שביתת הפרקליטים כבר עלתה למדינה לפחות 200 מיליון שקל

שביתת הפרקליטים נגד נציבות הביקורת על הפרקליטות מתחילה לגבות מחירים. לכאורה, מדובר במאות מיליוני שקלים בפסקי דין שניתנו נגד המדינה בהיעדר הגנה. בשני מקרים המדינה כבר ביקשה, בהסכמת הצד השני, את ביטול פסקי הדין ובמקרה השלישי, של בוסטון סיינטיפיק, היא צפויה לעשות זאת. ההערכה היא שפסקי הדין יבוטלו בסופו של דבר, כדי שלא להעמיס על כיסו של הציבור הוצאות שהוא לא אמור לשאת בהם, במיוחד במקרים שכתב ההגנה לא נמסר עקב רשלנות, אלא בשל שביתה. נימוק נוסף הוא לא להעשיר בעלי דין בסכומי עתק בגלל מחדל של הצד השני.

מקרה אחד הוא סכסוך מס בין רשות המסים לבין ענקית התרופות הבינלאומית בוסטון סיינטיפיק. סכסוך שקדם לו פירוק השותפות בין בוסטון לחברת מדינול שהסתיים בפשרה לפיה שילמה בוסטון למדינול 750 מיליון שקל תמורת 22% מהמניות שהוחזרו למדינול. רשות המסים טענה שבוסטון הרוויחה 226 מיליון דולר מהעסקה, שהמס עליהם מוערך ב־405 מיליון שקל. בוסטון ערערה על קביעה זו והרשות הביעה נכונות לסגת לסכום של 104 מיליון דולר.

באפריל 2014 הגישה בוסטון תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לחייב את רשות המסים לבטל את קביעתה לפיה הרוויחה בעיסקה 226 מיליון דולר. בתביעתה היא חזרה על עמדת המדינה להטיל עליה שומה בגין רווח העומד על 104 מיליון דולר.

הילה גרסטל | צילום: אריאל בשור

המדינה ביקשה לדחות את המועד להגשת כתב הגנה ובתחילת מרץ הודיעה כי נוכח סכסוך הפרקליטים לא תגיש כתב הגנה. השופט מגן אלטוביה החליט לתת פסק דין בהיעדר הגנה והגביל את המדינה לטעון עד לרווח של 104 מיליון דולר, שהמס עליהם הוא כ־200 מיליון שקל.

במקביל פסק בית משפט השלום בירושלים, בשני תיקים שונים, הוצאות המסתכמות בכ־4 מיליון שקל נגד המדינה. זאת, לאחר שפרקליטות מחוז ירושלים לא הגישה כתבי הגנה בגלל השביתה. שני המקרים הם סכסוכי קרקעות שבהם נתבעו בין השאר רשויות המדינה, ובשניהם היה זה השופט גד ארנברג שהטיל על המדינה את ההוצאות העונשיות.

צעדי המחאה של ועד הפרקליטים בראשות עו"ד לימור פלד מכוונים  נגד נציבות הביקורת על הפרקליטות, שהוקמה לפני כשנה. הפרקליטים מוחים על ההחלטה לקיים ביקורת פרטנית־אישית. לשיטתם, יש להסתפק בביקורת מערכתית וממילא הפרקליטים כפופים כבר למגוון של מנגנוני ביקורת: בתי המשפט, נציבות שירות המדינה, ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין.

הצעד הראשון של המחאה היה שלא לשתף פעולה עם הנציבה השופטת בדימוס הילה גרסטל. הצעד השני, הנוגע לענייננו, הוא דרישת הפרקליטים שפרקליטי המחוזות יחתמו על כל מסמך שיוצא מתחת ידם, בנימוק שכך תהיה ביקורת בזמן אמת.