של השופט העליון בדימוס מישאל חשין. חשין, שכיהנה תקופה ארוכה כדירקטורית בחברה, לא רוותה נחת מהמתרחש בה. ככל הידוע, חשין היתה היחידה מבני משפחת סלומון שהצטרפה ללנדא, בעוד האחרים נעו בין ישיבה על הגדר לתמיכה בדירקטוריון.

לנדא וחשין אמנם לא הצליחו לסכל את מינוי סלונים, אבל המינוי עבר ברוב דחוק יחסית של 63% מבעלי המניות, כשהחלטות אחרות זכו לרוב גדול משמעותית מזה. המסר שביקש לנדא להעביר נקלט. "פתאום בדירקטוריון ראו את לנדא ואת חשין ועוד משקיעים שהגיעו ל־37% יחד, והבינו שבהצבעה הבאה זה עשוי להיות 60%, ושהאקטיביסטים צוברים כוח", אומר גורם המקורב ללנדא.

4. פטרבורג מגיח

זמן קצר לאחר האסיפה הודיע הדירקטור פרופ' יצחק פטרבורג כי הוא מציג את מועמדותו לתפקיד היו"ר. אלשטיין עדיין לא היה מוטרד יתר על המידה. הוא היה הדירקטור הוותיק בחברה, והכיר באופן אישי כמה מהדירקטורים בטבע שכיהנו במקביל בחברה לישראל (דן זיסקינד) או בחברות־בנות שלה (דפנה שוורץ בבזן). הוא עדיין היה בטוח שהאמירה שיוחסה למשה מני תוכח כנכונה וכי בדירקטוריון קיימת הסכמה על מינויו ליו"ר הבא. הוא לא הפנים שעצם הצגת המועמדות על ידי פטרבורג סדקה סדק גדול בהנחה הזאת.

הסדק הזה התרחב עוד קצת כאשר במקביל להצהרת פטרבורג עשתה טבע מהלך שבדיעבד מלמד על חוסר האמון באלשטיין: היא שכרה חברת ייעוץ שתחפש מחליפים מתאימים לפרוסט. גם בשלב הזה אלשטיין עדיין לא קרא נכון את המפה ואף המליץ על חברת ההשמה אגון זנדר, שאיתה עבד בעבר בשתי הזדמנויות שונות, כמי שתאתר מועמדים לתפקיד היו"ר. אלא שעם חלוף השבועות הרחיבה חברת הייעוץ את חיפושיה גם בקרב מועמדים מחו"ל, כפי שדרשו לנדא ורות חשין מהדירקטוריון בכמה הזדמנויות.

חיים הורוביץ. "בתקופה ההיא עוד לא הוחלט שאלשטיין יחליף את פרוסט", צילום: אוראל כהן חיים הורוביץ. "בתקופה ההיא עוד לא הוחלט שאלשטיין יחליף את פרוסט" | צילום: אוראל כהן חיים הורוביץ. "בתקופה ההיא עוד לא הוחלט שאלשטיין יחליף את פרוסט", צילום: אוראל כהן

המועמדים הבינלאומיים אמנם לא גילו עניין בתפקיד (סול באר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר חברת הענק Celgene, סירב אך הסכים להתמנות לדירקטור), אך נוכח החיפוש שהפך לאקטיבי ראה אלשטיין כיצד הוא הולך ומתרחק מהכיסא שנכסף אליו. פתאום שבו ועלו היעדר ניסיונו בתעשיית הפרמצבטיקה, כישלונו בחברה לישראל, והעובדה שהוא פיזיקאי ולא רופא כמו פטרבורג. בדירקטוריון טבע שידרו עסקים כרגיל, אבל אלשטיין, שלא נהנה מרשת נאמנים, הבין שהקרב לא יהיה קל וכי פטרבורג והמועמד הנוסף ששמו עלה, דן פרופר, מובילים עליו בנקודות. "אלשטיין רואה את עצמו מועמד כבר שנים, אבל האמת היא שמבין שלושת המועמדים הישראלים הוא היה המועמד החלש ביותר. הוא אמנם בן למשפחת מייסדים, וזו זכות, אבל יצחק היה מועמד טוב יותר", אמר השבוע חיים הורביץ ל"מוסף כלכליסט".

אחד ה"יתרונות" של פטרבורג היה שהוא נתפס כמועמד של פשרה, יחסית נטול אמביציות אישיות, בחברה שמנכ"לה החדש צריך עצמאות ויכולת שליטה כדי לשוב ולנווט אותה להצלחות העבר. "אלשטיין בן 58, והוא רואה בתפקיד את פרויקט חייו", אומר גורם המקורב לפרשה. "אילו היה נבחר, אי אפשר היה להזיז אותו עשר שנים — והוא לא יו"ר כזה טוב שאתה רוצה לראות במשך עשר שנים בראש החברה. את פטרבורג, אם מוצאים מישהו טוב יותר בעוד שנתיים, אפשר להזיז בקלות".

בהחלט ייתכן שגם השיקולים האלה הובילו לכך שפטרבורג היה זה שהומלץ לבסוף על ידי חברת הייעוץ כמועמד המתאים, וב־25 בנובמבר הודיע הדירקטוריון כי אימץ את ההמלצה. כדי להציג חזית אחידה הצביעו כל הדירקטורים, לרבות אלשטיין, בעד פטרבורג. ההצבעה היתה אלקטרונית, כשכל דירקטור ספון בביתו או משרדו. כך נחסכה מהדירקטורים המבוכה הטמונה בישיבה בחדר אחד כאשר אלשטיין נאלץ להרים את ידו בעד מינויו של אחר לתפקיד שבו הוא עצמו חשק.

5. בחזרה לאנונימיות

בתחילת השבוע הגיע אלשטיין לאירוע של טבע שבו הוענקו פרסים למדענים צעירים. הוא הודה בפני חלק מהנוכחים שהוא מאוכזב מכך שלא נבחר, אבל ניסה לשדר עסקים כרגיל. גורמים ששוחחו איתו מתרשמים כי אלשטיין מבין היטב שהחלום שלו להיות יו"ר החברה שהקים סבו כבר לא יתממש. "אם הפעם הוא לא נבחר, כשכל התנאים הראשוניים היו בשלים לכך, הוא כבר לא ייבחר", אומר אדם ששוחח עמו בשבוע האחרון. "זה כמו נשיאות ארצות הברית, אם נכשלת אתה לא מציג שוב מועמדות".

גם את כיסא סגן היו"ר שעליו אלשטיין עדיין יושב הוא צפוי לנטוש. עם זאת, ההנחה היא שימשיך לכהן כדירקטור בטבע לצד תפקידו כיו"ר טאואר. הוא עשוי לחפש תפקידים נוספים, אבל יותר משהוא רוצה למצוא את התפקיד הבא, אמיר אלשטיין מעונין בשלב הזה למצוא מחדש את האנונימיות שאיבד.

תגובות:

בני לנדא: "אני מניח שהמינוי של פטרבורג, שעליו אני מברך, הוא מינוי זמני. אין לי דבר אישי נגד אלשטיין, אבל אני סבור שבחברה כמו טבע יש מקום למינוי דירקטורים בעלי רקע בתעשיית הפרמצבטיקה".

טבע: "בחירת יו״ר דירקטוריון טבע בוצעה בהצבעה פה אחד על ידי כל חברי הדירקטוריון ב־25 בנובמבר, בתום הליך מובנה ומסודר שנוהל בשקיפות מלאה על ידי ועדת המינויים בליווי חברת ההשמה הבינלאומית אגון זנדר - לא קודם לכן ולא בשום דרך אחרת. כל מי שראה עצמו מועמד ראוי הציג את מועמדותו בפני ועדת המינויים כחלק מהליך הבחירה האמור.

"אמיר אלשטיין משמש כדירקטור בטבע מ־1995 ושימש כסגן היו"ר עד האסיפה הכללית האחרונה, בתקופה שהיתה משמעותית מאוד עבור החברה. תרומתו כדירקטור וכסגן יו"ר, בעיקר בתקופה זו, סייעו רבות לייצובה של טבע וחיזוקה באופן המבטא מנהיגות, נחישות ועוצמה. מנהיגותו והשפעתו של אמיר יבואו לידי ביטוי גם בהמשך הדרך מתוקף תפקידו כדירקטור".

אמיר אלשטיין בחר להעביר את תגובתו באמצעות חברת טבע.

אורי סלונים בחר שלא להגיב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
התנגדו לרשעים!! תימכו בלגליזציה של קנאביס למען מדינת ישראל!
הבחירות בקרוב - הפוליטיקאים המושחתים יעשו הכל כדי לשמור על הכיסא רדיפת מעשני ומגדלי הקנאביס בישראל היא מהקשות והאלימות בעולם המערבי. בחלקים גדולים בארץ - בעיקר במקומות החלשים בפריפריה יש אלימות רבה ורדיפה של מעשנים ומשתמשי קנאביס. מחקרים רבים מראים ש"לחימה" של הראשויות בקנאביס מסוכנת מאוד למדינה ולאזרחיה. מחקרים רבים מראים שעצם האיסור על עישון קנאביס - ושימור השקר שקנאביס הוא סם מסוכן - יכול להתפס כפשע מלחמה ואינו שונה מרדיפות ציבור אחרות שהיו בהיסטוריה - מהרדיפות המשטר הבולשביקי במזרח אירופה, דרך רדיפות יהודים באירופה של שנות ה-30. אלו שמתנגדים ללגליזציה מלאה של קנאביס מאיימים להשמיד את המדינה ואת אזרחייה - האג'נדה שלהם - עשייה של כמה שיותר ממון על חשבון יציבותה של מדינת ישראל - וגם במחיר רדיפה ופגיעה ישירה באזרחי המדינה. נלחמים על לגליזציה מלאה של קנאביס - מוציאים את ה"מלחמה" נגד הקנאביס מחוץ לחוק
יוסי  |  05.12.14
לכל התגובות