אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההסכם לחלוקת שוק הפטם בין קבלני הרבייה - קרטל בחסות הדין צילום: אביהו שפירא

ההסכם לחלוקת שוק הפטם בין קבלני הרבייה - קרטל בחסות הדין

מערכת האיזון בין האינטרסים של מגדלי הפטם לבין האינטרסים של הצרכנים אינה קיימת. תקציב מועצת הלול לשנת 2014 היה 126 מיליון שקל, היקף הייצור 5.5 מיליארד שקל בשנה כ-17% מכלל התפוקה החקלאית בישראל

05.05.2015, 16:01 | הדס גליקו

ההסכם לחלוקת שוק הפטם בין קבלני הרבייה הוא בגדר קרטל בחסות הדין כך עולה מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2015 שפורסם הבוקר. לדברי הדו"ח אמנם גם בתחום ביצי המאכל קיים קרטל בשל חלוקת שוק הביצים בין מגדלים שונים, ואולם בתחום זה קיימת מערכת לאיזון בין האינטרסים של המגדלים לבין האינטרסים של הצרכנים: הפיקוח על המחירים, דבר שאינו קיים בשוק הפטם.

קראו עוד בכלכליסט

מנתוני משרד האוצר עולה כי מאז יישום הסכם ענף הפטם בינואר 2012 ועד לאפריל 2014 עלו מחירי הפטם ב-25%, אך מדד המחירים לצרכן עלה באותה התקופה בכ-3% בלבד. המבקר קורא למשרד החקלאות ועל משרד הכלכלה לבחון דרכים שיבטיחו ששוק הפטם יתנהל מתוך איזון בין האינטרס של הצרכנים להבטיח תחרות שתביא לירידה במחירים ולעמידה בכלל הביקושים בשוק לבין הצורך להתחשב בצורכי המגדלים ולעודד את פעולתם.

תרנגולות בלול, צילום: שאטרסטוק תרנגולות בלול | צילום: שאטרסטוק תרנגולות בלול, צילום: שאטרסטוק

היקף הייצור השנתי של ענף הלול נאמד ב-5.5 מיליארד שקל, שהם כ-17% מהתפוקה החקלאית בארץ. העוף והביצים נחשבים בישראל מוצר יסוד, ומרבית האוכלוסייה צורכת אותם על בסיס יום-יומי. לצד הקרטל בשוק הפטם הממצאים שעלו בדו"ח זה מלמדים על מגוון ליקויים הקיימים בענף הלול. המבקר קורא הממשלה לפעול בדחיפות ליישום תוכנית השדרוג של הלולים, במגמה להביא להשגת כמה מטרות, ובהן: התייעלות הענף; שיפור מהותי באיכותם של המוצרים ובהגנה על בריאות הציבור; שיפור בריאותם של בעלי החיים ומניעת מטרדים וזיהומים; ושיפור מהותי של רווחת העופות.

תגובת משרד החקלאות בנוגע לקרטל בשוק הפטם הינה כי המחיר הריאלי לפטם, ירד לאורך השנים. לאורך תקופת זמן ארוכה מעל עשור, עליית מחירי הפטם הייתה נמוכה מעליית מדד מחירי המזון או מחירי מוצרים בפיקוח. בחמש השנים האחרונות חלה התמוטטות מחירים בענף הפטם, שהיוותה סיכון קיומי למגדלים והעוסקים בענף. על מנת לשמור על יציבות מחירים, תוך אבטחת אספקה סדירה של תוצרת לצרכן, הגיעו המגדלים, בסיוע המועצה לענף הלול, להסדר שעיקרו התאמת היקפי הייצור בהתאם לביקוש העונתי, כך שתמנע הקפצת המחירים לפני החגים, תוך הותרת חופש הייצור וגמישות בין יצרנים. בזכות ההסדר, עד לשנת 2014 המחיר חזר להיות ברמה דומה לזו שהיתה טרם התמוטטות המחירים בענף. מאז ועד היום נשמרה יציבות המחירים בענף, ואף חלה ירידה מתונה במחיר בחודשים האחרונים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות