דו"ח התשתיות של בנק ישראל: המדינה משקיעה בכבישים במקום בתחבורה ציבורית

אחד ההישגים הגדולים שבהם התהדר שר התחבורה היוצא ישראל כץ היה פיתוח תשתיות התחבורה הבין־עירוניות. גשרים, כבישים ונמלים חדשים בצפון ובדרום. נסיעה צפונה או דרומה אכן ממחישה את העובדה שבקדנציה האחרונה הושם דגש על שדרוג תשתיות התחבורה בפריפריה. מנגד, ועל כך יעידו גם אנשי משרד התחבורה, בכל הקשור לתשתיות תחבורה עירוניות המשרד נכשל.

לא מדובר רק ברפורמות הכושלות בתחבורה הציבורית בתל אביב וירושלים, כאלו שזכו להתייחסות ממבקר המדינה, אלא גם לגורל הרכבת הקלה בתל אביב, פרויקט ששואב מיליארדי שקלים מקופת המדינה ללא תוצאות. דו"ח של בנק ישראל שפורסם אתמול מחזק את הפרסומים על כישלון הממשלה האחרונה בדאגה ליכולת התנועה של אזרחי המדינה.

בנק ישראל בחן את תשתיות התחבורה בישראל ביחס למדינות ה־OECD. ראשית, ועל פי השוואה בינלאומית, הנסיעה ברכבות נמוכה יחסית לנסיעה בכבישים: "הנסיעה בכבישים ממשיכה לגדול במהירות, והדבר עשוי להעיד על כך שהקישוריות באמצעות תחבורה ציבורית מוגבלת", נכתב בדו"ח.

שנית, בנק ישראל מצא ש"השימוש בכלי רכב פרטיים מתרחב מהר מהשימוש בתחבורה ציבורית בישראל. מ־2000 עד 2014 עלה שיעור הנסיעה ברכב פרטי ב־4% בשעה שמאפייני הנפח של התחבורה הציבורית – מספר מקומות הישיבה בקווי אוטובוס קבועים, מספר האוטובוסים ומספר הנסיעות – עלו רק בכ־2%”.

המטרופולינים מפגרות אחרי העולם

בתחום הרכבות מציין הדו”ח השקעה יפה, כאשר "רמת ההשקעות עלתה החל משנות ה־90, ועמה עלה גם השימוש ברכבת". עם זאת, הדו"ח מבהיר כי "רשת הרכבות עדיין מצומצמת יחסית, וישראל נמצאת מתחת לחציון של המדינות המפותחות מבחינת היחס בין השימוש ברכבת לשימוש בכבישים".

מבחן מעניין נוסף הוא הערכת רמת התחבורה הציבורית בערים הגדולות בישראל ביחס ל־41 מטרופולינים ב־23 מדינות החברות ב־OECD. כדי לבצע את הבדיקה בנק ישראל מדד את מספר הנסיעות המבוצעות בתחבורה ציבורית ביחס לכלל הנסיעות, זאת מול חלקן החזוי של הנסיעות (משתנה שמורכב מתמ"ג לנפש, גודל משפחה במטרופולין וצפיפות). התוצאות לא מעודדות: רמת השימוש בתחבורה ציבורית בשניים מהמטרופולינים הגדולים בישראל, תל אביב ובאר שבע, "רחוקה מהרמה המקובלת במדינות ה־OECD, והדבר עשוי להעיד על איכות ירודה. במטרופולינים ירושלים וחיפה הוקמו בשנים האחרונות מערכות להסעת המונים. בתל אביב נערכה לאחרונה רפורמה בקווי האוטובוס, אך כמעט לא נערכו השקעות בתשתית להסעת המונים. בתל אביב אין עדיין מערכת להסעת המונים אף על פי שזה עשרות שנים נעשים ניסיונות לממש את התכניות להקימה, ולעיכוב יש השלכות כלכליות כבדות".

הדו"ח מפרט את הנזק שגורם המחסור בתחבורה ציבואת לאיכות החיים ולצמיחה במשק: "תחבורה ציבורית נרחבת ויעילה במטרופולינים תאפשר לקבץ אזורי תעסוקה ולהגדיל את צפיפות האוכלוסין, ולכך יש יתרונות כלכליים משמעותיים. לזמינותה של התחבורה הציבורית יש השלכות גם על איכות החיים, היות שנסיעה ארוכה אל מקום העבודה וממנו פוגעת באיזון בין פנאי לעבודה ושימוש רב ברכב פרטי פוגע באיכות". לפיכך, בנק ישראל מחדד (בהסתמך על ממצאים של קרן המטבע הבינלאומית) ש"עלייה של כ־1% תוצר בהשקעה בפרויקטי תשתית – אם בוחרים אותם בקפידה ומבצעים אותם ביעילות – צפויה להעלות את רמת התוצר ב־0.4% בטווח המיידי וב־1.5% ארבע שנים לאחר מכן".

“אי אפשר יהיה לנוע במרכז הארץ”

בנק ישראל בחן גם את תחום הנמלים, ושם מצא ש"מצבה של ישראל דואלי: כפי שמראה המדד לקישוריות ימית (הנגישות והזמינות – ל"ג) מספר הנמלים סביר ומצוי במרכז ההתפלגות, אולם איכותם הכללית מצויה בחלקה התחתון". בעניין זה הוא מציין ש"הממשלה החליטה לבנות שני נמלים חדישים שיפעילו גורמים בלתי קשורים למפעילים הקיימים, במטרה להגדיל את התחרות ולשפר את השירות גם בנמלים הקיימים".

אריה בר, ששימש בעשור הקודם כמנכ"ל משרד התחבורה, הבינוי והפנים, אומר כי "לא היינו צריכים את דו"ח בנק ישראל כדי לדעת שרמת התשתיות בישראל נמוכה ממרבית המדינות המפותחות.

היעדר הגדרת יעדים אסטרטגיים וחוסר הבנה של הפקידים במשרדים הממשלתיים מחריפה את הבעיה". בר, היום מנכ"ל מגדל טופ נדל"ן, חוזה כי "אם מדיניות הממשלה הקודמת תימשך, מרכז הארץ יהיה גוש בטון אחד גדול שלא יוכלו לנוע בתוכו בגלל הפקקים. הממשלה החדשה שתקום חייבת להגדיר מיידית יעדים בתחום התשתיות ולהוציא אל הפועל תכניות שישחררו אות אותם פקקים בירוקרטיים, ולא נמשיך להיות מדינת עולם שלישי בתחום התשתיות".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: “המשרד מקדם מזה מספר שנים מהפכה בתחבורה הציבורית בכל הארץ. 60% עד 70% מתקציב התשתיות של המשרד העומד כיום על יותר מ־12 מיליארד שקל, מושקע בפרויקטים הקשורים לתחבורה ציבורית. בשנים הקרובות צפויה המדינה להשקיע מיליארדי שקלים נוספים לקידום התחבורה הציבורית ובכך להעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות באירופה”.