"תחרות על האשראי תחסוך למשק בית 900 שקל בשנה"

"אשראי זה החמצן של עסקים קטנים, ובלעדיו הם לא יכולים להתפתח ולהתקדם. כולם יודעים שעסקים הם בני ערובה של הבנקים". דברים אלה השמיע שר האוצר משה כחלון בפתח הדיון שהתקיים בוועדת הרפורמות על הצעת החוק שמקדם אגף התקציבים באוצר, ולפיה חברות מימון חוץ בנקאיות יוכלו לגייס מקורות מימון דרך הנפקת איגרות חוב. בדיון השתתפו שר האוצר משה כחלון וחלק ניכר מבכירי הפקידות הפיננסית - נציגים של אגף התקציבים, בנק ישראל, הרשות לניירות ערך ואגף שוק ההון.

משה כחלון | צילום: אלכס קולומויסקי

כחלון אמר בדיון כי החוק ישלים את המלצות וועדת שטרום שדנה בשוק הפיננסי והמלצותיה יוצגו בימים הקרובים. לדבריו, "היום מתחיל המהלך של רפורמה בשוק הפיננסי. יש כשל שוק. יש ריכוזיות גדולה, יש קבוצות שמשוועות לאשראי ולא מקבלות אותו, ויש קבוצות שמקבלות כמה שהן רק רוצות".

כיום יכולות חברות המימון החוץ־בנקאיות יכולות להשתמש בהון עצמי בלבד לשם מימון פעילותן, בעוד שבמערכת הבנקאית שיעור ההון העצמי עומד על כ־10%. לפי האוצר, המהלך צפוי להגביר את התחרות ולהפחית את המחיר לאזרח, להרחיב את היצע האשראי ולהנגיש אותו לאוכלוסיות המודרות משוק האשראי, לצמצם את הפונים לשוק האפור ולעודד כניסת כסף לשוק.

ההצעה זוכה לתמיכה של ראש הרשות לניירות ערך שמואל האוזר והממונה על שוק ההון דורית סלינגר אולם מנגד, בבנק ישראל מתנגדים לה. ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל נתן זוסמן הדגיש כי "הפעילות צריכה להיות מפוקחת. אסור לשגות באשליות שמטרת הגופים החדשים להעניק אשראי וגמילות חסדים. לתת אשראי זה מאד נחמד, אבל צריך לדעת להחזיר אותו".

בנוגע לוועדת שטרום הוסיף כחלון כי "אנו הולכים לקראת פיצול כרטיסי האשראי מהבנקים. העמלות ודמי הניהול גבוהים. רק לשם המחשה, הריבית הממוצעת בבנק היא 7.7% ובחברת כרטיסי אשראי היא כמעט 10%".

סגנית הממונה על התקציבים יעל מבורך אמרה כי "במערכת החוץ בנקאית, האשראי למשקי בית שלא לדיור עומד על 135 מיליארד שקל, והאשראי לעסקים הקטנים והבינוניים עומד על 200 מיליארד שקל. רוב האשראי שלוקחים משקי בית הוא מהבנקים."

לדבריה, "40% ממשקי הבית בישראל לוקחים הלוואה מהבנק שלא לדיור לפי הלמ"ס ומוציאים כ־6,000–7,000 בשנה על הריבית. אם נוזיל את העלות ב־1% נחסוך 800–900 שקל בשנה".

למרות התנגדותו של הבנק, ההערכות הן כי הצעת החוק תעבור ללא קושי. עם זאת, באוצר יבחנו בימים הקרובים מספר שינויים בהצעת החוק במטרה להחמיר במעט את הפיקוח על הגופים. בין היתר, נבחנת האפשרות כי החברות שיוכלו לאג"ח את ההלוואות יהיו חברות המדווחות לרשות לניירות ערך. הצעה נוספת שנשקלת היא לקבוע רף דירוג כלשהו שחברות עם דירוג מתחת לא יוכלו לאג"ח את ההלוואות שהן נותנות.