אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השרה איילת באילת: מצטטת את ברק ומנופפת בפרידמן צילום: יאיר שגיא

השרה איילת באילת: מצטטת את ברק ומנופפת בפרידמן

שרת המשפטים הנכנסת גנבה את ההצגה בכנס באילת כשהשתמשה בתורת האיזונים של אהרן ברק כדי להציע איזון חדש לטובת הממשלה על חשבון מערכת המשפט. המארגנים התאמצו להימנע מתעמולה, אך התקשו בכך

19.05.2015, 08:27 | משה גורלי וזוהר שחר לוי
שרת המשפטים איילת שקד ציטטה את נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, אבל דיברה בלשונו של פרופ' דניאל פרידמן. אתמול בכנס הלשכה באילת חשפה שקד את האסטרטגיה שלה כלפי מערכת המשפט: היא תתבסס על אסכולת האיזונים שטבע ברק, אבל תוצאת האיזון - במשיכת החבל שבין שלוש הרשויות - תיטה לכיוון הרשויות המבצעת והמחוקקת. העיקרון לקוח מהג'ודו: להכריע את היריב בעזרת משקלו שלו. להפיל את האקטיביזם של ברק בעזרת תורת האיזונים של אותו ברק. הרשויות המבצעת והמחוקקת, לפי שקד, מבטאות את "רצון העם", לא פחות ואפילו יותר מהרשות השופטת. אם את תורת האיזונים היא הביאה מברק, את עליונותם של הרשות המחוקקת ורצון העם גזרה השרה מדוד בן־גוריון והלל הזקן, מתחרים ראויים בהחלט. שקד דיברה על צורך לחתור ל"הפרדת רשויות אמיתית", ולמעשה טענה שהפרדה אמיתית אינה קיימת היום, ולמה? כי מערכת המשפט שיבשה וסירסה אותה.

קראו עוד בכלכליסט

ולכך התכוונה שקד כשתקפה את ההבחנה בין מבקרי המערכת לתומכיה המושווית למאבק בין "בני החושך" (מבקרים) ל"בני האור" (תומכים). "אני כופרת בחלוקה זו", אמרה שקד, וקראה לשיח "נטול עריצות מחשבתית" שמבוסס על "דיאלוג ואוזן כרויה". משמעות הדברים, אם נתרגם אותם למעשים, טמונה בשלושה מהלכים גדולים שבהם תומכת שקד: הגברת משקל הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים; הגברת יכולתה של הכנסת להתגבר על פסיקת בג"ץ; פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והפרדה בין התביעה הפלילית לבין הייעוץ המשפטי לממשלה. כולם רעיונות ששר המשפטים לשעבר פרידמן לא הצליח להעביר, כולם רעיונות של "בני החושך", אף על פי שחלקם מקובלים גם בקרב "בני האור". ברק למשל, תמך בזמנו בסמכות הכנסת להעביר חוק "עוקף בג"ץ", אבל התנה זאת בתמיכת 70 ח"כים. פרידמן לעומתו סבר שדי ב־61. בקואליציה הנוכחית אין לשקד ברירה אלא לתמוך במספר של פרידמן. ואם ניקח ברצינות את הצהרותיו של שר האוצר משה כחלון, גם 61 לא תמיד יהיו.

הזדמנות לניכוי

מספר הנרשמים לכנס שבר שיא, למרות היעדרות השופטים. מה אפשר ללמוד מזה? או שהשופטים אטרקטיביים פחות משנדמה, או שההזדמנות לנכות הוצאה מוכרת במס הכנסה אטרקטיבית לא פחות מהזדמנות לשמוע שופטים ולהתחכך בהם.

השופטים הסבירו שלא החרם מנע מהם להגיע לאילת אלא הסמיכות לבחירות ללשכת עורכי הדין. הסבר זה יעמוד למבחן בכנס המחוזות הבא. נשיא הכנס עו"ד זאכי כמאל סיים את נאומו בקריאה נרגשת ל"שלום בתוכנו". האם התכוון לשלום בין ראש הלשכה דורון ברזילי לראש מחוז תל אביב אפי נוה? קשה להאמין שכיוון ליעד רחוק ובלתי אפשרי זה.

המארגנים ניסו למלא את הוואקום של היעדר השופטים בתחליפים. שגריר ארה"ב דן שפירו והרב הראשי דוד לאו. כל אחד מהם מצא זווית משפטית לדבר עליה. שפירו דיבר על השופט היהודי אמריקאי הדגול לואי ברנדס, שהדגיש את זכויות האזרח מול החמדנות והשחיתות של החזקים. לאו דיבר על חיזוק ההלכה והמשפט העברי במשפט המדינה. הנה עוד ביטוי לצירוף המייחד את מדינת ישראל כ"יהודית דמוקרטית".

לחצו לצפייה
גלריית כלכליסט: (6 תמונות)

הבאזז של נוה

דורון ברזילי וברוך כצמן הדגישו שהם לא עושים כאן תעמולת בחירות, אבל נאומיהם לא היו חפים מכך. ברזילי התגאה במשוב שאפשר לעורכי הדין להיות "נספרים ולא שקופים".

מבחינת ברזילי, המשוב הוא ספינת הדגל שתותיר אותו בראשות הלשכה. סגנו כצמן, שרץ לראשות ועד מחוז תל אביב, מתנגד למשוב במתכונתו הנוכחית וסבור שיש להפעילו רק בהידברות ובהסכמה. אולם את חרם השופטים גינה בתקיפות: "החרם מחליש את המערכת ויש לבטלו לאלתר, חד וחלק. מצב שבו שופטים מגיעים רק לכנס המחוזות הוא בלתי נסבל והחרם הוא בלתי נסבל ואני קורא לבטלו".

אחת ההערכות ששמענו במחנה ברזילי היתה שבניגוד לבאזז השולט בשטח, הפסד לנוה עדיין אינו עובדה מוגמרת. "60% מהבוחרים עדיין לא החליטו", אמר אחד ממקורביו, "נכון שמבין ה־40% שהחליטו יש לנוה רוב, אבל גם לבוז'י היה רוב בסקרים".

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
מר גורלי, מה לא בסדר באסטרטגיה של שקד? הכל נכון ופרשת פישר דוד רק הוכיחה את זה
איילת שקד פועלת נכון! איילת שקד חושבת נכון! איילת שקד לא נגד בית המשפט בכלל ובטח שלא נגד בית המשפט העליון בפרט. היא נגד ההשתלטות העויינת שבית המשפט העליון עשה בתקופת ברק ולאחריה בייניש וטשטוש הקווים להפרדת רשויות. תפקיד מערכת המשפט הוא לשפוט! לומר האם זה חוקי או לא חוקי או האם התבצעה עברה על חוק יסוד או לא. ערכאות נמוכות יותר האם בוצעה עברה או לא ולתת את עונשה לפי החוק. תפקידה של הרשות השופטת הוא לא לחוקק חוקים! לא למנוע מבית המחוקקים לחוקק חוקים ובוודאי לא למנוע מהרשות המבצעת לבצע את החוקים. הכנסת תחוקק חוקים, יהיו שיחשבו שהחוק לא חוקי, יתכבדו ויפנו לבג"צ. הוא יחליט אם יש פגיעה והאם החוק נחקק בצורה חוקית או לא. חוקק באופן חוקי, כמובן שיעבור לרשות המבצעת לביצועו. לא חוקק באופן חוקי, יפסול בג"צ את החוק, אבל לא יקבע לרשות המחוקקקת איך לחוקק את החוק ולא יחוקק חוק של עצמו מעצם הפסיקה על ביטול החוק כשהוא לא חוקי. אהרון ברק השתלט על העניין הזה, קבע חוקים, ביטל חוקים, חוקק חוקים, קבע מדיניות ביצוע וכו'. ומה לעשות ששופט בית משפט, מכובדים ככול שיהיו הם רק בשר דם עם כל מה שמשתמע מכך (ראה פרשת רונאל פישר ורות דוד שגם שם יש מספר שופטים מעורבים ואתה בטח יודע את זה) ולכן שכל אחד יבצע את תפקידו. שהרשות המחוקקת תחוקק חוקים, שהרשות השופטת תאשר חוקייתם או תבטל אותם בלבד ובמידה והחוק אושר שהרשות המבצעת תדאג לביוצע החוק. די כבר להיות יפיי נפש... אף אחד לא רוצה לפגוע במעמד מערכת המשפט, אלא להחזיר אותה לגודלה הטבעי ותפקידה המקורי ולא כפי שהיא היום. זה הכל. פרידמן ראה את הנולד כבר לפני עשור, הם נלחמו בו מלחמת עולם, אבל היום כולם מבינים שאין מנוס אלא להחזיר את בית המשפט לגודלו הטבעי כי הוא הפך למפלצת מסוכנת!!!
אני , תל אביב  |  20.05.15
2.
אין כוונתה של איילת שקד לפגוע בעליון, אלא להחזיר לכנסת את ריבונותה על החוק
כמובן, שיהיה צורך לחוקק חוקה ולמנות במש"פ לחוקה. אבל עד אז, יש להגביל את יכולתו של העליון להתערב בחוקים שהם מדיניות ואין בהם פגיעה ממשית בזכויות אדם אזרחי המדינה (מטבע הדברים, "עניי עירך קודמים"). חובה לשנות את מבנה הועדה למינוי שופטים. אנו המדינה היחידה בעולם שבועדה למינוי שופטים יושבים שופטים (חבר מביא חבר). אח"כ שומעים אמירות כמו "...העליון הוא ביתי..."). די אם יהיו 2 שופטים יועצים לועדה. היתר, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ועו"ד. צריכה להיות מגבלות מסויימות על חברי הועדה ובין היתר, הם לא יוכלו לעולם לעמיד את עצמם לבחירה לשופטים. אם כחלון יתנגד להנ"ל, פירושו של דבר שהוא אינו ראוי להיות ח"כ, כי הוא בורח מאחריות ואינו רואה בבית המחוקקים כנבחרי העם, אלא כשלוחי העם וכמי שיש מעליהם שולטים בני בשר ודם, שנבחרו מטעם עצמם.
YZ  |  19.05.15