עוד לא שברו את הצלחות: אירופה לוחצת על יוון לחזור לשולחן המו"מ

בכירים באיחוד האירופי לוחצים על יוון לחזור לשוולחן המשא ומתן, זאת לאחר שאתמול התפוצצו השיחות בין יוון לנושיה, מה שהביא לתגובה דרמטית של שוק ההון. הבורסה באתונה רשמה ירידה של 4.7% בתום יום המסחר לאחר שבתחילתו היא נפלה ב־6%.

נשיא הבנק האירופי המרכזי מריו דראגי חתם הערב את נאומו בפני הפרלמנט האירופי בבריסל בקריאה "להשיג הסכם בקרוב מאוד" בין יוון לבין נושיה. קריאתו של דראגי הגיעה לאחר שהשיחות בין הצדדים צברו מומנטום שלילי עם התקרבות הדדליין שנקבע בסוף החודש.

 

המשבר במשא ומתן הביא להקצנת ההתבטאויות הן של היוונים והן של נציגי הטרויקה – קרן המטבע הבינלאומית, הבנק המרכזי האירופי והנציבות האירופית – שהאשימו זה את זה במבוי הסתום.

ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס הכריז כי יוון "תמתין בסבלנות עד שהנושים ירדו לקרקע המציאות". שר החוץ היווני יאניס ורופאקיס אמר בראיון לתחנת הרדיו סטוקוקינו כי פיצוץ השיחות ביום ראשון, לאחר 45 דקות בלבד של דיונים, היה "רגע של התבהרות שבו אמרנו 'עד כאן'. כעת האירופים צריכים לקבל את ההחלטות".

האירופים, מנגד, היו מאופקים מעט יותר, אך עוקצניים לא פחות באמירותיהם. דוברת הנציבות האירופית, אניקה בריידהרדט, אמרה שההצעה שהוגשה ליוונים ה"עונה על הצרכים של העם היווני, הממשלה היוונית ו-18 החברות האחרות בגוש היורו".

העיתון היווני קתרימריני פרסם אתמול את הצעת הפשרה היוונית מיום ראשון. לפי המסמך היוונים הסכימו ליעדים התקציביים שהציבו הנושים לשנה הנוכחית ולשנה הבאה, זאת אחרי שבועות ארוכים של סירוב. עם זאת, הנושים טענו ככל הנראה שהאמצעים שהיוונים הציגו כדי לעמוד ביעדים אינם ריאליים. בין היתר, כדי להשיג עודף תקציבי ראשוני – הכנסות הממשלה בהפחתת ההוצאות מבלי לשקלל את תשלומי הריבית על החוב הלאומי – בגובה 1% מהתמ"ג השנה ו־2% בשנה הבאה, הציעו היוונים לחסוך 700 מיליון יורו בהוצאות באמצעות הגברת המאבק בהעלמות מס ובהברחות סחורות. האירופים, כאמור, סברו כי ההתחייבות הזו מופרכת ואינה מהווה בסיס להסכם בר־קיימא.

כאמור, ברקע המשבר בשיחות בין היוונים לבין נושיהם, הגיע נשיא הבנק המרכזי האירופי דראגי לנאום בפני הפרלמנט האירופי בבריסל.

דיון החירום שכינסה ממשלת יוון באתונה היום בצהריים תרם גם הוא למקדם הפחד, שהחל לעלות כבר בסוף השבוע, לאחר שפקידים בכירים באיחוד האירופי נועדו לראשונה במטרה לבחון תרחישים ליציאה של יוון מגוש היורו. קצב משיכת הפקדונות מהבנקים היווניים התגבר והגיע לממדים מדאיגים, גם אם עדיין קטסטרופליים. לפי הערכות שונות, אתמול משכו היוונים 400 מיליון יורו מהבנקים במדינה. לשם השוואה, בחודש אפריל הגיע קצב המשיכות היומי מהבנקים ביוון ל־163 מיליון יורו.

 

נקודת הרתיחה הקרובה במשבר היווני צפויה להגיע ביום חמישי השבוע, עם פגישת שרי האוצר של גוש היורו, ה"יורוגרופ", בלוקסמבורג. נשיא המועצה האירופית דונלד טוסק אמר בשבוע שעבר כי הפגישה הזו עשויה לסמן את "סוף המשחק" עבור יוון. טוסק אמר את הדברים לאחר פגישה עם ראש ממשלת יוון ציפרס.

 

   

אף אחד לא רוצה באמת להוציא את יוון מגוש היורו

למרות צחצוחי החרבות המילוליים, נראה כי שני הצדדים אינם מעוניינים למצות את כל הכלים שברשותם כבר החודש וכי התרחיש הסביר ביותר הוא הארכה נוספת של חבילת החילוץ היוונית, שתעניק 9 חודשים נוספים למשא ומתן. הארכה כזו, השלישית במספר שתקבל יוון, תאפשר לממשלה באתונה לקבל בטפטופים את 7.2 מיליארד היורו שנותרו בחבילת החילוץ שלה, זאת בהתאם ליישום רפורמות שעליהם היא הסכימה עם הטרויקה.

אפשרות אחרת וסבירה הרבה פחות היא התקפלות של הטרויקה וקבלת הדרישה היוונית להסדר חוב בתמורה לרפורמות. בהתחשב בתמרונים שהנושים כבר הסכימו לבצע בחוב היווני, בין היתר מתיחה של חלקו ל־30 שנה ומחזור שלו, נראה שוויתור נוסף מצידם אינו בא בחשבון.

שתי האפשרויות הבעייתיות ביותר הן חדלות פירעון יוונית ויציאה של יוון מגוש היורו. שר האוצר היווני ורופאקיס הבהיר כי זוהי אפשרות ש"אינה מתקבלת על הדעת" וגם האירופים הודיעו כי הם מעוניינים בהישארות של יוון באיחוד המוניטרי. במקרה של חדלות פירעון, תיאלץ ממשלת יוון להטיל מגבלות הון על הבנקים, שיעמדו בסכנת התמוטטות. תרחיש כזה יטלטל מטבע הדברים את השווקים לא רק ביוון, אלא גם מחוצה לה. יציאה של יוון מגוש היורו ואימוץ מחדש של הדרכמה יאפשר עלול ליצור תגובת שרשרת שבה ישקלו גם כלכלות אחרות בגוש את האפשרות הזו, מה שבסופו של דבר עלול להעמיד בסכנה את קיומו.

במקביל, הפלגים השמאליים יותר במפלגת השלטון היוונית סיריזה קוראים לממשלה לאמץ את המודל האיסלנדי לחדלות פירעון, ולהפסיק לאלתר את השיחות עם הנושים. המתווה האיסלנדי, שיושם במדינת האי הצפונית ב־2008, כלל הלאמה של הבנקים המקומיים, הטלת מגבלות על ההון והקמת "בנק רע" שאליו הפנתה המדינה את כל החובות הרעילים שבבנקים. המהלך אפשר לממשלה ברייקאוויק לבנות מחדש את מערכת הבנקאות המקומית, אם כי במחיר של הברחת המשקיעים הזרים. רק בשבוע שעבר הסירה הממשלה האיסלנדית את הגבלות ההון על הבנקים, לאחר שהייתה בטוחה שכלכלת המדינה התייצבה. הצלחת המהלך האיסלנדי שנויה במחלוקת והשלכות יישומו ביוון אינן ברורות.