"כסף איטי" זורם מהר לעסקי המזון הקטנים

"חוסר האמון בתאגידי המזון הפך לבעיה הולכת וגדלה", כך התבטאה מנכ"לית חברת "קמפבל סופ", דניז מוריסון, בכתבה שהתפרסמה במגזין "פורצ'ן" לפני כחודש. החברה, המפורסמת ברחבי העולם בזכות קופסת שימורי המרק שלה (שהפכה לאייקון תרבותי בעזרתו של אנדי וורהל), פרסמה אזהרת רווח כבר לאחר רבעון אחד, וזאת מאחר ואינה צופה שיפור משמעותי בתוצאות בעתיד הקרוב.

קמפבל סופ אינה ניצבת לבדה אל מול חזית דעת הקהל. תאגידי מזון נוספים, ביניהם ניתן למנות את קראפט, קונגרה וקלוג'ס, פרסמו אזהרות רווח דומות. הסיבות לירידה ברווחיות, כפי שעולה מדבריה של מוריסון עצמה, הן מודעות גוברת והולכת של צרכנים לנושא המזון, מרכיביו, דרכי יצורו ומקורותיו, לצד מודעות פיננסית שהתעוררה אחרי המשבר הכלכלי הגדול של 2008, אשר באה לידי ביטוי בנטייה לצרוך מזון טרי, מקומי, עונתי, ולבשל אותו במסגרת המשפחתית.

דומה כי תנועת סלואו פוד, יחד עם אינספור סרטים, ספרים ותחקירים המתמקדים בתעשיית המזון ברחבי העולם, מצליחה לערער את יציבותם של התאגידים הגדולים ביותר בעולם. אלה האחרונים עושים בדיוק מה שניתן היה לצפות מדינוזאורים כלכליים – הם מתייעלים.

התייעלות אין פירושה שיפור של המוצר או השירות, אלא דווקא ההפך – קיצוצים דרסטיים שיבואו לידי ביטוי בפיטורים מקיפים, איחוד של מחלקות לפי קטגוריה (במקום אזור גיאוגרפי), וככל הנראה גם לחץ פיזי מתון על ספקים, על מנת שיורידו את עלות חומרי הגלם, הוזלה שמצידה תתגלגל אף היא לעובדים ולמוצר וכך הלאה – קמפבל סופ עצמה הצהירה כי תוכנית ה"התייעלות" שלה צפויה לחתוך 200 מיליון דולר מהוצאותיה רק בשנה הקרובה.

אל מול תחזיותיה הקודרות של מנכ"לית קמפבל סופ, עולה וצומחת בשנים האחרונות חלופה הולמת לתאגידי המזון הענקיים. חלופה זו לא רק מאפשרת צריכה של מזון טרי, בריא וטעים, אלא גם השקעה כספית נושאת תשואה, והיא מגיעה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר ביוזמה הפועלת תחת השם Slow Money (כסף איטי).

Slow Money הוא ארגון ללא מטרתו רווח, הפועל מזה כחמש שנים על מנת להפגיש בין משקיעים פרטיים ויזמים קטנים בתחום המזון. המייסד, וודי טאש, החליט לקחת את עקרונות תנועת מזון איטי, ולהחיל אותם על העולם הכלכלי בו אנו חיים. כך למשל, במקום להשקיע בחברות ענק המייצרות מוצרים בעלי טעם זהה, המשווקים בכל רחבי העולם, הוא מבקש להסיט את ההשקעות אל עבר כמה שיותר חברות ועסקים קטנים, אשר יבטיחו רבגוניות וקשת רחבה של זנים, מוצרים וטעמים. במקום להשקיע בחברות מזון הממוקמות מאות אלפי קילומטרים ממקום מגורינו, יש לשאוף ולהשקיע בעסקי מזון הפועלים בטווח של עד 50 מייל (כשמונים ק"מ). במקום להשקיע בחברות המייצרות מזון מעובד ומשומר להשקיע בכאלה המשווקות מזון עונתי וטרי, וכך הלאה.

החזון העומד מאחורי תנועת "כסף איטי", שייתכן ונשמע מעט נאיבי בקריאה ראשונה, הצליח לנתב משנת 2010 ועד היום השקעות בסך כולל של יותר מארבעים מיליון דולר, שהושקעו ב-397 עסקים שונים בתחום המזון, שענו לקריטריונים ולעקרונות הארגון.

Slow Money עצמה אינה משקיעה באופן ישיר, אלא עוסקת בתיווך בין אנשים פרטיים וקבוצות המבקשות להשקיע בעסקים חדשים, ובין יזמים הזקוקים להון ראשוני על מנת לצאת לדרכם. הארגון עצמו, חשוב לציין, אינו גוזר דמי תיווך מכל השקעה שיוצאת לפועל, והוא מתקיים ופועל באמצעות תרומות בלבד.

באתר הארגון ניתן להתרשם ממגוון רחב של השקעות שבוצעו עד כה, אשר כוללות בין השאר: טחנת קמח אורגני, מתקן לעיבוד ירקות מגידולים עודפים, עסק למשלוחים של מזון מקומי ועוד – מדובר בהשקעות לכל דבר ועניין, ובמשקיעים המצפים לקבל תמורה לכספם. עם זאת, מדובר בתשואה נמוכה מכפי שייתכן והיו זוכים לקבל במידה והיו משקיעים באפיקים סולידיים יותר כגון שוק האג"ח והמניות.

Slow Money פועל כיום ב-36 מדינות בארצות הברית, ובעוד שש ארצות מחוץ לה. מדובר במודל עסקי מרענן שיכול לספק חלופה אחת אפשרית לתאגידי המזון הקיימים. בארץ פועלים כיום לא מעט עסקים קטנים ועצמאיים בתחום המזון, החל ביצרני שוקולד, אופים וגבנים, וכלה במגדלי זנים ייחודיים של פירות וירקות, או מבשלות בירות קטנות, אולם מדובר במספרים זניחים הנדרסים תחת רגליהן של חברות ענק כאוסם, עלית, שטראוס, תנובה החברה המרכזית לייצור משקאות וכו'.

אם חברות ענק אלה היו יודעות לקרוא את המפה (לפחות כפי שמנכ"לית קמפבל סופ הצליחה לעשות) הן היו מבינות שזמנו של המזון המעובד, המומלח, הממותק, השומני, הכרוך בסבל אינסופי לבעלי חיים ובשכר נמוך לעובדים, עומד לעבור מן העולם, וייתכן ובהתאמה הן היו דואגות להקים מחלקות שישקיעו בעסקים קטנים וילוו כסף ליזמים המייצרים מזון העונה לקריטריונים של תנועת סלואו פוד. מאחר ולא נראה שקו פעולה זה עתיד לאפיין, לפחות בעתיד הקרוב, את פעילותן של החברות שציינתי מעלה, הרי שלא נותר אלא להתאגד, להקים רשתות Slow money משל עצמנו, ולהשקיע את כספינו בצורה הטובה ביותר שאפשר, כלומר, בעצמנו, במזוננו ובעתידנו.

הכותב הוא עורך האתר slow.org.il