אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התקציב לשילוב אתיופים קוצץ ב־90% והם נותרו עניים צילום: ירון ברנר

התקציב לשילוב אתיופים קוצץ ב־90% והם נותרו עניים

כיום פועלת תוכנית לאומית אחת בלבד לשילוב אתיופים בתקציב מצחיק 3 מיליון שקל, ומתמקדת באזורים שאינם מזוהים עם הקהילה. תוכנית קודמת משנת 2011 נכשלה, והמספרים מלמדים על תת־תעסוקה, השכלה וכושר השתכרות

05.05.2015, 06:56 | מיקי פלד

מלבד ההאשמות על אלימות וגזענות, 135 אלף בני העדה האתיופית, המהווים 1.5% מהאוכלוסייה, גם סובלים מצורות שונות של אפליה. 30 שנה לאחר גל העלייה הראשון במבצע משה, האוכלוסייה האתיופית עדיין לא השתלבה באופן מלא בחברה.

קראו עוד בכלכליסט

לדוגמה, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־2013, משפחה ממוצעת של יוצאי אתיופיה הכניסה כ־11 אלף שקל בחודש (בשכר וקצבאות שונות), כ־6,000 שקל פחות ממשפחה ישראלית ממוצעת. בנוסף, על פי מחקר של מכון ברוקדייל, שכרם של יוצאי אתיופיה שאינם עולים חדשים עומד על כ־31 שקל לשעה בממוצע, לעומת 52 שקל לשעה בקרב כלל האוכלוסייה היהודית שאיננה עולים חדשים.

רק 9% מהחיילים האתיופים עוברים הכשרה מקצועית

מספרם של עולי אתיופיה ובני העדה הרשומים בלשכות הרווחה העירוניות עמד ב־2013 על 44,876, שהם כ־32%, פי שניים מבאוכלוסייה הכללית. כ־35% מהמשפחות ממוצא אתיופי מתחת לקו העוני, לעומת 20% מכלל המשפחות בישראל.

גם בתחום החינוך קיים הבדל משמעותי. תלמידי כיתות ה' יוצאי אתיופיה קיבלו את הציון הנמוך ביותר בבחינת המיצ"ב שנערכה ב־2011, עם כ־20 נקודות פחות בעברית, מתמטיקה ואנגלית.

יוצאי אתיופיה מהווים את האחוז הנמוך ביותר מבחינת הזכאות לבגרות ביחס למספר התלמידים: 53% מהתלמידים ילידי אתיופיה היו זכאים לבגרות ב־2013, לעומת 75% אצל ילידי ישראל.

גם ביחס לטיב השירות הצבאי ישנם הבדלים בולטים. רק 9% מהחיילים יוצאי אתיופיה עברו קורס הכשרה או קורס מקצועי כלשהו בצה"ל, מחצית מקרב כלל החיילים. גם את קורסי הפיקוד עוברים רק 6% מהחיילים ממוצא אתיופי, שוב מחצית מכלל החיילים.

הפגנת האתיופים בכיכר רבין, צילום: ירון ברנר הפגנת האתיופים בכיכר רבין | צילום: ירון ברנר הפגנת האתיופים בכיכר רבין, צילום: ירון ברנר

52% מהחיילים שנכלאו ב־2010 (השנה האחרונה שעליה יש נתונים זמינים) היו ממוצא אתיופי. שיעור הנפקדות והעריקות בקרב אוכלוסייה זו היה גבוה פי שלושה מבכלל צה"ל.

הממשלה גיבשה תוכנית, אך בפועל לא הרבה קרה

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם ב־2013 דו"ח העומד על כישלונה של תוכנית ממשלתית מ־2001 לשילובם של עולי אתיופיה ויוצאי העדה בחברה. הפרויקט הלאומי אמור היה להכיל תקציב של יותר מ־2 מיליארד שקל על פני תשע שנים ולכלול פעילויות חינוך, תוכניות רווחה, תעסוקה וסיוע בקליטה. אך לדברי המבקר, התקציב השנתי של החברה עמד על 22 מיליון שקל, כ־8% מהתוכנית המקורית.

במסגרת התוכנית הוקמה חברה לתועלת הציבור בשם "הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל", שהיתה אמורה לרכז את כל הפעילויות הללו תחת המשרד לקליטת עלייה ובשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית. בפועל, כל מה שהחברה הזו עשתה הוא לתפעל תוכניות חינוכיות עבור תלמידים יוצאי אתיופיה.

התוכנית היחידה שמפעיל משרד הרווחה עבור יוצאי אתיופיה פועלת היום בראשון לציון, רחובות ונתניה בלבד, אף שכשליש מיוצאי אתיופיה גרים בדרום הארץ. תקציב התוכנית הוא 3 מיליון שקל.

המשרד פיתח גם מודל אינטייק ייעודי ליוצאי אתיופיה, המגדיר נהלים לגבי אבחון בעיות במפגש הראשון בלשכת הרווחה. המודל כולל בין השאר עובדים סוציאליים דוברי אמהרית וטיגרית, אך כיום הוא פועל בקריית ביאליק ויקנעם בלבד, הרחק מחלק נכבד מהאוכלוסייה האתיופית.

בתחום החינוך הוקמה גם תוכנית תיגבור לבגרות, אך בפועל רק 40% מהתלמידים יוצאי אתיופיה השתתפו בה. רוב התקצוב למימוש תוכנית הבגרויות הסתמך על תרומות מפילנתרופים אמריקאים. עם זאת, התרומות פחתו מ־45 ל־15 מיליון שקל בשנה בעקבות המשבר הכלכלי של 2008. ממשלת ישראל החליטה שלא להגדיל במקביל את המימון שלה לתוכנית, ובכך ירד מספר התלמידים בעוד 32%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
אם עליתם ב-48 לא היו עושים לכם חשבון
חבל על הזמן הגיעו לישראל למדינה שיש הכל בשפע לא השנים 48 49 ו,50 שלא היה כלום כל מי שעלה השנים אלה לישראל מכל העמים נישק את אדמת ישראל לא משנה במה נהגו הגיעו כדי לבנות ולהתבנות התקדמו בעשר אצבעות מה הבעיה של העידה האתיופית מה אתם משווים את עצמכם ליולי רוסיה אלה הגיעו מלומדים עם תארים בהרבה תחומים וגם עבדו עבודות מזדמנות גם בנקיון והרבה אף אחד לא מנע בעדם לעבוד ולהתקדם יש לכם קידום בכל אשר פונים לא לכמה לתבוע על גזענוץ ולהאשים או לדאוג לפטר עובד שאתם מחליטים שהעךיב אתכם כדי לרצות את עצמיכם
עירית  |  02.11.19
11.
כתבה בעלת ניחוח גזעני
כותב המאמר מניח שללא חסדיה של המדינה, תקציביה ותוכניותיה, יוצאי אתיופיה אינם מסוגלים להשתלב בחברה בכוחות עצמם. זהו ביטוי של השקפת עולם פטרנליסטית ומתנשאת, אשר רואה באתיופים יצורים פאסיביים וחסרי יוזמה, אשר אינם מסוגלים לסייע לעצמם. למרבה הצער, כל אוכלוסית מהגרים חווה קשיים בדורות הראשונים במדינת היעד שלה. זה לוקח זמן ללמוד את השפה ואת התרבות החדשה, והדבר מתבטא ברמת ההשתכרות. אולם הפתרון לא יגיע בדמות עוד תוכנית חומש ממשלתית סטייל מפא"י, אלא רק מתוך הקהילה עצמה.
אורן  |  05.05.15
10.
ל-1 ו-5, אי אפשר להשוות.
רוב העולים מאתיופיה באו מאזורים כפריים. אם היית מראה להם ציור של בית הם לא היו יודעים לשייך את זה לבית, עדי כדי כך עמוק היה הפער בינם לבינינו. העולים מברית המועצות היו כולם בעלי השכלה מערבית, חלקם הגדול אקדמאים. יש פער תרבותי, זה נכון. מתן תנאים שווים לא יגשר עליו.
05.05.15
לכל התגובות