המעופפים הנועזים: הכירו את האופנוע המרחף

על פניו זה נשמע כמו רעיון גאוני. כלי רכב שטס נמוך יוכל לאתר מארבים, לשנע תחמושת ואספקה ולפנות פצועים במהירות. האופנוע המעופף יוכל לפעול באופן אוטונומי או להישלט בידי רוכב אנושי, ואמור להיות זול ושקט ממסוק וקשה יותר לזיהוי במכ"מ - מה שיגדיל את סיכויי ההישרדות שלו בשדה הקרב.

עם זאת, בפני האופנוע העתידני תעמוד רשימה ארוכה של אתגרים. אופנוע מעופף בולט יותר בשדה הקרב מכלי רכב נוסע; הוא יתקשה לעקוף מכשולים דוגמת בניינים; ואולי הגרוע מכל - קשה מאוד למגן אופנוע כזה בלי להכביד עליו מאוד - מה שימנע ממנו מלעוף. המשמעות היא שרוכב אנושי יהיה חשוף גם לאש אויב וגם לסכנת התרסקות לאחר פגיעה.

האופנוע המעופף במבחן שטח

קצת מוזר שהפיתוח הזה קיים, בהתחשב בעובדה שבעבר ניסו צבאות שונים לפתח כלים כאלה ואף הצליחו - ואז נזכר איזה גנרל שבעצם כלי טיס כזה בולט בשדה הקרב כמו מגדלור באפלה והפרויקט נגנז.

הפלטפורמה המעופפת הראשונה שהגיעה לשלב הכשירות המבצעית היה ה-Pawnee של חברת הילר מ-1957. אחרי ארבע שנות פיתוח ומיליוני דולרים, נזכר חיל הים האמריקאי, שניהל את הפרויקט, שלאויב יש צלפים. ב-1962 הציגה יצרנית המסוקים פיאסקי את ה-AirJeep, כלי שנראה כמעט בדיוק כמו האופנוע של מאלוי. אחרי שנה של בדיקות, שוב נזכר הצבא שכדי לשרוד בשדה הקרב, האיירג'יפ יצטרך להיות בלתי נראה ובלתי נשמע ולכן העדיף לוותר עליו. ב-1980 ניסתה חברת וויליאמס את מזלה עם פיתוח שנראה כמו פודיום מעופף והתבסס על מנוע סילון. גם הפעם בוטל הפרויקט מאותה הסיבה.

הפלטפורמה המעופפת של הילר

אז מה נשתנה? בפועל, כלום; אבל טכנולוגיית המנועים והשליטה מרחוק השתכללה מאז משמעותית, והגנרלים (ואולי בעקבותיהם גם חברות מסחריות) החליטו לתת עוד צ'אנס לאופנוע המעופף, בתקווה שהפעם החלום הזה לא יתרסק.

לא מן הנמנע שבעתיד הרחוק ישולבו כלי טיס שכאלה בשדות הקרב, אבל הרבה מאוד מהפכות צריכות לקרות עד אז. כל עוד האמרים ובנזין זולים יותר מכלי טיס מנמיכי עוף - יישארו האופנועים המעופפים בסרטי המד"ב. ומה על השוק האזרחי? כן, אני סבור שיהיו יום אחד מכוניות מעופפות. אבל אני מקווה שעד אז ישתכללו מערכות הטיסה האוטונומית. בין היתר, בשל הפוטנציאל המחריד של תאונות הדרכים.