אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הוויתורים של כחלון צילום: אוראל כהן

פרשנות

הוויתורים של כחלון

הטבות המס של חברות הענק, תכנוני מס של מנהלים בכירים והטבות של עובדים בחברות ממשלתיות המגובים בוועדים עוצמתיים – המלחמות שהופיעו בחוק ההסדרים המקורי ויצאו ממנו. שר האוצר בוחר לעצמו מסלול שלא כולל התנגשות עם חלק מהחזקים באמת

03.08.2015, 06:46 | נעמה סיקולר

בואו נדבר על מה אין בתקציב ובחוק ההסדרים הנלווה אליו של שר האוצר משה כחלון.

קראו עוד בכלכליסט

כלומר, בואו נדבר על דברים שהיו אמורים להופיע בו, נכללו בטיוטת החוק אבל הוסרו ממנו ברגע האחרון – מה שיכול ללמד לא מעט על סדר העדיפויות של שר האוצר כחלון.

בחוק ההסדרים אין למשל הגברת אכיפה נגד חברות הארנק - חברות של עובדים שכירים ברמות השכר הגבוהות שמקבלים דמי ניהול ישירות לחברה ובמקום לשלם מס הכנסה משלמים מס חברות, שהוא נמוך משמעותית.

משה כחלון, שר האוצר, צילום: אלכס קולומויסקי  משה כחלון, שר האוצר | צילום: אלכס קולומויסקי משה כחלון, שר האוצר, צילום: אלכס קולומויסקי

האבסורד הוא שבהסבר שהתגלגל בטעות לאחד הנספחים של טיוטת חוק ההסדרים דווקא נכללים דברי הסבר לרפורמה שתוכננה בהקשר הזה, ללא פרטים, עם הסבר מנומק מדוע מדובר בתופעה פסולה שיש לפעול נגדה.

אבל הצעדים לא התגלגלו בסוף לחוק המלא, כיוון ש"לא הבשילו" מבחינה משפטית לדברי שר האוצר. והמנהלים הבכירים במשק? הם ימשיכו לתכנן את תכנוני המס שלהם.

בואו נדלג לעוד אוכלוסיה חזקה יחסית – חברות גדולות שמקבלות הטבות מס.

גם כאן נמנע כחלון מהתנגשות חזיתית בקבוצות הלחץ והעדיף להסיר מטיוטת החוק רפורמה שגובשה במשרדו על ידי מנכ"לית המשרד היוצאת מתקופת קודמו - יעל אנדורן

מוציאים את הסעיפים השנויים במחלוקת מחוץ לחוק

הסעיף השנוי במחלוקת ביותר ברפורמה הזו היה אמור לגדר את הטבות המס שניתנות לחברות מסוימת שנהנות מהטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון (אנחנו מדברים על חברות חברות ענק כמו טבע, כן?); כלומר להגביל אותן בסכום, כאשר מעל לסכום זה יידרשו אותן חברות להגיש תוכנית עסקית שכוללת, למשל, התחייבות להעסקה מינימלית של עובדים על מנת לזכות בהטבת המס.

גם הסעיף הזה מצא את מקומו מחוץ לחוק והותיר התמודדות עם חברת ענק אחת בלבד וההטבות שלה – כיל של עידן עופר; המלצות שגם הן גובשו בכלל בתקופת קודמו בתפקיד יאיר לפיד.

אבל אולי ההתמודדות הכי בולטת שמשה כחלון בחר שלא לקחת על עצמו היא בנושא הגבלת הבכירים והוועדים החזקים בחברות הממשלתיות.

טיוטת חוק ההסדרים הכילה את התשתית החוקית שתאפשר לאנשי משרד האוצר להפריט חברות ממשלתיות באמצעים שונים. למשל באמצעות הנפקה של חברות כמו התעשייה האווירית ונמל אשדוד – מהלכים שאליהם מתנגדים ועדי העובדים בחברות האלו.

וכך, למרות שחברות ממשלתיות מוגדרות בטיוטה כחברות שרמת הביצועים שלהן נמוכה ביחס לחברות ממשלתיות מקבילות ב־OECD, נעדר הצעד הזה מהחוק ביחד עם רפורמה שלמה שהיתה אמורה לקצוב את כהונתם בעלי תפקידים בכירים בחברות האלה, או לשנות את מודל התגמול שלהם בעת פרישה. וזאת על מנת שההטבות שינתנו להם בסופו של דבר אולי יהיו גדולות יותר אבל לא יינתנו באופן אוטומטי, כפי שטוענים באוצר שקורה היום, לפי טיוטת החוק.

שלושת הסיפורים האלה מתארים היטב את סדר העדיפויות של כחלון.

מלחמה בגופים חזקים? כן, בעיקר אם הם מגיעים מהמערכת הבנקאית. בכל הנוגע להתמודדות עם מונופולים ציבוריים, הוא מעדיף להשאיר את הבמה לפקידים ואז להוריד את הרפורמות מחוק ההסדרים. זה יותר קל.

איך הקיצוץ בפנסיה התקציבית מתכתב עם התיאוריה הזו? זה פשוט למדי. הקיצוץ הזה לא נוגע למונופולים חזקים, אלא לעובדי מדינה במשרדים עצמם.

כחלון אמנם יצטרך לשאת ולתת עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, אבל היי, הוא ממילא יפגוש בו כשהם יישאו וייתנו על תוספות השכר במגזר הציבורי – משהו שיהיה אפשר לוותר עליו – וצריך להשאיר משהו גם למו"מ הזה.

התקציב הוא דמותו של שר האוצר

התקציב וחוק הסדרים מתגבשים אמנם במסדרונות של אגף תקציבים, אבל הם נבנים בדמותו של שר האוצר.

המכתב הנלווה לחוק משקף בד"כ את הרציונל שהנחה את השר הרלבנטי בבחירת הרפורמות שייכנסו וייצאו ממנו.

בהקשר הזה שווה לומר עוד כמה מלים על האבולוציה המעניינת שעברו חוקי ההסדרים לדורותיהם עד שהגענו לתקציב הנוכחי – אבולוציה שגם היא מספרת סיפור על סדרי עדיפויות ועל מה נוכל ולא נוכל למצוא בתקציב הראשון של כחלון כשר אוצר.

היו שנים שחוק ההסדרים נועד לעודד צמיחה במשק, לעודד פריון, לתקן עיוותים בהקצאת משאבים ולתקן את מערכת המס.

בכל החוקים האחרונים הופיעו בחוק ההסדרים תוכניות לביטול פטורים ממס – תוכניות שלאחר מכן ירדו מהפרק בעקבות לחצים של קבוצות חזקות, אבל הם לפחות הופיעו שם.

חוק ההסדרים הזה שונה מהבחינה הזו. כחלון אפילו לא מנסה להתמודד עם הסוגיה שבבנק ישראל מעריכים שהיא קריטית לתיקון עבור כלכלת ישראל. כחלון מדלג ישר לשורה התחתונה – לא פריון ולא צמיחה – אוכלוסיות חלשות ויוקר מחייה.

בדרך, הוא בוחר סלקטיבית בין האוכלוסיות החזקות שהוא מעוניין להתמודד איתן. וכך זה נשמע בלשונו: "אישור של התוכנית יאפשר למשק הישראלי לצאת לדרך חדשה של תקווה, לדרך שרואה את החלש, שפועלת למען המשפחה הישראלית העובדת, שדואגת להגדלת ההכנסה הפנויה ולחיסכון לעת זקנה. דרך שרואה את האדם הפשוט ופועלת למענו. דרך שדואגת לילדים, לחלשים ולזוגות הצעירים. זהו תקציב אנושי מחד ואחראי מאידך המבטא ראיית עולם ששמה את האזרח במרכז".

דברי ההסבר האלה מדגימים את האבולוציה שעבר חוק ההסדרים: אם יובל שטייניץ, בחוק של 2010, עת היה שר אוצר, דיבר על "מנועי צמיחה ותשתיות" למשק, ולפיד בחוק ההסדרים שלו דיבר בעיקר על "האדם העובד שפרי עמלו מחזיק ומתחזק את המשק הישראלי" – כחלון מכוון בעיקר לחלשים. חבל שבדרך הוא מוותר לחזקים ונמנע מצעדים סופר־ראויים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
כחלון הפלופ הכי גדול בשנים האחרונות בפוליטיקה הישראלית
עם כמה שהייתה ביקורת גדולה על לפיד כשהעלה מיסים על חשבון מעמד הביניים אחרי שאמר שימנע מכך, הוא עשה צעדים שהיו הכרחיים ממש בהתחשב בנתונים שהונחו לפתחו של גרעון עצום שאין שום דרך אחרת לסגור אותו. הוא עשה טעויות כמו ההודעה המוקדמת על מע"מ 0 שלא יצא לפועל ורק הקפיא והקפיץ עוד קצת את מחירי הדיור הגבוהים ממילא, אבל הוא לפחות יודע להודות בטעויות להסיק מסקנות ולתקן, ואם נסתכל על כהונתו כשר אוצר הוא היה דווקא לא רע. לעומת זאת כחלון מהרגע הראשון שיקר ושיקר ושיקר, ובניגוד ללפיד לא מכיוון שהבין שאין לו ברירה להפר הבטחות מפורשות. אמר שיטפל בגז, הנושא הכלכלי הכי חשוב בישראל בשנים הקרובות, אמר שמי שתמחק מכך הוא פחדן, והתחמק מכך בלי שום בושה. אמר שלפיד לא החל בנייה בקריית גת ולפיד החל בנייה שם. אמר שיטפל במונופולים הגדולים ולא מתעמת איתם. רפורמת הסלולר סימנה אותו כתקווה גדולה והוא מסתמן כרגע כפלופ גדול.
גיל , חולוניה  |  04.08.15
1.
כחלון מזכיר בדרך התנהלותו ודרך קבלת ההחלטות - קיפוד ...))) תרתי משמע
קיפוד לא ממש יודע לאן הוא רוצה ללכת. אין לא מטרה. הולך במהירות חמישה מטרים ועוצר. מחכה כמה שניות ושוב הולך חמישה מטרים. בזיגזגים, לפעמים קדימה, לרוב לצדדים, לפעמים אחורה. הקיפוד כשהוא מאוים מתכסה בקוצים שלו ככדור וגם אם אתה מגלגל אותו אז הוא מכסה תמיד את גופו, רק הראש באדמה, האף מציץ מבין כדור הקוצים. אף אחד לא מתקרב אליו, לא נוגע בו, לא אוכל אותו, לכל היותר מגלגלים אותו. כחלון מזכיר בדרך התנהלותו קיפוד ...))) תרתי משמע
הוטרינר  |  03.08.15