רשות החשמל: העלאת יעד האנרגיות המתחדשות תייקר התעריף ב-13%

"הגדלת יעד האנרגיות המתחדשות והטלת הבלו (מס על הפחם - ל"ג וה"ג) צפויות להביא יחד לעליית תעריף החשמל בכ-13%" - במילים אלו מסכמת רשות החשמל את התוכנית הגרנדיוזית של משרדי האוצר והגנת הסביבה לצמצום זיהום האוויר בישראל.

התוכנית, שאמורה לעלות לאישור בעוד כשבועיים כהצעת מחליטים, היא היישום המקצועי של הצהרת הממשלה מספטמבר האחרון בדבר הפחתת גזי החממה בעשרות אחוזים עד לשנת 2030. מסגרת התוכנית, שמתוקצבת בכ-800 מיליון שקל, כוללים יעדי משנה של 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לצד הפחתה בגובה של 20% בשימוש ברכב פרטי.

הבעיה היא שרשות החשמל בחנה לאחרונה את התוכניות, ומצאה שיישום צעדי התוכנית יעלה את תעריף החשמל במינימום בכ-13%, עם אפשרות לעלייה נוספת ששיעורה אינו ידוע כבר בשנים הקרובות. החישוב של רשות החשמל נשלח בשבוע שעבר למנכ"ל משרד הגנת הסביבה אני דנצינגר, אולם נכון לעכשיו לא נראה שהאזהרות רשות החשמל בדבר עליית התעריף משפיעות על מישהו.

השורה התחתונה - כחלון וגבאי אולי רוצים לצמצם את זיהום האוויר, אבל מי שיצטרך לשלם על היעד הזה הוא הציבור, ששוב מעמיד לרשות הפוליטיקאים את חשבון הבנק שלו.

המס על פחם יתרום 8% לעליית תעריף החשמל

אחת מאבני הדרך של התוכנית היא העלאת המס על פחם. מדובר במס עקיף שמתגלגל ישירות על ארנקו של הציבור דרך חשבונות החשמל. ההסדר הוא כזה: הצעת המחליטים רוצה להעלות את המס שמוטל כיום על פחם מרמה של כ-50 שקל לטון כיום לכ-200 שקל לטון, כלומר להעלות את המס ב-300%

והקשר לחשבונות החשמל? חברת החשמל רוכשת בין 13 ל-15 מיליון טון פחם בשנה, זאת עבור הפעלת תחנות הכוח הפחמיות שלה (אורות רבין שבחדרה ורוטנברג שבאשקלון). לפי נתוני חברת החשמל הפחם הוא מקור האנרגיה העיקרי שלה, ונכון ליוני 2015 הוא מהווה כ-60% מסף ייצור החשמל בישראל. לפיכך, העלאת המס על הפחם תחייב את רשות החשמל לפצות את חברת החשמל על התייקרות סל הדלקים, כאשר הפיצוי הוא באמצעות חשבונות החשמל של כלל אזרחי ישראל. "העלאת הבלו על הפחם צפויה לייקר את תעריף החשמל בכ-8% (תוספת של כ-1.6 מיליארד שקל בשנה הוצאות על חשמל), שמשמעותם תוספת של מאות שקלים בהוצאה השנתית של משק בית", מזהירים ברשות החשמל.

יצוין שהתוכנית להעלת המס על הפחם אינה הראשונה, ולמעשה משרד האוצר מנסה כל שנה מחדש להשחיל את זה. הניסיון האחרון היה באוגוסט 2014, אולם חשיפת כלכליסט בנושא גרמה לשר האוצר דאז יאיר לפיד לבטל מיידית את התוכנית בטענה שפקידות האוצר לא יידעה אותו. הפעם, כך נראה, הסיכוי יותר נמוך - מי שאמור לקבוע את תעריפי החשמל היא רשות החשמל החדשה, שמוקמת בעידודו של משרד האוצר שאף יוזם את הקמתה. לפיכך, הסיכוי שכחלון יתערב בנושא זה אינו מן המשופרים.

לקינוח חלק הייצור חשמל מפחם מומלץ לבטל סופית את הקמת תחנת הכוח הפחמית החדשה באשקלון (פרויקט D). מדובר בתחנה שכבר הייתה אמורה לעבוד ב-2009 מכוח החלטת ממשלה מ-2002 להקים אותה. מי שמתנגד להקמתה הם בעיקר תושבי אשקלון והסביבה, כמו גם משרד האוצר שטוען שתחנה מסוג זו תסבך אפשרות לבצע רפורמה בחברת החשמל (הקמתה תעלה 7 מיליארד שקל ותפעולה יעסיק כ-600 עובדים).

אין בכלל גז, התעריף רק ימשיך לעלות

אולם כאן לא מסתיימת ההשפעה על תעריף החשמל: לפי טויוטת הצעת מחליטים, חברת החשמל תצמצם את שיעור פליטות המזהמים שלה על ידי הסבה של 4 מתוך 6 יחידות הייצור של תחנת הכוח הפחמית בחדרה לשימוש בגז. מהלך דומה מתוכנן גם עבור תחנת הכוח הפחמית באשקלון.

הרעיון להסב את יחידות הייצור הפחמיות לשימוש בגז אינו חדש והוא נכלל בתוכניות העבודה של חברת החשמל מ-2012 וגם ברפורמה הארגונית בחברת החשמל מאמצע 2014. הבעיה העיקרית של התוכנית הזו היא שאין בכלל גז: נכון להיום כלל אספקת הגז למשק נשענת על הצנרת הבודדת של מאגר תמר, כאשר קיבולת ההולכה שלה כבר "תפוסה" בחוזים קיימים. השורה התחתונה: הממשלה רוצה לחייב את חברת החשמל להסב את עבודתן של חלק מיחידות הייצור מפחם לגז, אבל עד שיפותחו מאגרים קיימים או חדשים אין ממש אפשרות לתת להם גז טבעי. אז מה יקרה בפועל? כדי לעמוד ביעדי הזיהום חברת החשמל תחויב להתשמש "מסביב לשעון" במצוף הגז הנוזלי שממוקם מול חדרה, כאשר ידוע שעלות הגז הנוזלי גבוהה פי 3 ויותר מעלות הגז הטבעי. על כך מזהירה רשות החשמל ש"מימוש התוכנית מחייב גידול של כ-30% בספיקת הפקת הגז הנדרשים מהמאגרים על מנת לאפשר הסטה של הייצור מפחם לגז. ללא גידול זה צפויות ג-2,000 שעות בשנה בהן ידרש שימוש בגז נוזלי", כאשר מהלך מסוג זה "יביא לאילוצים תפעוליים כמו גם להתייקרות נוספת של התעריף".

בכמה התעריף התייקר? בשלב זה לא ברור וזה תלוי בהיקף הצריכה בפועל, אבל כבר עכשיו ברור שמשרדי האוצר והגנת הסביבה מתכננים משהו שלא אפשרי טכנית, אלא אם כן יקרו אחת מהשתיים: המדינה תקדם את מתווה הגז כך שמאגר לוויתן או תמר יפותחו, מה שיוביל עוד גז למשק, פעולה ששר הגנת הסביבה אבי גבאי בכלל מתנגד אליו. אפשרות שניה היא שמדינה תקים את הצינור השני, פעולה שכלל לא מוזכרת בהצעת המחליטים.

שרגא ברוש נשיא התאחדות התעשיינים פנה במכתב לשר האוצר משה כחלון בדרישה להסיר את הסעיף מהצעת המחליטים העוסק בהעלאת המס על הפחם. ברוש טוען בצדק כי העלאת המס המתוכננת לא תממש את מטרות מס הבלו שהן לצמצם את כמות הפחם הנצרכת ותשמש רק להעלאת גביית המסים מהציבור. וזאת מאחר וכמות השימוש של חברת החשמל בגז טבעי אינה תלויה בחברת חשמל אלא במגוון פרמטרים כמו קיבולת צינורות ההולכה, פיתוח של מאגרים נוספים והסדרת הרגולציה בענף החשמל.

המשק הסולארי יתהפך, התעריף יעלה בעוד 5%

ההצעה מתייחסת באופן נרחב גם לצורך בהשגת יעדי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. מדובר ב"פשלה" מתמשכת של משרדי המשמלה שקובעים בשנים האחרונות פעם אחר פעם יעדים לייצור "חשמל ירוק" אבל לא מצליחים לעמוד בהם בכל פעם מחדש. היעד האחרון היה להגיע עד סוף 2014 לרף ייצור "חשמל ירוק" של 5% מכלל ייצור החשמל במשק, כאשר נכון להיום, סוף 2015, שיעור הייצור "מגרד" 2%, וגם זה בקושי.

אז מה מציעים כחלון וגבאי? בעיקר הקמה של צוות בינמשרדי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה לבחינת הסרת חסמים להקמת מתקני ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות. זה כולל גם תוכנית עם יעדי משנה לשימוש בקרקעות לתכנון מתקנים ליצור חשמל המאנרגיה מתחדשת בשטחים פתוחים.

כיום פרטי התכנית מעלים שגם כאן מתחבא "מוקש" שעלול להעלות את תעריפי החשמל. כך למשל, גבאי חשב להאריך את הפעלת מתקני החשמל הסולארים מעבר ל-20 שנה כיום, כלומר אפשרות לחייב את חברת החשמל לרכוש את כל היצור גם בשנה ה-21 ואילך. מאחר וחלק ניכר ממתקני החשמל מסובסדים בתעריף (כלומר היזם מקבל יותר כסף על מכירת החשמל מאשר חברת החשמל מקבלת מכלל לקוחותיה), כל הארכה שכזו תגדיל דה-פקטו את התחייבויות חברת החשמל ותחייב לתת לה פיצוי בתעריף, תלוי כמה מתקנים יבחרו לנצל את ההטבה.

אולם כאן זה לא נגמר: גבאי מציע לתת פטור גורף מיזמים חדשים על העמת ערבות אישית בהקמת מתקנים (כיום 20%, ובמציאות בה עלות הקמת מתקן קרקעי שמפיק 5 מגה וואט יכולה להגיע לעד 300 מיליון שקל. ואף לתת פטור גורף מקבלת רישיון ייצור של עד 5 מגה וואט. מדובר במתקנים קרקעיים כאשר מי שיעניק את הפתרונות לשטחי ההקמה הוא לא אחר מאשר מינהל מקרקעי ישראל שבשליטת כחלון, וזאת על חשבון שטחים פנויים. כמה נוח.

מדובר בלא פחות מרעידת אדמה של השוק: חברת החשמל מחויבת להעמיד גיבוי למשק על כל מגה וואט סולארי שמוקם, כלומר לאפשר לספק חשמל ללקוח גם בתקופות בהם המתקן הסולארי מושבת (בשעות הלילה או בימי אובך). ולכן, חברת החשמל תחויב לקבל פיצוי תעריפי על הזמינות של החשמל שהיא תשרד לספק. השורה התחתונה: לפי רשות החשמל "הגדלת יעד האנרגיה המתחדשת צפוי להביא להתייקרות החשמל בכ-5%, מזהירים ברשות החשמל, ומסבירים שכל התחנות הסולאריות שיוקמו (ללא הון יזם, על חשבון שטחים פנויים וללא פיקוח) יחייבו השקעות של מאות מיליוני שקלים רק בהולכת החשמל.

עוד מציעים כאן לתת פטור ממס למי שיש לו מתקן סולארי ועד הכנסה שנתית של 18 אלף שקל, כלומר לתת תמריץ כספי להקמת מתקנים קטנים על גגות בתים, עם תוספת של פטור מארנונה ועד מתקן בשטח גג של 200 מ"ר.

תגובת המשרד להגנת הסביבה: נושא מיסוי הפחם נמצא בדיונים ונדון במטרה לייצר מנגנון הדרגתי שיצמצם את השימוש בפחם לבלי להעלות את יוקר המחיה.