נומד רוכשת את חברת איגלו פודז ב-2.6 מיליארד יורו

נומד, השלד הבורסאי שהונפק בלונדון למטרת רכישת חברה, רוכש את איגלו פודז ב-2.6 מיליארד יורו.

נומד חיפשה חברה ישראלית להשקעה במקור, אולם בסופו של דבר היא בחרה לרכוש את חברת המזון הקפוא איגלו פודז. הכנסותיה של איגלו הסתכמו ב-1.5 מיליארד יורו והרווח התפעולי התזרימי שלה עמד על 306 מיליון יורו. שם החברה ישונה לנומאד פודז. 

נומד הונפקה בלונדון והיא מובלת על ידי נועם גוטסמן ומרטין פרנקלין. שני אנשי העסקים הובילו בעבר SPAC (חברות מדף שמגייסות למטרת רכישה עתידית) שרכש את פעילותה של ברגר קינג העולמית ואת חברת הטכנולוגיה מקדורמיד.

גוטסמן, שנולד ב־1963 בישראל, הוא בנו של נשיא מוזיאון ישראל דב גוטסמן, והחל את דרכו כמנהל השקעות בגולדמן זאקס בלונדון. ב־1995 הוא עזב את תפקידו, ועם שני שותפים הקים את ענקית קרנות הגידור GLG. הקרן היתה השלישית בגודלה באירופה לפני שהיא נרכשה ב־2010 על ידי חברת ניהול ההשקעות מאן תמורת 1.6 מיליארד דולר, כאשר באותה תקופה הקרן ניהלה 26 מיליארד דולר.

ב־2012 עבר גוטסמן מתפקיד מנכ"ל GLG לתפקיד יו"ר הקרן. מעבר לכך, גוטסמן הוא אחד מאספני האמנות הגדולים בעולם ודורג ברשימת 50 קוני האמנות המשמעותיים בארה"ב על ידי "הניו יורק טיימס". בת זוגו של גוטסמן היא לוסי לו, אחרי שהתגרש מאשתו ואם ארבעת ילדיו.

שותפו של גוטסמן להקמת נומד, מרטין פרנקלין, הוא יהודי בריטי שהיגר לניו יורק כשהיה בבית הספר היסודי. פרנקלין הוא דמות אנונימית בתעשיית שוק ההון המקומית הישראלית. אך עובדה זו עתידה להשתנות, בעקבות תכנונו לבצע השקעה עצומה בחברה ישראלית ובעקבות בניית דירה בימים אלה בפינת הרחובות רוטשילד ואלנבי בתל אביב, איתות לכוונתו להיות נוכח פה יותר.

SPAC היא חברת רכישה למטרה לתכלית מיוחדת, מעין שלד בורסאי שמונפק ומחפש ליצוק לתוכו פעילות. בשונה מחברות רגילות, שמגיעות להנפקה ציבורית עם פעילות עסקית ברורה, הרי שחברות ספאק קודם כל מגייסות הון מהציבור באמצעות הנפקת מניות, ואחר כך מחפשות יעד לרכישה לפי הגדרות שנקבעו בתשקיף (למשל, חברה הפועלת בישראל, או חברה שמתמחה בתחומי הטכנולוגיה והביטחון). התשקיף מקציב לחברת הספאק מספר חודשים לחתימה על הסכם רכישה ועוד שישה חודשים להשלמתו, כאשר השלב הקשה ביותר הוא קבלת האישור לעסקה באסיפת בעלי המניות של הספאק. במשך כל התקופה מופקד סכום הגיוס אצל נאמן, שאחראי על החזרת הכסף למשקיעים אם הרכישה לא יוצאת אל הפועל.

רשימה מכובדת של מנהלים ישראלים ניצלה בשנים 2005–2007 את תקופת הכסף החופשי, והצליחה לגייס בארצות הברית כמעט חצי מיליארד דולר להשקעות ברכישת חברות. מנהלים אלו קפצו על עגלת ההנפקות ששטפה את שוק ההון האמריקאי, והקימו חברות ללא פעילות המכונות בארה"ב "ספאק" (SPAC - ראשי תיבות של חברת רכישה לתכלית מיוחדת). כל חברה הצליחה לגייס עשרות ואף מאות מיליוני דולרים, כאשר הגיוס כולו התבסס על הרזומה העשיר והניסיון הרב שצברו המנהלים לאורך השנים, אך בסופו של דבר מרבית החברות לא הצליחו לבצע רכישה.