משחק של דמעות

לפני כמה שנים פרסם ד"ר רולנד לוי (Loy), מדען ספורט גרמני, מחקר שעסק בעניין "המקריות בכדורגל". על פי לוי, אנחנו לא מעריכים נכון עד כמה המקריות היא שקובעת את תוצאת המשחק - במיוחד בעידן המודרני שבו הכדורגל מהיר ואינטנסיבי מתמיד. כדורגלנים רצים 10% יותר קילומטרים במשחק מאשר לפני חמש שנים ו־30% יותר ספרינטים במשחק מלפני עשר שנים.

אודינזה עם עוד טעות טרגית | צילום: איי פי

לוי חקר 1,200 משחקים בבונדסליגה במשך שלוש שנים, והגיע למסקנה שכ־60% מהשערים באים כתוצאה מהאיכויות האתלטיות או הטכניות של השחקנים וכ־40% מהשערים נזקפים לזכות המקריות. או בשפת היומיום - טעויות. קפיצה מוזרה של הכדור על הדשא, החלקה של שחקן, מסירה לא טובה, טעות שוער וכו'. בליגות אחרות באירופה (ספרד, אנגליה, פורטוגל, הולנד, שוויץ ובלגיה), על פי מחקר של לוי, 46% מהשערים הם "מקריים לחלוטין". לפי לוי, בצ'מפיונס ליג נבדקו 12,405 נגיעות בכדור של שחקנים - 35% מהן הן נגיעות מקריות. מה זה אומר? נגיעות שלא נובעות ממהלך מסודר אלא מבעיטת שוער, כדורים חופשיים, כדורים שיוצאים ממאבקים בין השחקנים, הרחקות עם הראש, תיקולים וכאמור טעויות. המון טעויות.

ואלו טעויות קריטיות למשחק, של שחקן התקפה או שחקן הגנה? כאן צריך לחדד ולהוסיף כי סטטיסטית, טעות הגנתית קריטית יותר למשחק כי היא חושפת את הקבוצה שלך לספיגה בעוד טעות התקפית עשויה למנוע ממך הבקעה - וההבדל בין אי־הבקעה לספיגה הוא עצום. שמירה על "שער נקי" חשובה פי כמה וכמה יותר מאשר הבקעת שערים. כך על פי סטטיסטיקות של עשרות עונות ומאות משחקים שהכינו כריס אנדרסון ודיוויד סאלי בספר "The Numbers Game". על פי סאלי ואנדרסון, שער נקי שווה 2.5 נקודות למשחק בעוד שער זכות שווה בממוצע נקודה אחת למשחק. כלומר, אי־ספיגה שווה פי שניים יותר מאשר הבקעת שער. אפילו ספיגת שער אחד בלבד במשחק שווה 1.5 נקודות - שזה 30% יותר מאשר הבקעת שער.

בלם ברנלי. שער נקי שווה 2.5 נקודות למשחק בעוד שער זכות שווה בממוצע נקודה אחת למשחק. כלומר, אי־ספיגה שווה פי שניים יותר מאשר הבקעת שער. אפילו ספיגת שער אחד בלבד במשחק שווה 1.5 נקודות - שזה 30% יותר מאשר הבקעת שער | צילום: רויטרס

אין "אשם", יש אשמים

הסטטיסטיקות מראות גם שקבוצות שסופגות הרבה מתקשות לזכות בתארים - אפילו אם הן מצליחות להבקיע הרבה. כך שנראה כי כדורגל הפך למשחק שעיקרו הוא להימנע מטעויות ולגרום ליריבה לעשות טעויות. וכיום, בלמים ושחקני הגנה מקבלים יותר "'צ'אנסים" לעשות טעויות מאשר שחקני התקפה. בלמים ושחקני הגנה נוגעים יותר בכדור מאשר שחקני התקפה. הרבה יותר. על פי סטטיסטיקות של Opta, שחקני הגנה נוגעים 63 פעמים בכדור במהלך 90 דקות. קשרים נוגעים יותר, 73 פעמים, אבל חלוצים נוגעים רק 51 פעמים בכדור.

כדורגל הוא משחק שבו כולם תלויים ספירת טעויות אישיות עשויה להצביע על שחקן כזה או אחר כ"אשם" בספיגת שערים - כאשר ברוב השערים אין אשם אחד אלא רצף של טעויות או טעות קטנה שמובילה לטעות קריטית. עם זאת, קבוצות הגנה טובות הן אלו שנמנעות יחדיו מליצור מצב שבו טעות של שחקן אחד מביאה לקריסת כל המערך ההגנתי. בדיוק כמו קבוצות שיודעות לשמור טוב על הכדור - עושות זאת על ידי לחץ קולקטיבי נכון ויצירת זוויות נוחות למסירה עבור השחקן עם הכדור.

ובכל זאת, כאשר רוצים לבחון על פי הסטטיסטיקות איזה שחקן הגנה איכותי יותר, צריך להביא בחשבון את מספר הטעויות שעשה.

דויד לואיז. אלכס היה טוב יותר למרות שהוא קירח | צילום: אי פי איי

לואיז < אלכס

חברת איסוף וניתוח הנתונים Sportsmatrix אספה נתונים לגבי מספר טעויות שעשו שחקני הקבוצות בליגות הבכירות באירופה כדי להראות מי עושה הכי הרבה טעויות ומי עושה הכי מעט טעויות.

ב־Sportsmatrix בדקו איזה אחוז מהוות הטעויות מכלל הפעולות ההגנתיות של שחקן הגנה. יש "טעות הגנתית" שהיא כל פעולה הגנתית שהביאה למצב גרוע יותר עבור ההגנה - נאמר הרחקה לא טובה. ויש "טעות הגנתית קריטית", שהיא טעות שהביאה לקבוצה היריבה מצב הבקעה - נאמר מסירה אחורה לחלוץ היריבה.

על ידי איסוף הנתונים, אנחנו לומדים שצ'לסי עשתה אחלה עסקה כאשר מכרה את דויד לואיז לפריז סן ז'רמן, אף שזה אחראי לכך שהודחה על ידיו משמינית גמר ליגת האלופות. 20.7% מהפעולות ההגנתיות של לואיז ב־2013/14 היו טעויות ו־2.3% היו טעויות קריטיות. ישנם רק תשעה שחקני הגנה באירופה שעשו יותר טעויות ממנו.

כמו כן, אלכס, בלם פריז סן ז'רמן, היה הבלם שעשה הכי מעט טעויות באירופה בעונה שעברה. עזיבתו למילאן בקיץ בגלל הגעתו של לואיז עשויה ללמד למה פריז סן ז'רמן סופגת הרבה יותר העונה. בשנה שעברה הקבוצה ספגה בסך הכל 23 שערים והעונה כבר ספגה 27 שערים - שמונה משחקים לסיום העונה.

על פי אתר הסטטיסטיקות Whoscored, אלופת צרפת מתקשה העונה לשמור על יתרון ומתקשה לעצור יריבות מלהגיע למצבי הבקעה. אז כן, לואיז עם השיער הגדול שלו והגוף השרירי וההתנהגות החמודה הוא בלם מוכר יותר מאלכס, אך דווקא אלכס השקט, השמנמן והקירח בלם טוב יותר.

המספרים של אנדרסון וסאלי - על כך ששער נקי שווה יותר מכיבוש שערים - מקבלים הוכחה חיה בליגה הצרפתית של השנה שעברה. אז'קסיו ירדה בעונה שעברה לליגת המשנה בצרפת עם כמות הספיגות הגדולה ביותר בעיקר בגלל ששני הבלמים שלה היו בין שחקני ההגנה הכי "טועים" באירופה בעונה שעברה. 40% מהפעולות של שני הבלמים קלוד דילנה וגרנדי פרוצו הוגדרו כטעויות. מנגד, שחקני ההגנה של יובנטוס היו שחקני ההגנה שפחות מ־15% מהפעולות ההגנתיות שלהם היו טעויות - מה שמלמד מדוע הקבוצה האיטלקית זכתה באליפות בקלות בעונה שעברה.

ניתן ללמוד גם שפיל ג'ונס וכריס סמולינג ממנצ'סטר יונייטד הם בלמים שבקושי עושים טעויות (פחות מ־12% מהפעולות ההגנתיות הוגדרו כטעות) - מה שעשוי להסביר את האמון שנותן בהם המאמן לואי ואן חאל.

בין מרסלו לאלאבה

.

מרסלו, מגן ריאל מדריד, למשל, הוא בעייתי. הוא אולי כוח התקפי לא מבוטל אבל 21.1% מהפעולות ההגנתיות שלו היו טעויות ו־1.4% מפעולותיו ההגנתיות הן טעויות קריטיות. הוא אחד המגנים הכי פחות אמינים באירופה. דויד אלאבה, לעומת זאת, הוא יוצא מן הכלל. המגן של באיירן מינכן כמעט ולא עושה טעויות (רק שלושה מגנים באירופה עשו פחות טעויות ממנו), וזה מדהים בהתחשב בכך שהוא תמיד מצטרף להתקפת הקבוצה שלו ואף מהווה איום התקפי תמידי על היריבות של באיירן. דנטה, חברו לקבוצה, הוא גם כן אחד השחקנים שעושים הכי מעט טעויות - זאת למרות התדמית שלו כבלם בעייתי. רק 12.4% מהפעולות ההגנתיות שלו היו טעויות ורק 1.3% מהפעולות שלו היו טעויות קריטיות. זה שיעור טעויות נמוך יותר מזה של תיאגו סילבה מפריז סן ז'רמן, שנחשב לבלם הטוב בעולם.

גם מרסל שמלצר, מגנה השמאלי של דורטמונד, שלאורך השנים "מואשם" בכך שהוא מאבד ריכוז ברגעים קריטיים ועושה הרבה שטויות - הוא אחד המגנים הטובים באירופה. הוא עושה פחות טעויות (12.5% מהפעולות שלו) מאשר ריקרדו רודריגז מוולפסבורג, שבצדק נחשב לאחד המגנים השמאליים הטובים באירופה.

בכל מקרה, גם בישראל מודדים כיום בלמים ומגנים על פי מספר הפעולות ההגנתיות המוצלחות שלהם - חטיפות, תיקולים, הרחקות וחסימות - אבל כאמור, דווקא מדידה של פעולות שליליות - טעויות -- היא הקריטית ביותר לשחקני הגנה.