בנק ישראל: בתקציב 2016 יהיה צורך לבצע קיצוץ של 10 מיליארד שקל

גזירות התקציב החדשות כבר בדרך. בשנת 2016 תהיה רמת ההוצאות הצפויה של הממשלה גבוהה בכ- 10 מיליארד שקל מתקרת ההוצאות שמתיר חוק התקציב. בנוסף לכך, הגירעון הצפוי בתקציב השנה הבאה, בהנחה שלא יבוצעו צעדים שיגדילו את הכנסות הממשלה, יסתכם בכ- 3.3% מהתוצר. גירעון צפוי זה גדול ביותר מ- 8 מיליארד שקל מיעד הגירעון הקבוע בחוק (2.5% מהתוצר). כתוצאה מכך תהיה הממשלה חייבת, בנוסף לקיצוץ הגדול בהוצאותיה, להטיל גם מסים נוספים בהיקף של כ- 8 מיליארד שקל, כדי לעמוד ביעד הגירעון. כך מעריכים כלכלני חטיבת המחקר של בנק ישראל בסקירה הפיסקלית התקופתית שלהם.

קרנית פלוג | צילום: עמית שעל

הסקירה הפיסקלית מצורפת לסקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים, שמפרסם היום (ד') הבנק. בסקירה הפיסקלית מנתחת חטיבת המחקר את ההתפתחות הצפויה של הוצאות הממשלה, הכנסותיה, הגירעון בתקציב המדינה והיחס בין החוב הציבורי לתוצר, על בסיס ההחלטות התקציביות שקיבלה הממשלה - ובכלל זה גם כולל ההחלטות שנכללות בקווי היסוד של הממשלה החדשה.

לדברי מחברי הסקירה הפיסקלית, חלק ניכר מהפער בין המצרפים התקציביים לבין יעדיהם משקף החלטות חדשות שקיבלה הממשלה בעת כינונה, מבלי שהצביעה במקביל על המקורות הכספיים למימונן. עוד הם מציינים כי בחינת ההתפתחויות הצפויות בשנים 2017 עד 2020 מלמדת כי ללא צעדים מתקנים, הגירעון צפוי בשנים אלה להתבסס ברמה של כ- 3.5% מהתוצר, והיחס בין החוב לתוצר יעלה עד סוף העשור לרמה של יותר מ- 70%. זאת בהנחה שהממשלה לא תקבל עד שנת 2020 החלטות חדשות הכרוכות בהגדלת הוצאותיה או בהקטנת הכנסותיה.

הקטע המעודד יותר בסקירה הפיסקלית של בנק ישראל הוא שבשנת התקציב הנוכחית, שבה פועלת כידוע הממשלה על בסיס תקציב המשך של הקצבה חודשית בשיעור 1/12 מתקציב השנה שעברה, צפוי הגירעון התקציבי להסתכם רק ב- 2.5%-2.8%, וההוצאות הממשלתיות צפויות להיות דומות לתקרת התקציב שקובע הכלל הפיסקלי.