צילום: אוראל כהן
החלטת השופט גרוסקופף: היוצא מהכלל שמעיד על הכלל
החלטת שופט ביהמ"ש המחוזי מרכז שלא לאשר פשרה בין חברות הביטוח למבוטחם היא דוגמה מצוינת לחבריו איך אפשר להביא לשיפור של ממש בפיצוי לצרכנים ובכלי התביעות הייצוגיות בכלל
העלויות הנדרשות להגשת תביעה ייצוגית בהיקף של מאות מיליוני שקלים זניחות: אגרה של כמה מאות שקלים בלבד, ועורך דין שבדרך כלל מוכן לקבל את התיק על בסיס הצלחה. העילות שבבסיס התביעות הייצוגיות מורכבות כמעט מכל עוולה שאפשר להעלות על הדעת: החל מכתבה בטלוויזיה שראה התובע, דרך תלונות שתועדו ברשת חברתית וכלה בצרכנים שנתקלו בסיטואציות מקוממות והחליטו לדרוש פיצוי בשם הציבור כולו.
השופטים שמחים להיפטר מתביעות ייצוגיות
למרות ריבוי התיקים הנפתחים, רק יחידים מתוכם יסתיימו בפסק דין, ורובן של התביעות יסולקו בשלב מוקדם, בשל היותן לא מבוססות, או יסתיימו ב"פשרה" המגלמת פיצוי כלשהו לצרכנים לצד קופון שמן לתובע ובעיקר לעורכי הדין המייצגים אותו. בחלק גדול מהמקרים שבהם תגובש פשרה, תיחשף הדינמיקה האופיינית ובה הלוחמנות שאפיינה בתחילת הדרך את התובע שטען לנזקים לציבור של מאות מיליוני שקלים, תתחלף בניסיון נחוש לשכנע את בית המשפט מדוע עילת התביעה למעשה אינה כה טובה, ומדוע כדאי לשופט לאשר פשרה. הפיצוי הזה עשוי לכלול לעתים כסף מזומן שיחזור לצרכנים, אך במקרים רבים מדובר בהסכמה של חברה מסחרית לתרום מוצרים לנזקקים למשל, מהלך שרק משפר את תדמיתה.
על רקע שיטת המשפט בישראל שמותירה את זירת המאבק לתובע ולנתבע, כשהשופט לא ממש אמור להפוך את עצמו לגורם עצמאי שחוקר, כשכל הצדדים מנסים לשכנע אותו לאשר את הפשרה ולסגור עוד תיק, לא קשה להבין מדוע השופטים בישראל לא ממש אוהבים תביעות ייצוגיות, מדוע הם שמחים להיפטר מהן, ומדוע כלי התביעה הייצוגית לא הפך עד היום לגורם צרכני שמרתיע חברות, אלא נותר בגדר מטרד שבסופו של דבר כמעט תמיד אפשר לקנות אותו תמורת סכום מסוים ולסלק אותו מהדרך.
דוגמה אישית
אף שהיה אפשר להניח שברובן המוחלט של התביעות ימנו בתי המשפט בודקים חיצוניים שיבחנו את התביעה, הרי בפועל במקרים רבים מחליטים השופטים להימנע ממינוי בודק ומאשרים פשרות בעצמם. לנוכח כל זה, קל להתרשם עד כמה יוצאת דופן התנהלותו של השופט עופר גרוסקופף שלא מיהר לחתום על הפשרה שהגישו לו חברות הביטוח והתובעים, שגיבשו שני משפטנים מוערכים, שכללה פיצוי בומבסטי כביכול של 100 מיליון שקל.
בהתנהלותו חשף גרוסקופף את הכשל של התביעות הייצוגיות ונתן דוגמה מצוינת לחבריו איך אפשר להביא לשיפור של ממש בפיצוי לצרכנים ובכלי התביעות הייצוגיות בכלל. אפשר להניח שעד שתוגש עמדת היועץ המשפטי לממשלה בתיק, בעוד חודשיים, חברות הביטוח כבר יגבשו הצעת פשרה לצרכנים שתהיה טובה הרבה יותר.
2 תגובות לכתיבת תגובה