אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד הביטחון מדגים איך (לא) נראית שקיפות צילום: נמרוד גליקמן

בלעדי לכלכליסט

משרד הביטחון מדגים איך (לא) נראית שקיפות

משרד הביטחון דחה את הקביעה של ועדת לוקר שהתקציב מנוהל ללא שקיפות, אבל כשהוא סוף סוף חושף את רשימת ההתקשרויות עם ספקים הנתונים חלקיים בלבד, וגם אותם דאגו במשרד להשחיר

05.08.2015, 06:48 | שאול אמסטרדמסקי

נתחיל בחדשות הטובות: משרד הביטחון סוף כל סוף מסר לתנועה לחופש המידע את רשימת ההתקשרויות הכספיות שלו עם ספקים חיצוניים. ועכשיו לחדשות הפחות טובות: התנועה לחופש המידע ביקשה את הרשימה המלאה לשנים 2013–2014, אבל קיבלה רשימה שנכונה לשלושת החודשים הראשונים של 2014 בלבד - וגם היא מושחרת ברובה הגדול כך שקשה מאוד להבין ממנה משהו. כל זה בשל שיקולי ביטחון.

הממונה על חופש המידע במשרד הביטחון דינה פוליאק הסבירה במכתב לתנועה לחופש המידע כי גיבוש המידע הצריך הפקת דו"ח מחשב ייעודי עבור הבקשה, שהושקעו בו "שעות עבודה רבות של גורמי אבטחת המידע" במשרד הביטחון. לפני מסירת המידע אנשי אבטחת המידע סרקו ידנית את כל השורות בטבלה והשחירו את כל מה שלטענתם עלול לפגוע בביטחון המדינה. לבסוף הודפסו הקבצים והמידע נשלח בדואר, כדי שלא תהיה אפשרות להסיר את ההשחרות בצורה דיגיטלית.

קראו עוד בכלכליסט

התמונה הזו, שכוללת מידע חלקי ומושחר, אף שבחלק מהמקרים כלל לא ברור מה הסיבה לכך, מצטרפת לקביעות של ועדת לוקר ושל מבקר המדינה שמערכת הביטחון לא באמת מתנהלת בשקיפות מלאה. הם מאמינים בשקיפות, אבל שקיפות בסגנון משרד הביטחון.

 , צילום: עמית שעל, ברק ויס, אלעד גרשגורן , אלכס קולומויסקי צילום: עמית שעל, ברק ויס, אלעד גרשגורן , אלכס קולומויסקי  , צילום: עמית שעל, ברק ויס, אלעד גרשגורן , אלכס קולומויסקי

אוהלים במאות אלפי שקלים

אז על מה משרד הביטחון מוציא את הכסף? האמת, עם כל ההשחרות האלה קשה להבין. מה שבולט לעין הוא שחלק גדול מאוד מההתקשרויות עם ספקים נעשה בפטור ממכרז, ולעתים למשרד הביטחון יש פטור מכך שתהיה לו סיבה לתת פטור ממכרז. כן, שווה לקרוא את המשפט הזה שוב.

כך למשל שילם משרד הביטחון 195 אלף שקל במרץ 2014 עבור שכירת אולם במקום חסוי עבור כנס חסוי ארצי. 2 מיליון שקל שולמו לספק חסוי עבור מזעור משהו חסוי. עוד 55 אלף שקל שולמו לספק חסוי עבור רכישת טלוויזיות LED בגודל 47 ו־55 אינץ'. 42 אלף שקל שולמו למיקרוסופט ישראל עבור התקנת מערכת **חסוי** (כך במקור) ל**חסוי** (כך במקור) מוצרי **חסוי** (כך במקור) ברשת **חסוי** (כך במקור).

על ההסעות להלווייתו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון שולמו 280 אלף שקל. השכרת גנרטורים להלוויה עלתה 99 אלף שקל והשכרת אוהלים עלתה עוד 80 אלף שקל. נראה שבמשרד הביטחון מזמינים לא מעט אוהלים - בסוף ינואר, למשל, שולמו 103 אלף שקל עבור השכרת אוהלים לאירועים לאבטחת שר הביטחון משה יעלון. אוהלים למבצע חסוי במרץ 2014 עלו 170 אלף שקל.

מיליון שקל שולמו לחברת 10ביס עבור שירותי אוכל לעובדי המשרד. בסוף מרץ 2014 רכש משרד הביטחון שעון אטומי מספק חסוי למטרה חסויה, במחיר כולל של 700 אלף שקל. פרופ' כלשהו מגוף כלשהו קיבל 1.4 מיליון שקל עבור מודל חסוי כלשהו. העסקת מר **חסוי** למטרה **חסוי** עלתה 174 אלף שקל.

עינת הורוביץ, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, צילום: ברק ויס עינת הורוביץ, מנכ"לית התנועה לחופש המידע | צילום: ברק ויס עינת הורוביץ, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, צילום: ברק ויס

באמצע פברואר שילם משרד הביטחון 412 אלף שקל עבור חומרי **חסוי** לניסוי **חסוי** ועוד 3.7 מיליון שקל לטובת חומרי **חסוי** למיגוני **חסוי**. עוד 1.5 מיליון שקל שילם המשרד למשרדי עורכי דין שונים לטובת טיפול בתביעות ארנונה. בינואר לקח משרד הביטחון יועץ אסטרטגי (שמו חסוי, כמובן) לטובת מנכ"ל המשרד הנכנס דן הראל, אם כי לא מצוין מה עלותו. 70 אלף שקל שולמו ליועץ אסטרטגי אחר, שהוצמד לראש אגף השיקום.

בינואר 2014 שילם המשרד כ־300 אלף שקל ליועץ חסוי בתחום הניו מדיה והאינטרנט. באותו חודש שילם המשרד כ־118 אלף שקל לייעוץ וליווי אישי למנהלים מרמת חטיבה ומעלה בעת כניסתם לתפקיד. בסוף אותו החודש שולמו 66 אלף שקל לטובת חברת הייעוץ של רון אייכל בתחום המאקרו־כלכלי. המשרד שילם גם 300 אלף שקל לארגון פעמונים לטובת סדנאות לכלכלת המשפחה.

נר וירטואלי = 50 אלף שקל

אפילו זהותו של מי שכותב את הנאומים ל**חסוי** (המידע מושחר, אבל מי זה יכול להיות חוץ משר הביטחון או הרמטכ"ל?) נותרה חסויה. אותו כותב קיבל 70 אלף שקל על כתיבת הנאומים האלה. גם כתיבת תרחיש הייחוס הלאומי, שעל בסיסו נכתבת תוכנית העבודה של צה"ל ונבנה תקציב הביטחון, נעשית בידי גורם חיצוני, חסוי כמובן, בעלות של כ־75 אלף שקל. עיצוב גרפי לאפליקציית הדלקת נר בפייסבוק עלה כ־50 אלף שקל.

המשרד שילם לא מעט כסף לאוניברסיטאות השונות עבור פרויקטים חסויים תחת הכותרת "רעיון חדשני וייחודי": אוניברסיטת חיפה קיבלה 150 אלף שקל ואוניברסיטת בן־גוריון 200 אלף שקל. בנוסף, אוניברסיטת תל־אביב קיבלה כ־400 אלף שקל לטובת מחקרים בתחום כלכלת ביטחון ועוד 500 אלף שקל לסדנה בנושא מדע וטכנולוגיה וביטחון.

כלי רכב חסוי כלשהו שסופק על ידי יבואן פולקסווגן צ'מפיון מוטורס עלה 1.5 מיליון שקל. 16 מיליון שקל שולמו לארגון גמלאי צה"ל עבור שי שנתי, 3.5 מיליון שקל על תווי שי לפסח ברשת מגה לאזרחים עובדי צה"ל ועוד 20 מיליון שקל לתמיכה בארגון נכי צה"ל. עוד 165 אלף שקל שולמו לגורם חסוי לתחזוקת מערכת חסויה לניהול בתי עלמין צבאיים.

תגיות

32 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

32.
31, תודה על התשובה הפחות או יותר נורמלית, אבל
אפשר ועוד איך להשוות בין תקציבי ביטחון שונים, יש דברים שאתה לא יכול להסתיר, אבל עזוב, אתה אמרת, יש מדינות מתוקנות ושקופות יותר, התקציב שלהן יותר גלוי, אז זה אמור להקל על ההשוואה, לא? לגבי ארה"ב (ושאר מדינות "מתוקנות"), שכולם מנסים לקחת ממנה דוגמא, מה שחשוב לזכור זה, שהתקציב שלהם הוא 600 מיליארד, עם צבא בשכר של 2 מיליון איש, ועל מה? זה באמת נחוץ? מבחינת התוצאות בשטח, זה לא שווה את זה. בנוסף, התעשייה הבטחונית שלהם מופרטת כמעט לחלוטין למען "יעילות", ומרוב יעילות היא מנפיקה מטוסי קרב בעלי חמקנות חסרת תועלת, שעולים כ-120 מיליון דולר ליחידה (כפיר C12 עושה 75% מהעבודה ועולה פחות מ-20 מיליון), ונגמ"שים שעולים כמו טנק מרכבה 4. החשש הוא שאותו טמטום יתרחש פה, ויביא לכך שבסופו של דבר תקציב הביטחון יגדל הרבה יותר, אבל אז זה יהיה בסדר, ולא יהיו כתבות בעיתון, כי זה יהיה אחרי שכל מיני חברות פרטיות יקבלו את הכסף ולא עובדי מדינה. בקשר לשאר הדברים, חשוב לזכור ש: 1) ישראל נמצאת בפועל במצב מלחמה רצוף לפחות מאז 1948. 2) תקציב הביטחון כולל את השב"כ והמוסד (כ-2 מיליארד דולר). אתה רוצה שכר מינימום לחיילים ושכר כוננות למילואימניקים? חשבתי שאתה רוצה לקצץ.. בסדר, תוסיף מיליארד דולר לשנה (אני לארג' מאוד, זה בפועל אמור להיות כחצי מיליארד דולר). מה עוד, בסיסים בכל העולם? זה לא כזה יקר כמו שאתה חושב, חלק מזה זה כחלק ממשימות או"ם (מקבלים החזר), או כחלק משיתוף פעולה עם המדינה המארחת (כלומר יש החזר), אבל בוא נאמר שזה שווה ערך לעלויות מצב המלחמה של ישראל + תקציב השב"כ והמוסד. מה עוד? הבדל סד"כ טכנולוגי? טעית בגודל הצי הישראלי, אבל לא משנה, לישראל יש חיל-יבשה ענק (משוריינים) וחיל-אוויר עם המון מטוסי קרב (בערך 100 מטוסי קרב יותר מאיטליה). אבל יודע מה? תעמיס את ההפרשי סד"כ הטכנולוגי על ישראל, מה קיבלת? בערך את התקציב של איטליה (25 מיליארד), אולי גג 30. אבל בטח לא התקציבים המטורפים של גרמניה ויפן, צרפת ובריטניה. ברור שאפשר לקצץ, אבל האמת היא שאין יותר מידי מרחב, כי סה"כ מערכת הביטחון שלנו היא די יעילה. זו תוצאה בלתי נמנעת של לשרוד מלחמה קשה ורצופה שממשיכה עד היום. ישראל גם נמצאת ברשימת הספקים של כמעט כל צבא בעולם, וזה לא בגלל שאוהבים אותנו. חבל שלא עושים כתבה על הסעיף הבאמת הכי גדול בתקציב המדינה: תשלומי החובות והריביות. כ-120 מיליארד שקל אם אני זוכר נכון. אבל בזה אף אחד לא יגע. יותר מידי רווח עושים שם.
אלכס  |  07.08.15
31.
לאלכס מ-21
במדינות מתוקנות (ארה"ב) הפרלמנט/קונגרס בהחלט יושב על העורק של הצבא, אמנם הישיבות ברובן חסויות, אבל הן בהשתתפות נציגי ציבור. בנוסף - חלק גדול מהצבאות שציינתה גדולים משמעותית מצה"ל בכל הנוגע לסד"כ טכנולוגי. הצי היפני (לדוגמא) כולל 16 צוללות, 4 נושאות מסוקים כבדות ואחת קלה, 43 משחתות ועוד שלל ספינות קלות יותר. הצי הישראלי כולל (בקרוב) 6 צוללות ו-3 קורבטות (ועוד ספינות קטנות יותר). הבדל נוסף הוא התשלום לחיילי חובה ומילואים - לדוגמא בצבא בריטניה עם סיום הטירונות תקבל החל מ-1500 ליש"ט לחודש לפני תוספות פעילות (צה"ל מקבל חיילי חובה כמעט בחינם). צבאות אחרים משלמים לחיילי מילואים סכום מסוים כל חודש גם שהם לא פעילים (בצה"ל אין תשלום על כוננות). צבאות אחרים מפעילים כוחות ברחבי העולם, חייל מהקריה שנשלח לאבט"ש קצר בערבה עשוי לחשוב שעולמו חרב עליו, אבל הוא יכול להתנחם בכך שחייל פריזאי עשוי למצוא את עצמו בדז'יבוטי. לצרפת יש כרגע 20 אלף חיילים מפוזרים בבסיסים שונים בעולם - זה עולה המון כסף. לאור כל זאת - אין לך שום יכולת להשוות בין ההוצאות של צה"ל ובין צבאות אחרים עם סד"כ דומה ובכל מקרה זה לא מצדיק נר וירטואלי ב-50 אלף ש"ח...
אזרח  |  05.08.15
28.
צריך לשמור על סודות המדינה, למה צריך לפרסם איזה מוצר עבר מיזעור?! זה כבר חולני
זה לא עסק של אף אחד מה משרד הביטחון ממזער ובאיזה נושא הכנסים הסודיים ,כול מדינה נורמלית שומרת על סודות הביטחון שלה אך העיתונאים פשוט לא מסוגלים להבין זאת ויש להם דחף חולני של לרוץ ולספר לחברה' זה לא משנה אם הכנס הוא בנושא מלחמת סייבר נגד איראן או עתיד המיגון של הטנקים ואם ממזערים איזה מזלט שיגיע לגודל זבוב, אני לא מבין מה הדחף של העיתונאים לדעת הכול
משלם המיסים  |  05.08.15
לכל התגובות