אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המונה דופק: למה לעזאזל אובר צריכה כל כך הרבה כסף? איור: דניאל גולדפרב

מאקרו טכנולוגי

המונה דופק: למה לעזאזל אובר צריכה כל כך הרבה כסף?

הסתבכויות ברחבי העולם לא עוצרות את אובר בדרך לגייס עוד מיליארד דולר מהמשקיעים, שחוששים להישאר מחוץ לחגיגה

29.10.2015, 11:52 | עומר כביר
נו, חשבו לעצמם מייסדי אובר, משקיעים בנו עוד מיליארד דולר. כמה אפשר?

קראו עוד בכלכליסט

טוב, אולי זה לא בדיוק מה שעבר להם בראש, אבל גיוסי הענק של אפליקציית הנסיעות הפכו לשגרה. בסוף השבוע שעבר היא הכריזה על גיוס מתוכנן בהיקף של מיליארד דולר לפי שווי צפוי של עד 70 מיליארד. זה הסבב השישי(!) ב־12 החודשים האחרונים. בקודמיו היא גייסה סכום אדיר של 6.7 מיליארד דולר. בשנים שלפני כן היא גייסה רק 1.5 מיליארד דולר. צנוע.

מייסד אובר טראוויס קלניק. עוד גיוס? כמה אפשר?, צילום: בלומברג מייסד אובר טראוויס קלניק. עוד גיוס? כמה אפשר? | צילום: בלומברג מייסד אובר טראוויס קלניק. עוד גיוס? כמה אפשר?, צילום: בלומברג

סיפור ההצלחה של אובר בכלל, ויכולתה לגייס הון אדיר בפרט, חריגים אפילו בהשוואה לטרפת הרגילה סביב סטארט־אפים טרנדיים. זה לא רק הפער בין השווי שמוצמד לחברה לתמונת ההכנסות — רכישת וואטסאפ היתה קיצונית בהרבה. זו גם לא העובדה שלאובר אין טכנולוגיה ייחודית או תשתית אלא נהגים ומשתמשים שעשויים לערוק לשירות מוצלח משלה. גם זה שכיח.

הפרדוקס של אובר נובע מכך שהיא אינה מפסיקה להסתבך. היא ספגה החלטות של מדינות וערים ברחבי העולם להגביל את פעילותה, ביקורת מצד הילרי קלינטון, נשיא צרפת פרנסואה הולנד או נשיאת ברזיל דילמה רוסף, ודיווחים על מקרים שבהם נהגים תקפו את נוסעיהם. אפילו פייסבוק לא זכתה ליחס עוין כל כך לפני הנפקתה, על אף שערוריות הפרטיות שהיתה מעורבת בהן.

המונה דופק, איור: דניאל גולדפרב המונה דופק | איור: דניאל גולדפרב המונה דופק, איור: דניאל גולדפרב

לכאורה, חברה שנמצאת במצב כזה אמורה להרחיק משקיעים. אחרי הכל, למה לשים כסף טוב על חברה שרשויות לוחמניות עשויות לשתק את פעילותה? מוטב לשבת על הגדר ולחכות להתפתחויות. אלא שכאן, כך נראה, נכנס לתמונה עקרון הפחד להחמיץ (Fear of Missing Out, או FoMO). רק הפחד שבפספוס השקעה מניבה בתחום רותח יש בו כדי לדחוק במשקיעים. ההשקעות הגדולות באובר עובדות כלולאת היזון חוזר ומעודדות גיוסים גדולים נוספים.

נוסף על כך, מה שמבחינה עסקית יכול להיתפס כנקודת חולשה, נתפס בעיני משקיעים, כנראה, דווקא כיתרון. אובר שנויה במחלוקת מכיוון שהיא משבשת (Disrupting) מודלים עסקיים ישנים ויוצרת מציאות חדשה שתכתיב את ההתנהלות של התעשייה שהיא פועלת בה ושל תעשיות רבות אחרות. ומי לא רוצה להיות חלק מתהליך כזה, שהפך בשנים האחרונות לאחד הסמלים הגדולים של תרבות הסטארט־אפים?

לזכותה של אובר עומדת גם העובדה שהיא משגשגת וגדלה על אף המתקפות נגדה. באנגלית כבר הפך שם החברה לפועל נפוץ — עדות מובהקת להצלחה תרבותית. המשך הצלחה זו נוטע בקרב משקיעים ביטחון שעתידה של החברה מובטח, וכמו שחקירות רגולטוריות לא הצליחו להפיל את גוגל, אפל או מיקרוסופט, כך הן לא יצליחו לבלום את מי שהפכה לספקית שירותי התחבורה הגדולה בעולם.

ואחרי כל זה עדיין נותרת שאלה אחת בלתי פתורה: מה לעזאזל עושה אובר בכל המיליארדים שמושקעים בה? כן, החברה נמצאת בתנופת צמיחה גלובלית, אבל הפעילות של אובר בכל מדינה מורכבת בעיקר מגיוס נהגים ונוסעים ומצוותי פרסום ושיווק. היא אינה צריכה להקים תשתית פיזית או לוגיסטית רחבה ויקרה כמו צי רכב, למשל, מכיוון שהנהגים פועלים כעובדי קבלן. יש לה מעט עובדים, פחות מ־5,000 לפי ההערכות, ושלא כמו חברות חומרה, אין לה פעילויות פיתוח וייצור יקרות. לשם השוואה, ההוצאות התפעוליות של גוגל (כיום אלפבית) עמדו על 12.19 מיליארד דולר ב־2014, לא כולל רכישות. ולגוגל יש קרוב ל־60 אלף עובדים ועשרות מוצרים.

בהנחה שאובר זקוקה להון לצורך שימוש בטווח המיידי, מדובר בעלות תפעולית של חצי־גוגל לחברה שיש לה פחות מעשירית מהעובדים ומוצר אחד בלבד. גם אם מוסיפים לפעילות החברה את ההשקעה הנרחבת שלה במאמצי לובינג במדינות השונות, או את מכון המחקר שהקימה בשיתוף עם אוניברסיטת קרנגי מלון לפיתוח מכונית אוטונומית, עדיין קשה להסביר לאן ילכו כל המיליארדים.

ייתכן שהמשקיעים יודעים משהו שאנחנו לא יודעים, או שהם נחשפו לתוכניות עתידיות שטרם הוצגו לציבור ומצדיקות את ההשקעה הרחבה (רכישה קרבה של חברה אחרת, למשל). ואולם, אם זה אינו המצב, הם צריכים לשאול את עצמם ברצינות אם הם משקיעים בעתיד של אובר או בחשבון הבנק של בכירי החברה. ולא, הם עלולים לגלות שהמיליארדים שלהם יצאו לנסיעה חד־סטרית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
אובר צריכה למות. החברה מבוססת על אי ציות לחוק ומניפולציות מרושעות
כל מה שאובר עושה זה לשבור את הרגולציה והתנאים שנהגי מוניות והרשויות עובדים עליהם מאה שנים. אין תנאים לעובדים, אין הבטחה לאיכות השירות - רק התנערות מכל אחריות לכל דבר תוך התעלמות מוחלטת מהחוקים של המדינות בהם הם פועלים. צריך לבעוט אותם מכל המדרגות. הם לא יפסיקו עד שלא יסגרו להם את השאלטר.
סטארטאפיסט  |  31.10.15
6.
ל-3 זה ברור שלאובר יש הוצאות עצומות והכסף לא נעלם סתם
עדיין עם ניקח את כל מה שאתה אומר ונניח שהכל נכון ומדובר ב-2 מיליארד דולר בשנה, אנחנו עדיין מדברים על 4.7 מיליארד שהחברה גייסה ב-12 החודשים האחרונים ולא ברור למה הם הלכו. שוב נמשיך עם הטירוף 700 מיליון הלכו על נושאים אחרים כמו עובדים נגיד. לחברה צריך להיות 4 מיליארד במזומנים נחזור על זה שוב מזומנים, למה היא כבר צריכה לגייס שוב. קצב שריפת הכסף בחברה לא מסתדר כבר כמה גיוסים, אלא אם כן יש דברים שהחברה לא מספרת לאף אחד חוץ ממשקיעים פוטנציאלים.
ggg , ta  |  30.10.15
לכל התגובות