הצד המפחיד של הטכנולוגיות החכמות

כנס CES 2015 היה אירוע משובח מבחינת היקף הטכנולוגיות החדשות שהוצגו בו. אולם עבורי, כמי ששקוע כולו בעולם אבטחת המידע, הוא גרם לרגשות מעורבים. מצד אחד, התערוכה הציגה מגמות חשובות המצפות לנו בעוד 5 עד 10 שנים: בתים חכמים, מכוניות מקושרות, מציאות וירטואלית וחיישני בריאות – ובקיצור, "האינטרנט של הדברים" במיטבו. מצד שני, האדישות בה מפתחים וספקים מטפלים בנתוני המשתמשים היא מדהימה. מלבד יוצאי דופן נדירים, שמתי לב להזנחה מוחלטת לגבי מאפיינים חשובים כגון פרטיות, אבטחה והצפנה.

ישנה התעלמות מוחלטת משאלות רלוונטיות כגון "אילו נתונים יאספו?", "מי יקבל את הנתונים וכיצד?", וכמובן, השאלה המרכזית "האם נשאל את המשתמש האם הוא מעוניין במסירת הנתונים שלו"?, וכאשר הן כבר נשאלות זה נעשה באופן מגמתי. בכל פעם שאני משמיע שאלות פשוטות אלה, אנשים מסתכלים עליי כמשוגע באומרם "בנאדם, על מה אתה מדבר? אנו מדברים על שוק של מיליארד דולר – משתמשים יהיו חייבים לקבל הפרות של פרטיותם". סביר להניח שהם באמת יצטרכו. אולם כשלעצמי, אני רותח על כל ניסיון לפגוע בזכות שלי לפרטיות. זו הסיבה שהחלטתי לכתוב את המאמר הזה, בתקווה, למשוך את תשומת הלב שלכם למחלוקת בנוגע למגמות הטכנולוגיות החשובות.

מכונית ללא נהג של גוגל | צילום: איי אף פי

1. מכונית ללא נהג - אם להיות כנה, אני לא חושב שאנו זקוקים למכוניות ללא נהג. המסר השיווקי המרכזי שהאסטרטגיה מתבססת עליה היא הקטנת המעורבות האנושית בתאונות בכביש, ובסופו של דבר חיסולן המוחלט. זו נראית סיבה סבירה מאוד, אבל ישנם גם מספר בעיות. הבעיה הראשונה קשורה לשוק העבודה ולתעסוקה. כמובן, שהראשונים לעמוד בתור למכוניות ללא נהג יהיו חברות הסעה ומוניות.

בניו יורק לבדה יש צי מוניות הכולל 40 אלף רכבים. אם ממיליוני עובדים בשכר נמוך תימנע העבודה הקשה אך ההוגנת, הדבר יתרום משמעותית לגידול בשיעורי האבטלה והפשיעה בכל העולם. מעניין שלא ראיתי דוח אנליטי אחד שמטפל בקשר ההדוק בין המגמות.

אך זוהי רק חלק מבעיה גדולה יותר. מכונית ללא נהג, בניגוד למה שנראה למשתמש הממוצע, אינה "לומדת" לנהוג בעצמה. היא בסך הכל פועלת על בסיס מידע סטטיסטי כדי לייצר תבניות התנהגות, בהתאם לסביבה הקרובה ולתנאים. תבניות אלה הן תוצאה של ניתוח כמות עצומה של תרחישים אפשריים. מי "יזין" את כל המידע הזה למחשבים? כמובן, "אנו המשתמשים" מאחר ואין אף אחד אחר שיעשה זאת. כל המידע אודות הרגלי הנסיעה שלנו, הדרך בה אנו פועלים, והכי חשוב, לאן אנו נוסעים ומתי, יישלח ל...לאנשהו.

בתיאוריה, המפתחים של מכוניות ומוניות ללא נהג מנסים להגן על נתוני המשתמש מפני הונאות. אבל פוטנציאל הנזק גבוה מאוד, כך שהניסיון עלול לא לצלוח בסופו של דבר. לכן, הבעיה מתמקדת כעת בשאלה האם לבטוח בספקי שירות. אבטחה והגנה על נתונים היא פעילות מורכבת ומדעית מאוד, ורוב הספקים חסרים את היכולת המתאימה לביצועה. אמון ביכולת שלהם לאבטח את המידע כראוי יהיה כמו לבטוח בילד עם מיליון דולר.

אני לא טוען שמכוניות ללא נהג הן דבר רע. אני רק רוצה להעביר את המסר שלפני שמפעילים וממסחרים את הטכנולוגיה הזו, יש להבטיח כי ישנה חקיקה מתאימה להגנה על נתוני המשתמשים הנאספים וכי ספקי השירות מציעים למשתמשים אמצעי שקוף ואמין למחיקת הנתונים מבסיס הנתונים של הספק, על פי הצורך.

2. מזל"טים - השנה הייתה CES עמוסה במזל"טים, שמחירם הפך לזמין יותר. רוב המזל"טים מצוידים במצלמות, וחיפוש מהיר ביוטיוב מספק עדות מספקת לכך שברבים מהם עושים שימוש בלתי ראוי, כולל ריגול מבעד לחלונות בתים ושימושים דומים אחרים. מאחר שאין עדיין רגולציה מתאימה עבור מזל"טים, הם עלולים להיכנס לשימוש בכל תרחיש. אז אל תהיו מופתעים אם יום אחד תגלו מספר מזל"טים מעבר לחלון המרפסת שלכם מצלמים וידאו. כיום הם לא משקפים איום גדול, אך מי יודע כמה מהר הטכנולוגיה תתפתח.

מזל"ט לריגול אחר השכנים, לגיטימי?

3. חיישני בריאות - נתקלתי ב-CES ב-17 חברות שהציעו מנטרי כושר. יש הרבה יותר מכך. הייתי מאמץ מוקדם של גאדג'ט זה, ואחרי מספר שנים אני בטוח לחלוטין שהם חסרי תועלת מבחינת כושר. החיים פשוטים בהרבה מכך, אם אתה רוצה לצאת לרוץ, פשוט צא לרוץ. רוצה להרזות, הפסק לאכול ג'אנק ותרוץ אף יותר.

אך חוסר התוחלת אינה הבעיה, היא נעוצה במידע שהחיישנים מייצרים ואשר יכול לשמש חברות חיצוניות. עד כמה המידע הזה יהיה מוגן? כולנו עייפים מלשמוע את החדשות האלה שוב שוב: אנשים רעים גנבו מאגר של נתונים מתאגיד ענק, שבמקרה אסף כמויות עצומות של מידע אישי אודות לקוחותיו.

הצד המפחיד של הטכנולוגיות החכמות

4. בתים חכמים - מגמה מרכזית נוספת ב- CES 2015 הייתה הדור החדש של בתים חכמים - כשכל דבר שאתה מוצא בבית ממוצע הופך למקושר ומותאם להפעלה מרחוק דרך הנייד. גם כאן יש שני צדדים. המצדדים בבתים חכמים מציגים בתערוכות את נוחות הטכנולוגיה, אבל בצד השני של המטבע - ניתן לפרוץ לכל דבר. אין אף מערכות מאובטחת ב- 100% - ונוזקות כגון סטוקסנט, גאוס ו- Duqu משמשות תזכורת מתמשכת לכך שאפילו צנטריפוגות להעשרת אורניום אינן בטוחות.

האקר הפורץ לבית המקושר שלך יכול לגשת לכל פרט מידע, מההיסטוריה של תקשורת המקרר עם הסופרמרקט, דרך מידע טלמטרי, מצלמות ביטחון, מספרי אשראי, והמון מידע חסוי אחר. משתמשי אינטרנט פרנואידים אפילו משתמשים בסלוטייפ כדי לכסות את מצלמת הרשת, רק בגלל שהוכח שמישהו יכול לרגל דרכה. אם אנו מקבילים את הדבר לבתים חכמים, הסלוטייפ ייגמר מהר מאוד.

הכותב הינו Chief Mobile Business Officer במעבדות קספרסקי