אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבורסה בתל אביב מתכננת מהפכה במדדים: ת"א 25 יורחב ל-35 מניות צילום: אוראל כהן

הבורסה בתל אביב מתכננת מהפכה במדדים: ת"א 25 יורחב ל-35 מניות

מדד תל אביב 75 יגדל ל-90 מניות ומדד תל אביב 100 יורכב מ-125 מניות. שינוי משמעותי נוסף יהיה במשקולות המדד - הפחתה חדה בהשפעה של המניות הגדולות ומנגד עליה בהשפעה של המניות הקטנות

09.08.2015, 11:00 | אורי טל טנא

דירקטוריון הבורסה אישר היום (א') שינוי דרמטי במבנה הבסיסי של המדדים בבורסה. השינוי יתבצע רק לאחר שהבורסה תדון לגביו עם כל הגורמים הרלוונטיים, ולכן הוא צפוי להיות מיושם רק במהלך שנת 2016.  

קראו עוד בכלכליסט

במערכת המדדים החדשה מדד תל אביב 25 יורחב ויכיל 35 מניות, מדד תל אביב 75 יורחב ל-90 מניות ומדד תל אביב 100 ימשיך להכיל את מניות שני המדדים האלו, ויכיל 125 מניות.

עוד הוחלט כי הרכב המניות של מדדי תל אביב 25 ותל אביב 75 ימשיך להיקבע לפי ערך השוק של המניות, אך הרכב המדד של יתר 50 יקבע לפי ערך השוק של החזקות הציבור.

הבורסה תוסיף תנאי כניסה למדד תל אביב 25 – ערך שוק של החזקות ציבור של מעל ל-1.5 מיליארד שקל, כאשר מניה תצא מהמדד אם ערך השוק של אחזקות הציבור יהיה מתחת למיליארד שקל. באופן דומה תנאי הכניסה למדד תל אביב 75 יהיה ערך שוק של אחזקות ציבור מעל ל-100 מיליון שקל ותנאי היציאה יהיה ערך שוק של החזקות ציבור מתחת ל-50 מיליון שקל.

השינוי המהותי שהרפורמה מובילה יהיה במשקולת המקסימלית במדדים תל אביב 25 ותל אביב 100 שתרד מ-10% ל-4% בלבד. הירידה, כאמור, תתבצע באופן מדורג לאורך קרוב לשנה לאחר יישום הרפורמה. המשמעות היא הפחתה חדה בהשפעה של המניות הגדולות על המדד, ומנגד עליה בהשפעה של המניות הקטנות.

שינוי מהותי נוסף נוגע לאוכלוסיית המדדים. שיעור אחזקות הציבור שיידרש לכניסה למדדים תל אביב 25, תל אביב 75 ויתר 50 יעלה ל-35% כאשר מניה תצא ממדדים אלו אם שיעור אחזקות הציבור בה תהיה נמוכה מ-30%.

כתנאי התחלה בהקמת המדדים החדשים מניות יכנסו אליהם עם שיעור אחזקות ציבור של 30% לפחות. לכן, מניות ששיעור אחזקות הציבור בהן נמוכה מ-30% יצאו מהמדדים המובילים אם לא יפיצו מניות עד לשינוי. תנאי זה ידרוש מהמניות: עזריאלי, אסם, קנון, אמות, הפניקס, שפיר הנדסה, שופרסל, וילאר, אידיבי פתוח, כלכלית ירושליים, מבני תעשיה, ביטוח ישיר, נכסים ובניין, אגוד, ביג, חלל תקשורת, אלון רבוע כחול, ארד, כת"ב, דמרי, נפטא חיפושים, ספאנטק, אלומיי, צור, קסטרו, אדגר, הכשרת היישוב, דסק"ש, לוינשטיין נכסים, פלרם, רבל והמשביר365. 

מנגד, למדד יתר מאגר תהיה דרישה מקלה יותר של שיעור אחזקות ציבור של מעל ל 10%. ולכן מדד זה יכיל גם מניות עם ערך שוק גבוה אך שיעור אחזקות ציבור נמוך כמו דלק אנרגיה, סנו, ישרס, אלון גז, אקסלנס, ערד, עוגן, אנרג'יקס ונטו מלינדה. הבורסה תבטל את קריטריון הסחירות עבור מדד יתר מאגר, ותוסיף מדרגת אחזקות ציבור של 10% למניות ששיעור אחזקות הציבור בהן גבוה מ 10% אך נמוך מ 20%. מטרת הכנסת מניות אלו (ומניות קטנות יותר נוספות) למדד יתר מאגר היא הגדלת הסחירות באותן מניות. כיוון והמשקולת המקסימאלית במדד תהיה 2% ההשפעה של המניות הגדולות על מדד היתר תהיה מתונה.

בנוסף הבורסה תבטל את עדכוני הממ"מ השבועיים ואת עדכוני המשקולות הרבעונים, ובמקומם יהיה עדכון משקולות חודשי שיכלול שילוב של התאמת פקטור משקל מקסימלי, התאמת מדרגת אחזקות ציבור והתאמת ממ"מ. העברת כל העדכונים למועד אחיד מונעת בעיית סינכרון קשה הקיימת היום. מנגד, כיוון ולאחר השלמת הרפורמה יהיה מניות רבות עם משקולת מקסימלית במדד תהיה צפויה התערבות רבה במסחר ע"י תעודות הסל בכל עדכון משקולות חודשי.

המדדים היום דומים למרבית המדדים הגדולים באירופה, כאשר למניות הגדולות משקולת של כ-10% במדד. היתרון שבשינוי הוא הקטנת התלות במניות גדולות בודדות. כיוון והתנודתיות של אותן מניות גדולות אינה שונה באופן מהותי משל המניות הבינוניות במדד הקטנת המשקולת המקסימלית תקטין את התנודתיות של המדד. בנוסף, הגדלת רמת הפיזור במדדים (תלות פחותה במניות בודדות) תכניס אותם לקבוצת המדדים הניתנים להשקעה על ידי משפר קרנות השקעה מהותיות הדורשות פיזור מינימלי מהותי. מנגד, השינוי יקטין את היקף האחזקה של תעודות סל במניות גדולות ויגדיל את האחזקה שלהן במניות בינוניות. תעודות הסל מחזיקות היום בכ-10% מהסחורה הצפה (מהמניות שלא בידי בעלי עניין) במניות מדד תל אביב 100, השינוי יגדיל את שיעור האחזקה שלה במניות המדד להן לא תהיה משקולת מקסימלית, ובכך יגדיל את ההשפעה של תעודות הסל על מחיר אותן מניות. 

 , צילום: אוראל כהן צילום: אוראל כהן  , צילום: אוראל כהן

הביקושים וההיצעים שיגיעו בעקבות הרפורמה

את ניתוח הביקושים וההיצעים הצפויים למניות מתעודות הסל עם יישום השינוי צריך לחלק לשינוי הראשוני עם התאמת הרכב המדדים, ולשינויים שיגיעו לאחר מכן עם התאמת המשקולות במדדים. מניות ששיעור אחזקות הציבור בהן יהיה נמוך מ-30% יספגו היצע מהותי עם יציאתן מהמדדים. מנגד, אלו מביניהן שיפיצו מניות לקראת הרפורמה צפויות לביקוש שינבע מעליה במדרגת אחזקות הציבור שלהן.

מניות מדד תל אביב 25 צפויות להיצע בגלל הרחבת המדד. גם 10 המניות שיעברו ממדד תל אביב 75 למדד תל אביב 25 עם הרחבתו צפויות לספוג היצע מהותי. ההיצע ל-35 מניות אלו צפוי להתעצם בגלל היצע שיגיע מתעודות סל על מדד תל אביב 100 שירחיבו את אחזקתן ל-125 מניות. 65 המניות המקוריות שיישארו במדד תל אביב 75 צפויות לביקוש קל כיוון והמשקולת של 10 המניות שיעזבו את המדד אל המדד המוביל גבוהה מהותית מהמשקולת של 25 המניות שיכנסו למדד ממדדי היתר (והשפעה זו רק תקוזז ע"י ההיצע שינבע מתעודות על מדד תל אביב 100). 25 המניות הגדולות במדדי היתר יכנסו למדד תל אביב 75 המתרחב ויזכו בזכות זה לביקוש. מניות אלו צפויות לכלול את המניות ששיעור אחזקות הציבור בהן גבוה מ-30% וערך השוק שלהן גבוה מ-550 עד 600 מיליון שקל (הסף של ערך השוק בפועל ישתנה לפני מחירי המניות בעת יישום העדכון).

גם יתר מניות מדד יתר 50 צפויות לביקוש שינבע מיציאת המניות הגדולות מהמדד וכניסת מניות קטנות יותר במקומן. מנגד, במדד יתר מאגר צפוי היצע מצרפי בעקבות התרחבות המדד. כאמור, ביקושים והיצעים אלו צפויים רק עם יישום הרפורמה – במהלך 2016.

השלב השני של הביקושים וההיצעים יתבצע עם ההפחתות ההדרגתיות של המשקולת המקסימלית במדד. בכל הפחתה יהיה צפוי היצע למניות להן כבר משקולת מקסימלית, ומנגד ביקוש מצרפי לכל המניות שהמשקולת שלהן נמוכה יותר. מגמה זו של תמיכה במניות הקטנות יותר במדדים תתקיים מהלך כל תהליך ההתאמה (כ-10 חודשים).

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
הבורסה שוקעת מאחר שהיא מנעה את הצפוי למשק בעתיד!!!
כל זמן שלא יפרקו את המונופולים, לא יקומו עסקים קטנים שיוכל להתחרות המונופולים הקיימים. כמו כן לא יבואו יבואנים של מוצרים זולים בגלל אותה סיבה. וכאשר העסקים הקטנים נפגעים, איזו סיבה יש לבורסה להתאושש?! הרי העסקים הקטנים הם מנוע הצמיחה של המשק, לא רק כאן, אלא בכל העולם!!!
אלי , גבעתיים  |  11.08.15
6.
תשובה למתלונן...
בחלק גדול מהמקרים בהם מפורסם דוח מהותי, למשל, דו"ח ועדת לוקר, דו"ח מבקר המדינה, או החלטות אחרות, העיתונאים המסקרים את הנושא מקבלים את הדו"ח לפני הפרסום, תוך התחייבות לא לפרסם את התוכן, ולא לעשות בו כל שימוש, עד למועד בו נקבע שהדו"ח יתפרסם. כך העיתונאים כבר ערוכים לטיפול בחומר העיתונאי עם פרסומו והנושא מקבל טיפול טוב יותר, מקצועי יותר, וזוכה לתהודה תקשורתית רבה יותר. זה מה שקרה גם עם החלטת דירקטוריון זו. האמברגו על הפרסום פג היום ב 11. (גם אני לא ידעתי על מועד הפרסום המדויק...) ומיד הכתבה הופיעה במספר מקומות. לגבי המס... לדעתי לא ראוי להוריד את המס על רווחי הון. בישראל המס על רווחי הון, 25%, נמוך מהותית מהמס השולי על עבודה במשכורות גבוהות. המס הוא על רווחים בלבד. אין סיבה לתת העדפה כה גדולה לסוחר בשוק ההון על פני עובד היי-טק. אם לדעת הסוחר הוא לא מרוויח מספיק אחרי המס שמשלם - שילך לעבוד.
אורי טל-טנא  |  09.08.15
לכל התגובות