"יהיו השנה לפחות עשר רכישות של חברות ישראליות"

בחודשים האחרונים ניכרת התעוררות בעסקאות רכישה של חברות ישראליות — התעוררות שמביאה לכאן בנקים זרים שלא היו פעילים בארץ בעבר, כמו סטיפל בנק, שהחל בשיתוף פעולה עם לאומי פרטנרס. בתוך הגל הזה עולה השם סיטי יותר מבעבר. בנק ההשקעות מונה לאחרונה לבנק מלווה של שתי עסקאות גדולות: מכירת כלל ביטוח בעסקה המוערכת ביותר מחצי מיליארד דולר, ומכירת הקניונים של גזית ישראל בעסקה של כ־300 מיליון דולר. 

כמה עסקאות רכישה אתה מעריך שיהיו השנה?

"אני מעריך כי השנה יהיו לפחות עשר עסקאות רכישה של חברות ישראליות, ובסדרי גודל של 200 מיליון דולר ומעלה", אומר איתי מקוב, מנהל הבנקאות העסקית ובנקאות ההשקעות של סיטי בישראל, בראיון ל"כלכליסט".

וכמה חברות ישראליות אתה מעריך שיונפקו בנאסד"ק?

"חמש בערך".

קיבלתם מנדט למכירת כלל ביטוח. האם לדעתך תהיה עסקה?

"שוק הביטוח בישראל הוא שוק מעניין, ויש לי הרגשה שנראה שחקנים זרים מגיעים לפה בשנה־שנתיים הקרובות. מרבים לדבר על החולשות של המשק הישראלי, אבל אחת החוזקות שלו היא החיסכון הפנסיוני רחב ההיקף. 8 מיליון אנשים בישראל חוסכים הרבה יותר מ־8 מיליון אנשים ממוצעים באירופה, וניהול הנכסים הוא ללא ספק אחת האטרקציות בתחום הביטוח".

איך אתה רואה את העניין הסיני בשוק הזה?

"הסינים נמצאים בעיצומה של מגמת יציאה החוצה ורכישות בכל התחומים. הם מוכנים לבחון בישראל כל דבר, ויכולים לרכוש כאן כל חברה. ראינו בעסקת הרכישה של תנובה שהם מוכנים לבחון גם תחום שהוא מקומי כל כך כמו מזון. מספר התושבים בסין גדול פי 150 מזה שבישראל, כך שמבחינתם רכישת חברה בישראל היא סוג של ניסוי, ואם הוא יצליח, הם יוכלו למנף אותו בשוק הסיני ובשוק הגלובלי".

הסינים מתעניינים גם בבנקים?

"בנק ישראל רוצה שרק בנקים ירכשו בנקים בישראל, ולא קבוצות או משקיעים. אני חושב שהעובדה שלא היו בשנים האחרונות רוכשים בארץ לבנקים היא עניין של מגמה. מה שבעלים יכול לעשות בבנק בישראל הוא מוגבל מאוד, אבל בהחלט היה מעניין מאוד אם בנק סיני היה רוכש 100% מבנק ישראלי והופך אותו לחלק מהפעילות שלו".

למה אנשים כמו חיים כצמן מוכרים את עסקיהם בארץ, ומה היתרון של פורטפוליו כמו זה של גזית גלוב?

"ערכו של כל נדל"ן מניב איכותי בארץ נמצא בעלייה, הודות לכלכלה החזקה ולריבית שנמצאת בנקודה הנמוכה אי פעם. אם מסתכלים על הערך של הנכסים בספרים לעומת הריביות, אז חברות הקניונים הגדולות הן אולי המקום האטרקטיבי ביותר בעולם לנדל"ן מניב. כשאתה קונה משרדים או מרכזי קניות, השכירות היא פונקציה של כלכלה חזקה. החוב שאתה מגייס כנגד הנכסים הוא פונצקיה של הריבית הנמוכה. וכרגע זה נראה טוב גם במובן הריבית וגם במובן הכלכלה".

איתי מקוב | צילום: אוראל כהן

המשק הישראלי

מבחינת מספר עובדים, סיטי הוא אחד הבנקים הזרים הפעילים בארץ, עם 230 איש, 100 מהם בבנק והיתר במרכז הפיתוח הטכנולוגי של סיטי בקריית עתידים. פעילות הבנקאות של הקבוצה בישראל מתחלקת לבנקאות פרטית ובנקאות להשקעות, ובשמונה השנים האחרונות מוביל מקוב, שהוא בנו של מנכ"ל טבע בעבר ישראל מקוב, את הבנקאות העסקית והבנקאות להשקעות.

כבנק גלובלי, אתם יכולים לאמת את התחושה שיש האטה בהיקפי האשראי העסקי במשק?

"ממש לא. אנחנו מתרכזים בחברות בינוניות וגדולות שפניהן החוצה, ויש להן בדרך כלל יכולת לקבל אשראי גם בשוק הישראלי וגם בגלובלי. הרבה מהן נהנות כרגע מנזילות מספקת, והן אינן זקוקות לאשראי לפעילות השוטפת. הן יצטרכו אשראי רק אם יעשו רכישות".

יש דיבורים על האטה וזליגה למיתון. איך אתה רואה את הפעילות במשק?

"העבודה שלנו היא בעיקר מול חברות יצואניות, והן הרבה יותר מוטרדות מהפיחות ביורו ומהיצוא לאירופה ולא מהביקושים במשק הישראלי. לא ראיתי בשנים האחרונות משקיעים זרים רבים שנכנסים לעסקים שאינם מוטי יצוא, ולגבי אלה הרגולציה לא רלבנטית".

"מובילאיי - אחת בדור"

סיטי היה אחד החתמים בהנפקה של החברה הישראלית שפיתחה מערכת למניעת תאונות ברכב, מובילאיי, שגייסה 890 מיליון דולר ביולי 2014 בבורסת ניו יורק, לפי שווי חברה של 5.3 מיליארד דולר.

"מובילאיי היא חברה של אחת בדור — חברה ייחודית עם פוזיציה יוצאת דופן בשוק והנהלה עם חזון שעובדת על הפיתוח כבר 15 שנה. שום דבר בה לא מפתיע, כי היא כל כך יוצאת דופן".

הכניסה של סטיפל בנק מגבירה את התחרות בתחום שלך?

"לא חושב שיש שינוי גדול בתחרות. בשונה מכדורגל, החוכמה היא להיות במקום לאורך זמן. בכדורגל אתה לוקח אליפות או לא. פה אם אתה בטופ פייב מספיק שנים, זה מה שחשוב. זה שמגיע שחקן זה או אחר, אנחנו מאחלים לו בהצלחה. יש להם שותף דומיננטי, ואם דברים יסתדרו ביניהם, הם יהיו פה הרבה שנים".

למה הבורסה בת"א לא מצליחה לחדור לתחום הטכנולוגיה?

"חברות רוצות, באופן טבעי, להיסחר באותה בורסה שבה המתחרים נסחרים, ובמקרה זה נאסד"ק. יש שם עומק משקיעים משמעותי יותר והבנה טובה יותר של החברות שלהם. לכן בעתיד הנראה לעין ימשיכו חברות הטכנולוגיה להסתכל על נאסד"ק כעל הבורסה העיקרית".

עצירת העסקה בין כיל לפוטאש היתה טעות?

"אני לא יודע אם עצרו אותה. אני חושב שבעיקרון המדינה צריכה לאפשר קנייה ומכירה של נכסים בצורה חופשית, כל עוד זה לא פוגע באזרחים. זה נכון גם לבנקים, גם לחברות גז וגם לחברות שכורות משאבי טבע במדינה. אם הבעלות היא בידי גורם אחר, זה משנה את הערך עבור אזרחי המדינה? אני לא בטוח. לאזרחי ישראל טוב שיכרו פה משאבים, שימכרו אותם בחו"ל ושלעובדים תהיה עבודה. זה משנה מי הבעלים של החברה? הרבה פחות".

מה היעדים שלכם ב־2015?

"להמשיך להגדיל את הפעילות. לסיטי יש היום כ־230 עובדים בישראל, ואם נוכל להגדיל את הפעילות גם בתחום הבנקאי וגם בפיתוח אפליקציות ותוכנות לסיטי הגלובלית — דיינו".

למה אתם לא נכנסים לתחום הבנקאות הקמעונאית?

"יש פה מספיק בנקים. השוק רווי, ויש מספיק שירותים בנקאיים לציבור. בלי קשר לישראל, הבנקאות הופכת לאלקטרונית יותר. יכול להיות שבשנים הקרובות ייכנסו עוד שחקנים לשוק הבנקאות הקמעונאית בישראל, אבל הם לא יצטרכו סניפים".

ויתרו על הפרטת תעש

הבנקים בישראל נמצאים כבר שנים בקו האש מבחינת העמלות שהם גובים, אך מקוב לא בטוח שהביקורת צודקת. "אני כלל לא בטוח שבישראל יקר יותר להחזיק חשבון בנק. אני בטוח שיש שירותים שזולים באופן משמעותי בבנקים בארץ לעומת בנקים בחו"ל".

יש לכם עניין בהפרטה של החברות הממשלתיות? תעש למשל?

"אנחנו מייעצים לעתים לממשלות בהפרטות, וזה תלוי בדרך ההפרטה ובמחיר, אבל בחרנו שלא להתמודד על הפרטת תע"ש.

מה דעתך על סקירת HSBC, שטענה כי בנק ישראל יבצע הרחבה כמותית?

"אני לא קורא את הסקירות שמפרסם בנק HSBC".