"אני לא יודע למה צריך את קק"ל. תחזרי אליי עם זה"

ברגע אחד דני עטר, יו"ר קרן קיימת לישראל הנבחר, משתתק. זה קורה כשהוא נשאל למה בכלל צריך את קק"ל. נדמה שהמוסד הציוני, שהוקם לצורך בניין מדינת ישראל ב־1901, שימש ביתר שאת בשנים האחרונות כמוסד לחלוקת ג'ובים ובזבזנות שלא היה ניתן לעקוב אחריה, מכיוון שמדובר במוסד שלא מחויב בבקרה.

"אני אגיד לך את האמת? אני עדיין לא יודע. לפני שהחלטתי להתמודד על יו"ר קק"ל נכנסתי לקרוא עליהם באינטרנט. נכנסתי לאתר קק"ל ומצאתי הרבה טפיחות על השכם, אבל לא הבנתי מה הם עושים. לא מצאתי פרוטוקולים שמספרים איך בחרו במישהו להיות נציג בחו"ל ולא למדתי על מקורות ההכנסה של הארגון. בואי עוד שלושה חודשים ותשאלי אותי שוב, נראה מה אענה לך", משיב עטר לשאלה.

רגע לפני כן נכנס אליו מנכ"ל קק"ל מאיר שפיגלר, שמעדכן אותו בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה בעניין קק"ל (ראו הרחבה במסגרת). שפיגלר מציין כי אמר שקק"ל גלויה ושקופה לחלוטין, ושאפילו הדו"חות הכספיים שלה מצויים באתר האינטרנט. "לא, מאיר, זה לא נכון. אני נכנסתי לאתר ואי אפשר להבין מזה כלום", עונה לו עטר.

תום עידן שטנצלר

עטר נבחר לראשות קק"ל ברוב קולות על ידי 1,300 חברי ועידת מפלגת העבודה, ש־684 מהם נתנו לו את קולם. הוועידה היא המוסד העליון של המפלגה, הדן ומחליט בעניינים עקרוניים ובעלי השפעה מיוחדת על המפלגה. הוועידה נבחרת לתקופה של ארבע שנים ומורכבת מצירים שנבחרים בסניפים ובמחוזות, מחברים מתוקף תפקידם ומצירים נוספים שמצורפים על פי המפורט בחוקת המפלגה.

בחירתו של עטר, והגעתו של ראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון למקום השני, סימנו בעיקר את הדחתו של היו"ר המכהן אפי שטנצלר.

שטנצלר מסיים קדנציה ארוכה בת כמעט עשר שנים באקורד צורם במיוחד: יום לפני הבחירות לתפקיד היו"ר הודיע מבקר המדינה יוסף שפירא על הגשת טיוטת דו"ח ובו ממצאים חמורים על התנהלותה של קק"ל.

אתמול התקיים דיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת — דיון שיזמה ראש הוועדה ח"כ קארין אלהרר, ובו אמר מנכ"ל משרד מבקר המדינה אלי ברזל כי "דו"ח המבקר מצביע על מחדל בקרה מתמשך מצד המדינה כלפי קק"ל על כל הפעולות שנסקרו בדו"ח.

"בחודשים האחרונים ביצע מבקר המדינה בדיקה בקק"ל. נבדק הפיקוח על מקרקעין, קביעת התקציב לפיתוח, אישורי הפיתוח למקרקעין, נבדקו תהליכי קבלת החלטות וכן התחשבנות המדינה עם קק"ל", הוסיף.

הבדיקה נערכה במקביל גם במשרדי האוצר, החקלאות, הבינוי, המשרד לפיתוח הנגב והגליל וכן בשורה של רשויות מקומיות. בכל הנושאים שבהם עסק המבקר נמצא "מחדל מתמשך".

דני עטר יו"ר קק"ל הנבחר: אני מתכוון להתקשר למבקר המדינה ולבקש שיגיע למשרדי קק"ל ביום שאני מתייצב שם. אני רוצה להוביל את הארגון לשקיפות" | צילום: ינאי יחיאל

"היום אני מתכוון להתקשר למבקר המדינה שפירא ולהגיד לו שאני מבקש ממנו להגיע עם אנשיו למשרדי קק"ל ביום שאני מתייצב בהם", אומר עטר. "אם זה תלוי בי, אני אומר לכל עובדי קק"ל לצאת מהמשרדים ולרדת לרחוב, ולאפשר למבקר המדינה לערוך את הבדיקה שלו משרד־משרד. ככה אני רואה את התפקיד — להוביל את הארגון הזה לשקיפות מוחלטת".

עטר לא רוצה למתוח ביקורת על קודמו שטנצלר: "זה לא נוח לי ולא נעים לי. אני לא רוצה לומר דברים שפוגעים בכבודם של אחרים".

אבל הוא הוסיף כי "היה צריך להבין שהמציאות משתנה. לא מדברים היום כמו שדיברו לפני שנתיים. יש הבדל בנורמות ובשקיפות הציבורית הנדרשת. היום פתאום מבינים שיש דברים שחייבים להיות ניהול אחר. ואני חייב להיות הגון כלפי שטנצלר ולהגיד שאני יודע שיש דברים בעייתיים שהיו שם וכבר תוקנו".

הביקורת כלפי קק"ל ושטנצלר נשמעת מכל עבר כבר שנים רבות. הגוף נחשב לגוף בעייתי מאוד במונים רבים: בכיריו ממונים על ידי שלל מפלגות — העבודה, הבית היהודי, הליכוד, ש"ס; העובדים הבכירים זוכים לשכר גבוה ונוסעים הרבה לחו"ל בשל שלל סיבות הקשורות בתפקידם; עד כה מבקר המדינה לא ערך ביקורת בקרן; ובמשך שנים רבות דו"חותיה הכספיים לא פורסמו לציבור.

לא פלא שעטר נושא בפיו בשלל וריאציות את המילה "שקיפות". הוא יודע שזה מה שנדרש ממנו ומה שמצופה ממה כעת, כיו"ר החדש.

בנוסף, מבקר המדינה מתח ביקורת ב־2008 על התנהלותו של עטר בעת שכיהן כראש המועצה האזורית גלבוע בשל ניגודי עניינים ונסיעות לחו"ל, ולכן עטר יודע שניקיון כפיים הוא אחד הדברים שייבדקו כל הזמן.

יו"ר קק"ל היוצא אפי שטנצלר. כיהן 10 שנים | צילום: מוטי קמחי

פרלמנטר לרגע

עטר נבחר כחבר כנסת רק בכנסת האחרונה, ובקושי החל את דרכו הפרלמנטרית כשהוא כבר עוזב את בית המחוקקים. במקומו תיכנס יעל פארן, אשת התנועה הירוקה ונציגת התנועה של ציפי לבני במחנה הציוני.

בכך מאבדת העבודה חבר כנסת אחד והקיבוצים בתנועה מפסידים נציג, שכן עטר היה נציגם ושוריין עבורם ברשימת העבודה לכנסת.

אתמול, ביום שאחרי בחירתו, התהלכו כמה חברי כנסת ממפלגת העבודה, שלא תמכו בעטר, עם הבעה חמוצה על פניהם. "זו העסקנות הפוליטית במירעה. מה שהיה הוא שיהיה", מלמל אחד מהם באכזבה רבה.

עטר אמנם נבחר ברוב גדול, אולם רבים מהמצביעים פשוט שיחקו את המשחק שיודעת המפלגה הזו לשחק: מחנאות. "בסופו של דבר הסיפור הפך למחנאי. מיכאל ביטון היה חלטורה לעומתית שהובאה מהמחנה של יחימוביץ'", הסביר גורם בכיר. במפלגה הבינו שהסיפור הוא כבר לא דני עטר — כן או לא — או כל אחד אחר, אלא יצחק הרצוג או שלי יחימוביץ' לראשות העבודה. בסיבוב הזה הרצוג, שתמך בעטר, ניצח.

ח"כ איתן כבל נאבק בכל הכוח עם יו"ר המפלגה הרצוג למענו של עטר. אתמול הוא שמח על ניצחונו: "עכשיו שיהיה ברור — אני לא יכול להרשות לעצמי שקק"ל לא תפעל באמות מידה גבוהות של יושרה, ניקיון כפיים ושקיפות מלאה ומוחלטת".

גם ח"כ מיקי רוזנטל שתמך בביטון כבר מיהר להגיש אתמול הצעת חוק שמבקשת להחיל על קק"ל שקיפות מלאה. זאת כיוון שכיום קק"ל מוגדרת כגוף פרטי, הגם שהיא חברה לתועלת הציבור, ולכן היא לא מחויבת בדיווח.

עטר מבין שהוא נבחר לתפקיד שבו ייבחן תחת זכוכית מגדלת. "אי אפשר להתעלם מהתחקירים שנעשו על קק"ל. אני רוצה להפוך את קק"ל למודל של גוף ציבורי שמתנהל בשקיפות. החלטתי להגביל את כהונת יו"ר קק"ל לשתי קדנציות. כלומר שמונה שנים", אמר, בכוונו לשטנצלר.

בסוף כולם ציונים

הבחירות לתפקיד יו"ר קק"ל הציתו שוב את השאלה מדוע כל המוסדות הציוניים — ששלל תפקידים בהם חולקו בימים האחרונים במסגרת משא ומתן פוליטי בין המפלגות — לא מתפרקים?

אלו פילים לבנים שנותרו מימי קום המדינה ומשמרים בחובם הרבה כסף וכוח, אך בפועל מבצעים משימות שהממשלה אמורה לבצע: קליטה, חינוך, חקלאות ובנייה.

כאשר מדברים על חשיבות הגופים לצורך גיוס תרומות, יש הטוענים כי חוסר הבקרה הוא שמאפשר את גיוס התרומות בהיקף נרחב. זה הזמן לשלוף קצת מספרים.

מנתונים שהובאו אתמול בדיון בוועדה בכנסת עלה כי התרומות שקק"ל מצליחה לגייס בחו"ל מהוות פחות מ־5% מתקציב קק"ל כולו. מדובר בכ־180 מיליון שקל בשנה מתוך

תקציב של 4–5 מיליארד שקל בשנה. ולפי הנתונים, קק"ל מצליחה לגייס מדי שנה פחות ופחות תרומות.

"האמת היא שלדעתי היה צריך לפרק את קק"ל מזמן", אומר ח"כ כבל. "אבל לאף אחד אין אומץ לעשות את זה. זו החלטה לאומית, וראש הממשלה רואה בזה משאב", אומר כבל.

אלא שגם מפלגת העבודה רואה בקק"ל משאב שמן במיוחד, ולכן נאבקה בכל כוחה לשמור את תפקיד היו"ר בידה. לצדו של עטר שובץ יו"ר עמית, והוא יהיה עוזי לנדאו, נציג כולנו.

קק"ל יושבת על נכסים בשווי של כ־8 מיליארד שקל. הכנסותיה ב־2014 הסתכמו ב־2.4 מיליארד שקל — 2.1 מיליארד שקל התקבלו ממכירת קרקעות והיתר מתרומות.

ב־2013 עמדו הכנסות הקרן ממכירת קרקעות על 1.7 מיליארד שקל. כלומר, מצוקת הדיור מכניסה כסף רב לקק"ל שמחזיקה בקרקעות רבות, וככל שהביקוש לקרקעות לבנייה עולה — הכנסותיה גדלות בהתאם.

עטר מספר כי כבר הספיק להרים טלפון לשר הבינוי יואב גלנט ולדבר איתו על מצוקת הדיור: "האתגר שלי הוא שקק"ל תהיה שותפה דומיננטית בפתרון מצוקת הדיור והפחתת מחירי הקרקע בישראל. דיברתי עם גלנט ואני מתכוון לעבוד עם קבינט הדיור בשיתוף פעולה הדוק".

כשהוא נשאל איך האמירה הזו מתיישבת עם העובדה שקק"ל עצמה מרוויחה הרבה כסף מהאדמות שהיא מוכרת למדינה הוא עונה: "אני מתכוון להוריד מחירים. ואם הורדת מחירי הקרקעות אומרת ירידה בהכנסה של קק"ל, אז זה מה שיהיה. אי אפשר לעזור בפתרון מצוקת הדיור ולהוריד מחירים וגם לגדול בהכנסות".

עטר גם חושב על נושאים פחות בוערים. "יש הרבה דברים טובים שקק"ל יכולה לעשות, בעיקר בתחום החינוך הבלתי פורמלי, תנועות הנוער והמכינות הקדם צבאיות".