האפליה מתחילה בראש

הכדורגלניות שמככבות בימים אלו במונדיאל הנשים, שובר שיאי הצפייה והקהל בקנדה, לא היו עצובות במיוחד מהודעת הפרישה של ספ בלאטר לפני כחודש. "הללויה", כתבה ג'ולי פודי, לשעבר כוכבת נבחרת ארה"ב וכיום פרשנית ב־ESPN. "דינג דונג המכשפה מתה. אבא'לה נתפס עם היד בצנצנת העוגיות", הוסיפה מייגן ראפינו, כוכבת נבחרת ארה"ב כיום. ספ בלאטר, אולי האיש השנוא בעולם, שנוא במיוחד על כדורגלנים. וזה עוד לאחר שהציג את עצמו כ"סנדק של כדורגל הנשים". "סנדק" תרתי משמע — אפילו לא הגיע למשחק אחד בקנדה בגלל החשש שייעצר וייחקר על ידי הרשויות.

מייגן ראפינו מול נבחרת שבדיה. ארה"ב בגמר | צילום: איי אף פי

כדורגל הנשים לא מהיר כמו כדורגל הגברים ולא משדר עוצמות, אבל הסטנדרטים עלו בעשרות אחוזים. השחקניות טובות מאי פעם ויש מגוון נבחרות ושחקניות שפשוט נותנות שואו נהדר. וכל זה למרות הרשויות ולא בזכותן.

יבלות ושיאים

באוקטובר השנה עשו השחקניות מהלך חסר תקדים ותבעו את פיפ"א והוועדה המארגנת של המונדיאל משום שהכריחו אותן לשחק על דשא סינתטי ולא על דשא רגיל. שחקניות מובילות כגון איימי וואמבך מארה"ב, מארטה מברזיל ונדין אנגרר מגרמניה טענו בפני בית המשפט בקנדה שמדובר באפליה על רקע מגדר ודרשו לשחק כדורגל על דשא, כמו שהיה בכל המונדיאלים שלפני. בסופו של דבר השחקניות חזרו בהן בעיקר מפני שפיפ"א והרשויות בקנדה הצליחו לדחות את הדיונים כדי שייווצר מצב שבו אפשר להחליף את הדשא בזמן הנותר. עלות החלפת הדשא הסינתטי בדשא אמיתי עמדה על 3 מיליון דולר, שפיפ"א — עם רזרבות של יותר מ־1.5 מיליארד דולר — לא רצתה לממן. התוצאה של זה היתה פציעות נוראיות לשחקניות במונדיאל — כולל יבלות קשות על הרגליים וכוויות.

כל זה לא הפריע למונדיאל לרשום שיאי צפייה. בארה"ב נרשמה עלייה כוללת של 56% בנתוני הצפייה הממוצעת במונדיאל הנוכחי לעומת הטורניר הקודם שנערך ב־2011. יותר מ־25 אלף איש למשחק זה שיא כל הזמנים במונדיאלים לנשים. מעבר לכך, 53,058 הצופים בהצגה הכפולה — ניו זילנד נגד הולנד וקנדה נגד סין — קבעו שיא חדש למספר הצופים במשחק נבחרת קנדית כלשהי בבית.

"בפיפ"א היתה התקדמות, אבל אטית ומעטה מדי", אומרת פודי. "יש מיליוני ילדות שמשחקות כדורגל. זו החלטה עסקית רעה לא לפתח את זה, ופיפ"א כמעט לא מפתחת את זה". איך יודעים שפיפ"א לא מפתחת את המונדיאל כמו שצריך? ובכן, זה הכל יחסי. מונדיאל הגברים הכניס 5.4 מיליארד דולר לארגון. מונדיאל הנשים ב־2011 נחשב הכי מוצלח מבחינה כלכלית והכניס 11 מיליון דולר. אולי הדבר הכי טוב שיצא מחוסר תשומת הלב של הארגון לכדורגל נשים זה שהוא לא הושחת כמו כדורגל הגברים. עדיין.

טבאה קימי מנבחרת גרמניה. התקדמות מרשימה | צילום: איי אף פי

הפרסים קטנים

הוכחה לכך שפיפ"א לא מתעניינת בקידום כדורגל הנשים כפי שעושה בכדורגל הגברים נמצאת בכספי הזכייה שהיא אחראית להם כל נבחרת במונדיאל הגברים ב־2014 קיבלה 8 מיליון דולר לפחות. זה 6 מיליון דולר יותר מהסכום שתקבל הזוכה במונדיאל הנשים השנה. וזו רק ההתחלה של האפליה המגדרית בארגון הכדורגל העולמי.

32 נבחרות הגברים קיבלו בממוצע 10.4 מיליון דולר כל אחת (גרמניה הזוכה קיבלה 35 מיליון דולר), בעוד האלופה הנשית תקבל 2 מיליון דולר ו־23 הנבחרות האחרות ייקחו בממוצע 650 אלף דולר כל אחת. סך הפרסים למונדיאל הנשים עלה ל־15 מיליון דולר (מ־10 מיליון דולר ב־2011) והפרס לזוכה הוכפל (ממיליון דולר ל־2 מיליון דולר), אבל ממוצע הפרס לנבחרת ירד מ־670 אלף דולר ב־2011 ל־650 אלף דולר כיוון שמספר המשתתפות בטורניר עצמו גדל מ־16 ל־24.

זה מוביל לכך שההתאחדויות עצמן מפלות את הכדורגלניות. נבחרת הנשים של אוסטרליה, למשל, הגיעה לשמינית הגמר ושם ניצחה את ברזיל. על ההגעה לשמינית הגמר קיבלה כל אחת מנבחרת "המטילדות" 500 דולר בלבד. הגברים האוסטרלים זכו לבונוס של 7,500 דולר על אותו הישג בדיוק.

למה פיפ"א לא מקדמת את כדורגל הנשים, אף שהארגון טוען שהוא עושה זאת ואף מתגאה במעט שהשיג לכדורגל הנשים ביחס לכוחו הכלכלי? ובכן, אולי משום שזה רוח המפקד. כדורגל נשים לא חשוב כמו כדורגל גברים — ואת זה רמז ואמר ספ בלאטר, הנשיא, בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו.

.

בלאטר לא מזהה

ב־2004 אמר בלאטר שבשביל לקדם את כדורגל הנשים "צריך לתת לנשים לשחק בביגוד יותר נשי כמו בכדורעף". הוא פירט והציע שנשים "יכולות לשחק במכנסיים צמודים יותר". "כדורגלניות הן יפות, אם תסלחו לי על שאני אומר את זה, ויש להן חוקים שונים משל גברים כמו שהכדור שלהן קל יותר", אמר בלאטר. "צריך לקבל החלטה שהכדורגל הנשי יהיה אסתטי יותר, ולמה לא לעשות את זה באמצעות האופנה?".

נשים, אגב, לא משחקות עם כדור קל יותר. או שער קטן יותר. או מגרש קטן יותר. אבל הנשיא של ארגון הכדורגל העולמי ב־20 השנים האחרונות לא ידע זאת. מה אפשר לצפות מאיש כזה? בקונגרס פיפ"א ב־2013 הוכנסה האשה הראשונה לוועד הפועל של פיפ"א, לאחר שבלאטר הציג את אחת המועמדות לתפקיד כמישהי ש"נראית טוב". בהגרלה למונדיאל הקודם הוא הציג שחקנית אמריקאית כמישהי עם "רגליים יפות" ולא אמר דבר על היכולות הספורטיביות שלה. אגב, זה לא מפתיע. בלאטר לא מכיר כדורגלניות בכלל. אלכס מורגן האמריקאית, אחת הכדורגלניות המפורסמות בעולם שהופיעה על השערים של מגזיני הספורט המובילים בעולם, אמרה ל"טיים" שכשפגשה את בלאטר בטקס שחקן השנה ב־2012, הוא לא זיהה אותה. היא היתה מועמדת לפרס. וואמבך סיפרה ל"ספורטס אילוסטרייטד" שהציגה את אשתה לבלאטר והוא היה בטוח שמדובר במארטה, שחקנית נבחרת ברזיל. מלבד שיער חום אין דבר שדומה בין אשתה של וואמבך למארטה.

עם נשיא כזה איך בכלל אפשר לקדם את כדורגל הנשים? איך אפשר למצוא לו נותני חסות משלו? איך חברות הטלוויזיה יכולות לקחת את הענף ברצינות? איך התאחדויות לכדורגל יכולות לקחת ברצינות את הענף הזה אם אין תוכנית מפורטת לקידומו?

המונדיאל בקנדה. ספ בלאטר לא שם מחשש שיעצרו אותו | צילום: איי אף פי

רק 15%?

כ־75% מהשחקניות במונדיאל, השחקניות הטובות בעולם, הן חצי מקצועניות — לא בגישה שלהן, הרי הן מתאמנות ועובדות קשה בתחום. הסיבה שאין יותר מקצועניות בפול־טיים היא חוסר מימון בסיסי. על פי הדרישות של פיפ"א, כל התאחדות צריכה להעביר 15% מהתקציב שלה לטובת כדורגל נשים. זה לא ממש קורה. בלאטר דחף להגדיל את מספר הנבחרות במונדיאל ויש עכשיו תחרויות לנבחרות נשים צעירות — דבר שלא היה לפני עשור. עם זאת, ההתקדמות לא מהירה מספיק. "זה לא הקצב האטי של ההתפתחויות", אומר פודי, "אלה העובדה שהענף לא מקבל את כל מה שמגיע לו והשנים שבוזבזו באי־קידומו".