משק הגז: למצוא פתרון לדואופול

כששר האוצר הבא ייכנס לתפקידו הוא כבר יעמוד בפני עובדה מוגמרת: מריחת הזמן הסיטונאית בטיפול בדואופול הגז עלתה למשק כ־1.5 מיליארד שקל רק בחצי השנה האחרונה. הסכום מיוחס לעיכוב בפיתוח מאגר הגז לווייתן, שהיה אמור להתחבר למפעלים ולתחנות הכוח באמצע 2018 ולהציע דלק זול לתעשייה ולייצור חשמל. נכון להיום ההערכות במשק האנרגיה הן שהמאגר יחובר רק בתחילת 2019, בכפוף לשינויים.

כ־65% מתעריף החשמל נובע מעלויות הדלקים במשק. ככל שהגז זול יותר כך גם תעריף החשמל, שבתורו משפיע רוחבית על כל השירותים והמוצרים שהציבור הישראלי נהנה מהם. ואולם, המחיר ימשיך להיות גבוה עד שהגז הזה יגיע, וזה יקרה כאמור רק כשייפתר הטיפול בדואופול של נובל אנרג'י האמריקאית והישראלית שמחזיקים במאגר לווייתן.

בכירי הפקידות באוצר ניסו לגבש בחודשים האחרונים פשרה בנושא עם משרד ראש הממשלה ומשרד האנרגיה. זו כללה פתרון לטווח הקצר, שלפיו דלק תמכור את 31.25% אחזקותיה במאגר תמר, ונובל אנרג'י תדלל את אחזקותיה בכ־10%, ופתרון לטווח ארוך, שכלל את פיצול השיווק של הגז ממאגר לווייתן בין שלוש החברות המחזיקות בו ומכירת מאגרי הגז הקטנים כריש ותנין. נוסף על כך הוצע להטיל פיקוח על מחירי הגז.

הבעיה היא שבינתיים דלק ונובל אנרג'י לא מוכנות להמשיך לפתח את מאגר לווייתן עד שלא יימצא פתרון המוסכם גם עליהן. באופן מפתיע, במשרד האוצר מבינים ללבם של היזמים, שסבלו משינויי רגולציה כל שנה (לך תשקיע 7 מיליארד דולר בפיתוח מאגר גז כשאתה לא יודע בכמה תמכור אותו, למי ומתי).

לפיכך שר האוצר יצטרך "לרוץ בין הטיפות" ומצד אחד לא להבריח את היזמים ולוודא שהמאגר מפותח ומחובר לחוף ומצד שני לדאוג לאינטרס הציבור, גם בתחרות שתמשוך לכאן חזרה את כל המשקיעים הזרים שברחו וגם בתמחור הוגן שיוריד את יוקר המחיה.

לוחות הזמנים לא עובדים כאן לטובתו. במהלך 2017 כבר צפוי להירשם מחסור בגז משום שאין תשתיות הולכה עבורו מהים לישראל. האפשרות האחרת, הלאמה, עלולה לקבור את הגז סופית. למי שעוד מפקפק בכך כדאי לזכור מה קרה לפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב אחרי שהולאם ­- מועד ההשקה נדחה ב־5 שנים ועוד היד נטויה, והתקציב (כולו על חשבון משלם המסים) זינק ב־6 מיליארד שקל עוד לפני שהחלו לחפור.