אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גלנט נכשל בקידוחי גז וחוזר עם יוזמה לתקציב הביטחון צילום: תמיר ברגיג

בחירות 2015

גלנט נכשל בקידוחי גז וחוזר עם יוזמה לתקציב הביטחון

אחרי שנתיים של כישלונות בקידוחי הגז האלוף במיל' יואב גלנט מצטרף למפלגת כולנו של משה כחלון, ומנסה לקדם רפורמה בתקציב הביטחון. אולם לא ברור כיצד הצעתו השאפתנית לעבור מתקציב שנתי לתקציב של חמש שנים תעמוד בפני הדרישה הביטחונית התמידית לתוספת תקציב

11.01.2015, 08:42 | רוני זינגר, ליאור גוטמן ועמרי מילמן

יואב גלנט, שהצטרף לאחרונה למפלגת כולנו בראשות משה כחלון על תקן הסמן הביטחוני, כשבאמתחתו רפורמה בתקציב הביטחון, מגיע לתפקיד עם גיליון ביצועים לא ממורק, גם בחיים האזרחיים. לאחר שמינויו לרמטכ"ל בוטל, גלנט כיהן בשנים 2012־2014 כמנכ"ל חברת נמקס אויל אנד גז. החברה, בשליטת איש העסקים בני שטיינמץ, החזיקה בכ־42% מחמישה רישיונות לחיפוש גז ונפט. שותפיו לרישיונות היו איש העסקים טדי שגיא וחברת הזדמנות ישראלית. בכך מהווה גלנט גנרל רביעי שנכנס לתחום הגז והנפט, זאת אחרי הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בחברת שמן, ראש המוסד לשעבר מאיר דגן בזרח והאלוף (מיל') לשעבר גיורא איילנד בתפקיד יועץ לחברת גבעות עולם חיפושי נפט.

קראו עוד בכלכליסט

ב־2013 החל הקידוח הראשון, בעקבות ממצאים שהעידו על פוטנציאל למאגר גדול. כשהתברר כי ההערכות היו שגויות, הוחלט כי פיתוח נוסף אינו כדאי בשל עלותו הגבוהה ‑ כ־100 מיליון דולר ‑ לעומת כמות הגז שנמצאה בפועל. בעוד ששותפים אחרים ביקשו להחזיר למשרד האנרגיה את רישיונות החיפוש בעקבות הכישלון, גלנט ביקש להוסיף ולהחזיק בהם, ולצד זה ‑ תמך מול ועדת הכלכלה בייצוא גז מישראל. הנימוק לתמיכתו: שוק הגז המקומי רווי בחוזים, ומציאת גז לא תשרת אותו בהיעדר לקוחות. יזם, לדבריו, ישקיע בחיפוש גז רק אם יש לקוחות. במציאות הנוכחית מדובר בלקוחות זרים.

יואב גלנטו (מימין) ומשה כחלון, מפלגת כולנו, צילום: תמיר ברגיג יואב גלנטו (מימין) ומשה כחלון, מפלגת כולנו | צילום: תמיר ברגיג יואב גלנטו (מימין) ומשה כחלון, מפלגת כולנו, צילום: תמיר ברגיג

מאז עזב גלנט את ענף הגז, הוא ויתר על תפקיד שהציע לו שר התחבורה ישראל כץ (הליכוד), לשמש כיו"ר חברת נתיבי ישראל. תפקיד נוסף שהוצע לו הוא יו"ר חברת הספנות צים שבשליטתה של משפחת עופר.

ביום שישי הציע גלנט מודל חדש לתקציב הביטחון. לשיטתו, יש לספק למערכת הביטחון תקציב כולל לחמש שנים, של 300 מיליארד שקל, אך לאפשר לה לנהלו כראות עיניה.

לכאורה עשוי המהלך להוות תמריץ התייעלות למערכת הביטחון, שכן כל סכום שתחסוך ישמש אותה בשנה הבאה. כן תוכל לתכנן לטווח הארוך ולערוך פיתוחים שמתעכבים, לטענת המערכת, בגלל חוסר וודאות תקציבי. בעניין זה הצהיר גלנט בפני "כלכליסט": "התחושה הפנים־מערכתית היא שכמה שלא תתייעל, הכסף לא יישאר אצלך". לדבריו, "למערכת יש היגיון מסוים. בשביל לשנות, יש לתת לה מרחב ממושך. אנחנו נייצר מערכת שהתנודתיות שלה נמוכה, ומה שיכתיב זו הידיעה של המערכת הביטחונית שיש לה התחייבות חד־ערכית שלא זזה״.

אלא שהמציאות מורכבת יותר: תקציב הביטחון השנתי אמור היה לעמוד על 57 מיליארד שקל, וגם עליו קברניטי מערכת הביטחון מתחו ביקורת. קשה לראות איך המערכת תסכין עם הסכום שהציע גלנט, ופרישתו על פני חמש שנים, כאשר ייתכן שהתקציב יאזל כבר בשנים הראשונות, כשם שלעתים הוא אוזל בתחילתה של שנה ומצריך תוספת תקציבית בהמשכה.

בעיה נוספת עלולה להתעורר בעקבות קיצוצים רוחביים בתקציבי המשרדים. תקציב רב שנתי שניתן למערכת הביטחון מראש יאלץ את שאר המשרדים להסתפק בשאריות של תקציב המדינה, כך שהקיצוצים וההתאמות ייעשו על חשבונם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות